האם יינתן אישור לבניית פתח יציאה מדירה וגשרון קבוע בין הרחוב לבית?

עו"ד מומלץ לסכסוכי שכנים בחיפה והקריות

רקע עובדתי:

1. מונחות לפני תביעה ותביעה שכנגד. בגדרה של התביעה עתרו התובעים למתן צו מניעה שיאסור על הנתבעים להקים גשרון ופתח כניסה ממנו אל דירתם הממוקמת במפלס הרחוב. התביעה שכנגד נסובה על השאלה האם שורה של הרחבות ושינויים שערכו הנתבעים בדירותיהם וברכוש המשותף התבצעו כדין או שיש להורות לגביהם על השבת המצב לקדמותו.
2. הבית המשותף מושא ההליך מורכב משני מבנים בהם סה"כ 12 דירות. המבנה הקדמי נמצא ברח' פייגין צבי 9, חיפה, והמבנה העורפי מזוהה כרח' פייגין 9א, חיפה. שני המבנים גם יחד מזוהים כחלקה 22 בגוש 10808 (להלן: "הבית/הבית המשותף"). כל הצדדים להליך הם בעלי דירות בבית המשותף. לשם הנוחות יכונו להלן התובעים יחדיו "התובעים"", ואילו הנתבעים/תובעים שכנגד "בכר" והנתבעים שכנגד יכונו בהתאמה "נדל", "מיכלין", "חי", "סמש", ו"מרקוס".
3. ביום 15.5.18 ניתן על ידי צו מניעה זמני האוסר על בכר להתחיל בבניית הגשרון עד למתן הכרעה סופית בתיק וזאת מהנימוקים המפורטים בהחלטתי האמורה.

תמצית טענות התביעה-

4. בקשת בכר להקמת הגשרון מבוססת על טענתם כי נתבע מס' 2 הינו נכה, וכי מטרת הגשרון להנגיש את הדירה לצרכיו.
5. השינוי אותו מבקש בכר לבצע אינו עומד בתנאים הקבועים לעניין "התאמה לאדם עם מוגבלות" כמשמעותה בסעיף 59ג לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין/החוק") הן מהטעם שהנתבע מס' 2 אינו מתגורר בדירה מושא בקשתו, הן מהטעם שלא הוצג בפני הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה אישור בעל מקצוע המעיד כי ההתאמה אכן נדרשת לו לשם מגוריו בדירה והן מהטעם שלבכר חסרות הסכמותיהם של בעלי הדירות ברוב הדרוש לביצוע ההתאמה.
6. ככל שיש בידי בכר הסכמות אזי הן התקבלו במרמה לאחר שבכר הציגו לתובעים מצג שווא ולפיו הם מתעתדים לגור בדירה ובניית הגשרון הינה התאמה הכרחית לנגישות הנתבע לדירה.
7. לחלופין, וככל שמדובר ב"הרחבת דירה", ההסכמות שברשות בכר אינן עומדות בשיעור הנדרש להרחבת דירה מכוח סעיף 72ב(א) לחוק.

