האם בית המשפט יאשר בקשה לתביעה נגזרת כנגד החברה?

עו"ד מסחרי וחוזים בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

תנ"ג 42067-12-22 דה לנגה נ' לוזון ואח'

רקע עובדתי:

  1. הבקשה מוגשת במסגרת הליך בקשה לאישור תביעה נגזרת אשר הוגש על ידי מר דה לנגה (להלן: "בקשת האישור" ו- "המבקש" בהתאמה) אשר בבסיסה טענת המבקש, כי המשיב 1, מר עמוס לוזון, בעל השליטה בחברה, אשר מכהן אף כמנכ"ל וכדירקטור בחברה, ביצע עסקה פרטית בתחום הנדל"ן למגורים, תחום המהווה את ליבת העיסוק של החברה.
  2. על פי בקשת האישור, היה על המשיב 1 לקבל את אישורה של החברה לכך או להציע את אותה עסקה לחברה על מנת שתבחן האם ברצונה לבצע אותה וזאת לאור העובדה כי במסגרת תפקידיו אחראי הוא אף על איתור הזדמנויות עסקיות עבור החברה. לטענת המבקש, משלא עשה כן, הפר המשיב 1 את חובת האמון החלה עליו וגרם לחברה לאבדן הזדמנות עסקית ולנזק כספי.

טענות החברה בבקשה

  1. המבקש לא הקדים פניה לחברה בהתאם להוראת  סעיף 194(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), הקובע כי "המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה" (להלן: "הפניה המוקדמת"). משכך, לא התאפשר לוועדת הביקורת לשקול את הקמת הוועדה טרם הגשת בקשת האישור.
  2. עוד על פי הבקשה, ביום 12.3.2023 התכנסה ועדת הביקורת בהרכב של שלושה חברים, מתוכם שני דח"צים ודירקטור בלתי תלוי והחליטה, כי יש מקום לברר את הטענות באמצעות ועדה בלתי תלויה שתציג מסקנותיה בפני בית המשפט. בנסיבות אלה ביקשה החברה כי ההליך יעוכב

תשובת המבקש

  • המבקש מתנגד לבקשת העיכוב, אך נכון להסכים לארכת מועד להגשת תשובת החברה ב- 90 ימים וזאת בכפוף לכך שבאותם 90 ימים תוקם הועדה ותקיים בדיקותיה, כי החלטת ועדת הביקורת בה הוחלט על מינוי הועדה, כתבי המינוי של חברי הועדה, דו"ח הוועדה המלא על נספחיו, וכל חומר שעמד לרשות הוועדה ימסרו במקביל למבקש.

בית המשפט המחוזי פסק:

  1. ההחלטה האם להגיש תביעה בשם החברה כנגד מי שעוול כנגדה, שמורה לחברה ולאורגנים המכהנים בה, וזאת כחלק מסך זכויותיה וחובותיה של החברה בהיותה אישיות משפטית עצמאית.
  2. הליך התביעה הנגזרת הינו החריג לכלל ומאפשר לבעלי מניות או לחברי דירקטוריון החברה להגיש תובענה בשם החברה ובגין עילת תביעה של החברה, מקום בו האורגנים המוסמכים בחברה נמנעים מלקבל החלטה

"התביעה הנגזרת באה להתמודד עם בעיית הנציג באמצעות הענקת "זכות עמידה" לבעל מניות (ובמקרים מסוימים אף לנושה של חברה) לתבוע בשם החברה, מקום בו נמנעים האורגנים המוסמכים להפעיל את זכות התביעה של החברה בעצמם. התביעה הנגזרת מאפשרת לבעל מניות להיכנס בנעלי החברה ולנהל תביעה בשם החברה בגין נזק שנגרם לחברה כתוצאה מהפרה של מקבלי ההחלטות את חובותיהם כלפיה"