תמצית טענות ההגנה –

8. אין אמת בטענה בדבר מצג שווא בידי בכר. בכר אכן מתכוונים לגור בעתיד בדירה אך מעולם לא התחייבו על המועד בו יעברו לגור בה.
9. 10 מתוך 12 בעלי דירות בבית נתנו הסכמתם להקמת הגשרון. הללו מהווים 83% מבעלי הדירות בבית. התובעים אינם רשאים לחזור בהם מהסכמות שנתנו שעה שהללו גרמו להסתמכות בכר ששינו את מצבם לרעה באופן שהוציאו הוצאות כספיות ניכרות והקדישו זמן רב לשם הגשת תכניות לצורך הוצאת ההיתר התכנוני.
10. הגשרון מתוכנן להבנות מחומרים קלים ושקופים, על אף העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, מתוך התחשבות מלאה בבעלי הדירות בבית. גם מיקום הגשרון נועד לצמצם כל פגיעה אפשרית בדירה המצויה תחתיו. ולראיה, מוסדות התכנון דחו את התנגדות התובעים להקמתו בקבעם כי "לא נגרמת כל פגיעה תכנונית למתנגדים מעצם תכנון ומיקום הגשרון המוצע".
11. התקנת הגשרון באוויר אינה גורעת מן הרכוש המשותף ו/או מזכויות הבניה של בעלי הדירות בבית, חומריו אינם מטילים צל או מחשיכים את הרכוש המשותף, ומיקומו אינו פוגע בגישה אל הבית או בשימוש הדיירים ברכוש המשותף.
12. הגשרון מהווה "התאמה לאדם עם מוגבלות" כמשמעה בסעיף 59ג לחוק הדורש את הסכמת רוב בעלי הדירות בבית.
13. לחלופין, הגשרון מהווה שימוש סביר ברכוש המשותף הדורש גם הוא את הסכמת רוב בעלי הדירות בבית.
14. לחלופי חלופין מהווה הגשרון "הרחבת דירה" כמשמעה בסעיף 72ב(א) לחוק הדורש את הסכמה של 75% מבעלי הדירות בבית.

המפקחת על רישום המקרעין פסקה:

הקמת הגשרון והפתח האם מהווים שימוש סביר ברכוש המשותף –

15. לא מצאתי לקבל את טענת בכר כי הקמת גשרון שיחבר בין הרחוב לדירה ופתיחת פתח כניסה ממנו לדירה מהווה שימוש סביר ברכוש המשותף.
16. בפסיקה אמנם נקבע כי בעל דירה רשאי לעשות שימוש סביר ברכוש המשותף ללא צורך בקבלת הסכמה של יתר בעלי הדירות בבית לכך, ואולם, דעתי היא כי הפעולות אותן מבקש בכר לבצע אינן בבחינת "שימוש" כפי שפורש בפסיקה. המדובר בשינויים צמיתים, זאת להבדיל משימושים, אותם מבוקש לבצע ברכוש המשותף המחייבים אף קבלת היתר בניה, וראו בעניין את הדברים שנקבעו בע"א (מחוזי ת"א) 1251/00, 2646/00 סרי נ' בן ארצי, פס' 10 (פורסם בנבו, 26.3.2002):

"… בנייתו של מבנה על ידי אחד הדיירים בלבד לא תתאפשר במסגרת הניהול או השימוש הרגילים של חצר המהווה קניין משותף . . . לפיכך אין לראות ביציקת הבטון בחצר משום שימוש סביר בשטח המשותף שכן יש בה משום שלילה לצמיתות של זכות השימוש . . . מיתר בעלי הדירות בבית."

17. אין בידי להלום, שניתן לראות בבניית פתח יציאה מהדירה וגשרון קבוע נישא באוויר, המגשר בין הרחוב לבית, שימוש סביר כהגדרתו בפסיקה. עסקינן בשינויים פיסיים וקבועים של הרכוש המשותף שאינם עולים כדי שימוש ברכוש המשותף.

הקמת הגשרון והפתח האם הרחבת דירה-

18. סעיף 71ב (א) לחוק המקרקעין שעניינו הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לצורך הרחבת דירה קובע כדלהלן:

71ב.  (א)  על אף הוראות סעיף 62(א) סיפה, או סעיף 12(ב) לתקנון המצוי שבתוספת, רשאים מי שבבעלותם שלושה רבעים מהדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, להחליט בדבר הוצאה של חלקים מסויימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, לשם בניה שמטרתה הרחבת אותה דירה, וכן להחליט בדבר חלוקת זכויות הבניה הנדרשות לצורך זה, ואולם, היה נושא ההחלטה כאמור הרחבת דירה פלונית אחת או יותר לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי, רשאים להחליט על כך מי שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות.

          (ב)  לא תתקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אם יש בה כדי לפגוע בזכויות בניה יחסיות של כל בעל דירה להרחבה לפי סימן זה.

          (ג)   בעל דירה שהורחבה ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של כל דירה אחרת באותו בנין".

19. "הרחבה" הוגדרה בסעיף 71א לחוק המקרקעין כ- "הגדלה של שטח דירה קיימת בבית המשותף שניתן לקבל לגביה היתר בניה לפי תכנית בת תוקף".
20. בפסיקה נקבע כי לצורך ביצוע הרחבת דירה בהתאם לסעיף 71ב לחוק, נדרשת הסכמה מפורשת. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת דורנר בע"א 5043/96 גלמן נ' הררי-רפול, פ"ד נד(3), , 394 (2000)389 (להלן: "פס"ד גלמן"):

"גישה פרשנית זו אף מתחייבת מן הפסיקה המשקפת מדיניות משפטית המגנה על בעל דירה בבית המשותף, ושלפיה ויתור על זכות הנובעת מבעלותו בדירה בבית משותף בין שהמדובר בזכות ברכוש המשותף ובין שהמדובר בהסכמה לבניה (דהיינו ויתור על אחוזי הבניה) חייב להיות מפורש".

21. בע"א 1415/00 אברהם נ' אזרד פסקה 8 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 4.7.01) (להלן: "פרשת אזרד") התייחס בית המשפט באופן ספציפי לשאלה האם ניתן לראות בבניית מרפסת "הרחבה" כמשמעותה בסעיף71ב א) לחוק המקרקעין וכך נקבע בפסק הדין:

 "…אין רמז לכך שהרחבה לא יכולה להתייחס לבניית מרפסת שהרי כבר נפסק שמרפסת היא חלק מדירה. בע"א 190/84 דיבון נ' הממונה על המרשם, פ"ד תשמ"ה(ב), 265, פסק כב' הנשיא זילר, כי אין מניעה שדירה תכלול גם שטח בלתי מקורה. (לדיון בפסיקה זו ראו: י. ויסמן, בספרו הנ"ל, עמ' 379-384)". באופן דומה הבהיר זאת גם המלומד אייזנשטיין, בקובעו: "במונח הרחבה, נכללת כל הגדלה המהווה המשך טבעי של הדירה…ההרחבה יכולה להיות גם אופקית, כגון בניית מרפסת או סגירתה…התנאי להרחבה הוא כי ההרחבה תהא מתוך דירת המבקש…"

ואולם, תנאי להיות הבניה "הרחבה", עליה חל סעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין, הוא שמדובר על הגדלה של שטח הדירה, שכן הרחבת דירה נועדה להקל על מצוקת הדיור ולא להצמיד לדירה שטחים מהרכוש המשותף, ראו אריה אייזנשטיין יסודות והלכות בדיני מקרקעין, חלק שלישי: בתים משותפים, 223 (2001) (להלן: "אייזנשטיין").

לדידי, הקמת הגשרון אינה מקיימת את תכליתו של החוק, שכן היא לא נועדה להקל על מצוקת הדיור, והיא אינה מהווה הגדלה של שטח הדירה, אלא נועדה אך להקל או לאפשר גישה נגישה יותר לדירת בכר. הקמת הגשרון מהווה שינוי ברכוש המשותף שאינו עולה כדי הרחבה של הדירה, ומשכך, היא איננה נכללת בגדר הוראות סימן ג'1 לפרק ו' לחוק המקרקעין (תיקון 18 לחוק), ולא חל עליה הרוב המופחת שנקבע בסעיף זה.

מהו, אפוא, הרוב הדרוש להקמת הגשרון ?

22. היות שהגשרון נועד לשרת את דירת בכר בלבד, והוא כרוך בבינוי ושינוי צורה של הרכוש המשותף, הרי שמדובר בשימוש ייחודי ברכוש המשותף אשר מחייב קבלת הסכמה של כל בעלי הדירות. אפנה בעניין לדברים שנקבעו בעש"א 48941-10-18 דיין נ' אילון, פסקאות 5 ו-7 (פורסם בנבו, 24.9.2019)  (להלן: "פס"ד דיין") לעניין שיעור הרוב הדרוש לבניית גשרון:

"בעניין הגשרון קבע המפקח בפסק-דינו, שלא מדובר בהרחבת דירה, אלא בפעולת בינוי ברכוש המשותף המחייבת הסכמה של כל בעלי הדירות בבית. אף מבלי להידרש לשאלה אם היה מקום לכך שבמסגרת הערעור יעלו המערערים טענות חדשות אשר לא נטענו לפני המפקח, הרי שלגוף העניין מצאנו כי לא נפלה שגגה בקביעתו בעניין הגשרון….