  1. כפועל יוצא מזכותה המהותית והעקרונית של החברה לקבל החלטות הנוגעות לענייניה, קובע סעיף 194 לחוק מספר משוכות שבהתקיימן, יינתן לבעל מניה האישור לנהל תביעה נגזרת בשם החברה. אחת מהן הינה פניה מוקדמת לחברה (סעיף 194(ב) לחוק), שמטרתה, לאפשר לחברה "למצות את זכויותיה" ולפעול באופן עצמאי ובאמצעות מוסדותיה להגשת התביעה (מקום בו מוצאת היא כמובן שיש בטענות המבקש ממש).
  2. בענייננו, לטענת המבקש לא חלה עליו כאן החובה להקדים פניה לחברה, וזאת לאור הוראת סעיף 194 (ד) (1), היינו, כי ממחצית או יותר מחברי הדירקטוריון מצויים בניגוד עניינים. בהתאם להוראות החוק, במצב דברים זה פטור בעל המניות מפניה מוקדמת לאורגן המוסמך בחברה, שכן, ממילא, בהיות מחצית או יותר מחבריו מצויים בניגוד עניינים, פניה מוקדמת לא תביא לשקילה עניינית ואמיתית של הטענות.
  3. מבלי להכריע בטענה, נראה, כי החלטת החברה להקים וועדה בלתי תלויה, נועדה ליטול את העוקץ מטענה זו, שכן מטרתה של הקמת וועדה בלתי תלויה הינה להשיב לידי דירקטוריון החברה, את מושכות ניהול ההליך – הן את ההחלטה האם להגיש תביעה כנגד בעל השליטה והן את עצם ניהולה
  4. עוד נקבע בפסיקה ולענייננו, כי אין די בהקמת הוועדה בכדי להשיב לחברה את מושכות ניהול ההליך. מסקנותיה של הוועדה הבלתי תלויה יכולות להוות שיקול במסגרת שיקולי בית המשפט בשאלה האם יש צורך או מקום להמשיך ולברר את בקשת האישור וזאת בין היתר, לאור מגוון שיקולים נוספים ובכללם, בשלב ראשון שיקולים הנוגעים להקמת הוועדה, ואופן עבודה ובשלב שני שיקולים הנוגעים לתוכן ההחלטה (ראו תנ"ג (מחוזי-ת"א) 32690-10-11 גוטליב נ' איילון אחזקות בע"מ
  5. הבקשה לאישור הוגשה ביום 15.12.2022 ואישור על המצאתה לחברה ניתן ללמוד מדיווח מיידי שפרסמה החברה על דבר הגשתה של בקשת האישור מיום 26.12.2022.
  6. רק ביום 12.3.2023, זמן קצר טרם המועד להגשת התשובה לבקשת האישור, התכנסה, כך על פי הבקשה כאן, וועדת הביקורת, והחליטה על הקמתה של הוועדה הבלתי תלויה, תוך שהיא מודיעה לבית המשפט כי "בימים הקרובים" תודיע החברה על הרכבה של הוועדה.
  7. עד כה לא נמסר הרכבה של הוועדה ומשכך, ניתן רק להניח כי זה טרם התגבש. בנסיבות אלה, בהן החברה אינה פועלת במלוא המרץ להקמת הוועדה הבלתי תלויה, מחד, ומאידך, מבקשת עיכוב הליכים למועד שאינו קצוב, עד לאחר הכרעתה של הוועדה בסוגיה מושא ההליך, לא ניתן להיעתר לבקשה שמשמעה דחייה שאינה קצובה בזמן, של בירור ההליך.
  8. ככלל, אין לעכב את ההליך המשפטי מקום בו הוקמה ועדת התביעות רק לאחר תחילת ההליך המשפטי ובהיעדר הסכמת התובע הנגזר
  9. (ראו תנ"ג (כלכלית) 22701-07-15 מחלבות טל טלה בע"מ נ' מגה קמעונאות בע"מ, (פורסם [פורסם בנבו] 11.01.2016)בפסקה  12-13 וכן תנ"ג (מחוזי ת"א) 815-09-13 לנואל נ' מאור (פורסם [פורסם בנבו] 11.3.2015), (ראו פסקה 30(ב) להחלטה, ההדגשות במקור):

  "…יכול בית המשפט להחליט כי חרף העובדה שההחלטה על הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה התקבלה לאחר הגשת הבקשה לאישור, יש מקום לעכב את ההליכים בתיק עד לקבלת החלטת דירקטוריון החברה בעקבות קבלת המלצותיה של ועדת התביעות הבלתי תלויה.

  1. הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה אינה בגדר בונוס או הקלה שדירקטוריון החברה זוכה לקבל אלא יש בהחלטה זו כדי ליתן הצהרה ולהעביר מסר בדבר נכונות דירקטוריון החברה לשקול באופן עצמאי, מקיף, יסודי את כל הטענות שמועלות על ידי התובע הנגזר, כאשר לרוב יכולת החברה לבחון את התנהלותה ודרך קבלת ההחלטות במוסדותיה כמו גם בחינת מידת האחריות שיש לייחס לאורגנים שלה היא האפשרות המועדפת".
  1. טענות החברה התמצו בהודעה על הקמת הוועדה הבלתי תלויה ועל העובדה, כי המבקש לא הקדים פנייה לחברה.
  2. לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה כי הרכבה של הועדה לא ידוע וכך אף היקף סמכויותיה או יכולתה לבחון באופן עצמאי ובלתי תלוי את הטענות, מקום בו החלטה על הקמתה התקבלה רק לאחר הגשת בקשת האישור ומקום בו מתנגד התובע הנגזר לעיכוב ההליך.
  3. בנסיבות אלה אינני סבורה כי המקרה דנן הינו בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את היעתרות בית המשפט לבקשה לעיכוב ההליכים.
  4. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ומשחלף, למעשה, המועד להגשת התשובה (ויכול שסברה החברה כי די בעצם הגשת הבקשה כאן בכדי לדחות את המועד להגשת תשובתה על אף שלא הוגשה על ידה בקשה כאמור), מצאתי להאריך את המועד להגשת תשובת החברה עד ליום 15.6.2023 וזאת בכדי לא לחסום את דרכה בפני התגוננות כנגד בקשת האישור.

המאמר נרשם ע"י

עורך דין  מסחרי/חברות בהרצליה – עורך דין אבירם כהן

עורך דין  מקרקעין הרצליה ורמת השרון   – עורך דין  אבירם כהן

עורך דין  מקרקעין בחיפה  – עורך דין  אבירם כהן

לייעוץ בתביעה נגזרת ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  04-8645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28  – טל: 0733701874

תפריט נגישות