הגשרון שבנו המערערים ממפלס הכביש, אשר נועד לשמש דרך גישה אל דירותיהם, אינו בגדר "הרחבה" של דירה, ואף אינו יכול להיחשב בשום צורה המשך של הדירות של המערערים או הגדלת שטחן.

אכן ניתנה למערערים הסכמת הרוב הדרוש של דיירי הבית המשותף, כנדרש על-פי סעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין וכפי שאף קבע המפקח בפסק-דינו, אך להסכמה זו אין כל רלוונטיות לעניין בניית הגשרון. כאמור לעיל, הסכמת רוב הדיירים לגבי הוצאת חלקים מסוימים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירה פלונית, יכולה להינתן רק לשם בניה "שמטרתה הרחבת אותה דירה", מה שאין כן בענין הגשרון שאינו הרחבה של דירה".

23. מוצאת אני לאמץ את קביעתו של בית המשפט המחוזי בפס"ד דיין המאמצת את עמדת המפקח בעניין ולקבוע כי לבכר דרושה הסכמה של 100% מבעלי הדירות בבית לצורך בניית הגשרון. אין חולק כי הסכמה כאמור אינה נתונה להם, שכן אף לשיטתם קיימת להם הסכמה בשיעור של 10 מ-12 בעלי הדירות בבית בלבד.
24. לאור האמור, אין די בהסכמות שקיבלו בכר בכדי לאשר את הקמת הפתח והגשרון.
25. לאור מסקנתי זו לא מצאתי להידרש לשאלה האם רשאים היו התובעים לחזור בהם מהסכמותיהם בטענה שהללו ניתנו בעקבות מצג שווא שהציגו להם בכר כי הם עוברים לגור בבית מיד לאחר שתבנה ההתאמה לנתבע שהוא אדם עם מוגבלות.

האם ניתן לאשר את הגשרון והפתח כהתאמה לאדם עם מוגבלות-

26. חלופה שלישית לה טענו בכר היא שבניית הגשרון ופתח הכניסה לדירה נחוצים לנתבע מס' 2, בהיותו אדם עם מוגבלות, לצורך הנגשת דירתו.
27. בסעיף 59ג לחוק המקרקעין נקבעו התנאים שבהתקיימם רשאי בעל דירה לבצע התאמה ברכוש המשותף. אביא להלן את הסעיף ככתבו וכלשונו:

"59 ג(ב)   בעל דירה שהוא, שבן משפחתו המתגורר עמו, או שאדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לבצע התאמה ברכוש המשותף כמפורט בחלקים א' עד ג' לתוספת השנייה (להלן – התאמה), ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   היה ביצוע ההתאמה עבודה או שימוש הטעונים היתר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 7 – בעל הדירה קיבל היתר לפי החוק האמור ומילא אחר תנאי ההיתר;
(2)   רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק אישר בחתימתו במסמך הערוך לפי הטופס שבחלק ד' לתוספת השנייה, כי ביצוע התאמה, כפי שפירט דרוש לאדם עם המוגבלות, בשל מוגבלותו, לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה;
(3)   ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וההתאמה תיעשה בדרך שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית;
(4)   ביצוע ההתאמה ייעשה על חשבון בעל הדירה; . . .

(ג)(2) ביצוע התאמה מבין ההתאמות המנויות בחלק ב' שבתוספת השנייה טעון הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף;

(ד) מצא המפקח כי בעל דירה התנגד מטעמים בלתי סבירים לביצוע ההתאמה או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, והחליט להרשות את ביצוע ההתאמה, תבוא החלטתו במקום הסכמתו של בעל אותה דירה לעניין סעיף קטן ג(2) ו-(3)".

28. התוספת השנייה שבחוק המקרקעין מונה את ההתאמות אותן ניתן לבצע כהתאמות לאדם עם מוגבלות. בחלק ב' לתוספת מנויות ההתאמות אשר טעונות הסכמת רוב בעלי הדירות בבית, ובכללן פתיחת פתח כניסה לדירה והוספת שביל גישה וכבש.
29. בסעיף 1 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 הוגדר "כבש" – "מישור משופע קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו גדול מ-5%".
30. לדידי, בין אם נראה בגשרון שביל גישה חדש לדירה ובין אם נראה בו כבש, שני השינויים נמנים על ההתאמות המפורטות בחלק ב' לתוספת השנייה שבחוק המקרקעין עליהן חל סעיף 59ג לחוק.
31. הוראת החוק קובעת כי כאשר בעל דירה, בן-משפחתו המתגורר עמו, או אדם השוכר ממנו את הדירה, הוא אדם עם מוגבלות, רשאי בעל הדירה, בכפוף לתנאי הסעיף, לבצע התאמה ברכוש המשותף, ונקבע בסעיף כי יש להוכיח היתכנות קבלת היתר בניה, נדרש אישור רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק על טופס בנוסח המהווה אף הוא חלק מהחוק, וכי ביצוע ההתאמה דרוש לאדם עם המוגבלות בשל מוגבלותו לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש אותה.
32. בהתאם לסעיף 59ג(ב)(3) לחוק יש להוכיח גם כי ההתאמה אינה מונעת מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וכן כי תוסב פגיעה מצומצמת ככל האפשר לבעלי הדירות האחרים ולחזות הבית.
33. גם מקום בו מבקש ההתאמה נעדר את הרוב הדרוש, הקנה המחוקק למפקח על רישום מקרקעין בסעיף 59ג(ד) את הסמכות להתיר את ביצוע ההתאמה (חרף היעדר הרוב הדרוש) אם מצא כי בעל דירה התנגד להתאמה מטעמים בלתי סבירים או התנה הסכמתו בתנאים בלתי סבירים.
34. את הוראת סעיף 59ג לעיל יש לפרש לאורן של המטרות הברורות אשר הוגדרו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות"), בזו הלשון:

"חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

35. בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוגדר "אדם עם מוגבלות" – "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".
36. החוק חוסה תחת כנפו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שבסעיפים 1-2 שבו מעוגנת ההגנה על כבוד האדם וחירותו, חייו וגופו.
37. ואם לא די בכך, הרי שכב' הנשיא ברק (כתוארו דאז) קבע בבג"צ 7081/93 בוצר נ' מועצה מקומית "מכבים-רעות", פ"ד נ(1) 19, 26 (1996), בהתייחסו להסדרים שונים בדין הקשורים עם אדם עם מוגבלות, לאמור:

"מטרת ההסדרים אינה להיטיב עמו (עם הנכה) בבדידותו אלא לשלבו … במרקם הרגיל של חיי החברה".

38. עסקינן, אם כן, בתחרות בין הצורך להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, תוך מתן מענה הולם לצרכיו המיוחדים, ובמקרה זה הנגישות לביתו, לבין זכותם הקניינית של יתר בעלי הדירות בבית – התובעים, להתנגד ולהגן על זכותם הקניינית ברכוש המשותף שלא תוסב לו פגיעה כמשמעותה בסעיף 2 לתקנון המצוי. יש לבחון את האיזון הראוי בין זכויות אלו תוך שימת דגש האם קיימות אלטרנטיבות פוגעניות פחות.
39. אבחן להלן את התקיימותם של התנאים המצטברים המפורטים בסעיף 59ג(ב) לחוק המקרקעין.
40. אקדים אחרית לראשית ואבחן את התקיימותם של התנאים המפורטים בס"ק (1), (3)-(4) לסעיף 59ג(ב) לחוק טרם בחינת התקיימותו של ס"ק (2). כפי שיפורט להלן שוכנעתי כי הללו מתקיימים.
41. הקמת הגשרון טעונה היתר לפי חוק התכנון והבניה, בתשכ"ה-1965, ובכר המציאו אישור בתנאים של הוועדה המקומית לתכנון ובניה הממלא אחר התנאי המפורט בס"ק (1) שבסעיף 59ג(ב), צורף כנספח ד' לתצהיר בכר.
42. באשר לתנאי ולפיו יש לוודא כי ההתאמה אינה מונעת מבעלי דירות אחרים בבית להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר, וכי היא נעשית בדרך שמצמצמת ככל האפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים ובחזות הבית, הדעת נותנת כי הקמת גשר מעל דירת נדל עלולה לגרום לדירה זו לפגיעה. ואולם, התנאי האמור בסעיף מאפשר ביצוען של התאמות חרף ההיתכנות שלהן לגרום לפגיעה בבעלי דירות בבית, תוך שנקבע כי יש לוודא שההתאמה נעשית בדרך שמצמצמת ככל האפשר פגיעה בבעלי דירות אחרים או בחזות הבית. מצמצמת משמעה פוגעת במינימום ההכרחי.
43. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו לי שוכנעתי כי אמנם הגשרון יגרום לפגיעה כלשהי בדירת נדל, אך היא נעשית באופן שמצמצם פגיעה זו ככל האפשר. יעידו על כך ההסכמות שנתנו 10 מ-12 בעלי דירות בבית לבניה, עת סברו כי בכר מתעתדים לגור בבית, ויעיד על כך כתב ההתחייבות שנחתם בין בכר לבין נדל, צורף כנספח ב' לתצהיר בכר, בו הגיעו בכר ונדל להסכם כתוב וחתום ביניהם אודות החומרים מהם יבנה הגשרון, מיקומו וגובה הפיצוי שישולם לנדל במקרה הפרה, הכל במטרה לצמצם את הפגיעה האפשרית בנדל. לכך יש להוסיף את העובדה שנדל העידה בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 26.6.19 שורות 29-31 כי ביצוע ההתאמה נעשה באופן שמצמצם את הפגיעה למינימום. וזו עדותה בעניין: "הדירה שלי ממוקמת מתחת לגשר, אנחנו עשינו מתוך הבנה שזה בן אדם נכה שבא לגור בבניין עשינו את מירב המאמצים למצוא מיקום לגשר שיפריע במינימום לדירה שלנו ועדיין יאפשר נגישות מקסימלית ונוחיות מקסימלית לאדון בכר להיכנס לדירה שלו… עשינו פה את המקסימום לבוא לקראתו וכשגילינו שהדירה בכלל לא הולכת לשמש אותו הרגשנו…". הייתי ממשיכה את הציטוט חשוב להבין מה היה שם אף לשיטתה של נדל הגשרון תוכנן להיבנות באופן שמצמצם את ההפרעה לדירתה למינימום. לאור האמור, תנאי זה מתקיים.
44. לעניין התקיימותו של התנאי האמור בס"ק (4), אין מחלוקת על כך שביצוע ההתאמה מתוכנן היה להיעשות על חשבון בכר.
45. באשר לתנאי האמור בס"ק (2), לא שוכנעתי כי תנאי זה מתמלא שכן בכר לא המציאו אישור של רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק ערוך לפי הטופס שבחלק ד' לתוספת השנייה, כי ביצוע ההתאמה דרוש לנתבע מס' 2 בשל מוגבלותו לשם נגישותו הבטוחה והעצמאית לדירה. העובדה שלנתבע מס' 2 קיימים אחוזי נכות זמניים או קבועים מהמוסד לביטוח לאומי אינה פוטרת אותו מהמצאת הטופס האמור ואינה ממלאת אחר תנאי זה בסעיף.

ויוטעם, כפי שעולה מהטופס האמור, תפקידם של הרופא, הפיזיותרפיסט או המרפא בעיסוק אינו רק לקבוע כי המבקש הוא אדם עם מוגבלות, אלא לבחון את ההתאמה המבוקשת ולאשר כי התאמה זו היא ההתאמה הנדרשת לו לצורך נגישות בטוחה ועצמאית לדירתו, ולצורך כך עליהם לבקר בבית ולבחון את נתוניו. האישור האמור הוא תנאי בלתו אין להחלת יתר הוראות סעיף 59ג על הנתבעים.

וראו בעניין את דברי ב"כ בכר בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 26.6.19 שורות 9-12: "בתצהיר שלך את מתייחסת לעובדה לדוגמה בסעיף 18 לעובדה שהנתבעים לא הציגו לוועדה המקומית אישור רופא, אני אומר לך שאישור כזה מעולם לא הוצג לוועדה מכיוון שתיק הבקשה לבניית הגשר לא הוגש על רקע או על בסיס בקשה להקלה להיתר לנכה אלא כבקשה רגילה לבנייה רגילה…". וראו גם עדות הנתבע בעניין בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 17.12.19 שורות 9-10.

46. יתירה מכך, הנתבע מס' 2 אישר כי אינו גר בדירה ואף סירב להתחייב לגבי המועד בו יעבור לגור בה. אינני סבורה כי תנאי להחלתו של סעיף 59ג לחוק המקרקעין הוא מגוריו של האדם עם המוגבלות בדירה במועד הגשת הבקשה להיתר בניה, לטעמי נכון להחיל את הוראות הסעיף גם על התאמות שמבוקש לבצע ברכוש המשותף לצורך הכשרת דירה והתאמתה למגוריו של אדם עם מוגבלות שמתעתד לגור בה מיד לאחר שתוכשר. ואולם, תנאי הוא שהדירה הרלבנטית נועדה לשמש למגורי הנתבעים או אדם עם מוגבלות המתגורר עמם. בנסיבות תיק זה לא שוכנעתי כי בכר תכננו להיכנס מיד בתום השיפוץ או במועד כלשהו אחר לגור בדירה. יעידו על כך הדברים הבאים:

ראשית, בתכתובת המיילים שהוחלפה בין נתבעת מס' 1 לבין נדל כתבה נדל לנתבעת: " מתשובתך לא ניתן להבין מתי בכוונתכם לעבור לגור בדירה אם בכלל. אשמח לשתף פעולה אם תמציאו תצהיר מאושר ע"י עו"ד שבמידה ומסיבות כאלו ואחרות נמרוד לא יעבור להתגורר  בדירה בתוך שנה מהיום הגשר יפורק ותחזירו את המצב לקדמותו ובמקרה שלא תעשו כן תפצו אותנו בסכום של 400,000 ₪ ללא שום צורך בהוכחת נזק מצידנו". בכר במענה הכחישו את הטענה כי אין בדעתם לעבור לגור בבית, אך סרבו להתחייב לגבי מועד כניסתם לדירה. בהינתן שבכר עתידים היו להיכנס לגור בדירה לאחר ביצוע ההתאמות לא ברור מדוע סירבו להתחייב כאמור. יודגש כי די היה בציון מועד כללי (שנה/חודש).

מחפשים עורך דין סכסוך שכנים בחיפה, עורך דין  מקרקעין, נדל"ן , חדרה,הרצליה, יקנעם ובחיפה  מומלץ  עם המלצות

עורך דין סכסוך שכנים,  מקרקעי ונדל"ן, מיסוי מקרקעין  בחיפה, יקנעם, הרצליה  – אבירם כהן ושות' משרד עורך דין  בחיפה, ת"א, חדרה

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין מקרקעין ונדל"ן:חיפה, הרצליה,יקנעם ,חיפה, חדרה.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

 אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  מקרקעין ונדל"ן  מומלץ חדרה,חיפה, הרצליה

עו"ד מקרקעין מומלץ עם ניסיון והמלצות בחיפה

עורך דין  מקרקעין,מיסוי מקרקעין  חדרה   –  ניסיון עם קבלות

עורך דין  נדל"ן   חיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין  מקרקעין,  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עו"ד מקרקעין, נדל"ן, פינוי בינוי, תמ"א 38 חיפה, הרצליה ,חדרה – מומלץ באזור – השרון

לייעוץ בנושא סכסוך שכנים   יש למשרד עו"ד אבירם כהן ושות'

סניף חדרה – רחוב שכטמן 10, חדרה, מול החוף .

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  04-8645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28  – טל: 0733701874