הנתבעים מסרבים לחתום על פרוייקט התחדשות עירונית, כיצד יפסוק בית המשפט

ת"א 58035-01-23 ספיר ואח' נ' אמר ואח', בית המשפט המחוזי חיפה.

רקע עובדתי:

1. התובעים הם בעלי זכויות בדירות בבניין הרשום כבית משותף במקרקעין הידועים כגוש 10444, חלקה 1105, ברחוב צה"ל 3ב, 3ג, 5, 5ב ו- 5ג בקרית ים (להלן: "הבניין"), אשר התקשרו החל משנת 2018 עם חברת קריית ים הישוב החדש (שותפות מוגבלת) (להלן: "החברה היזמית") מקבוצת הכשרת היישוב בהסכם התחדשות עירונית (להלן: "ההסכם" או "הסכם ההתחדשות העירונית").

2. במסגרת הפרויקט מתוכננת הריסת שישה בנייני רכבת ישנים, בני 4 קומות כל אחד, שנבנו בשנות ה- 50' של המאה הקודמת, הכוללים 224 יחידות דיור, ומצויים בשתי חלקות סמוכות: חלקה 1105 לעיל וחלקה 1104. הבניינים רעועים, ללא מעלית וללא ממ"ד במקור. במקום הבניינים שייהרסו, אמורים להיבנות, בין היתר, כ- 1,450 יחידות דיור חדשות שיחולקו על פני בניינים בגובה של עד 32 קומות, חלקם עם חזיתות מסחריות.

3. הפרויקט קיבל את הרוב המיוחס הדרוש לצורך הוצאתו אל הפועל, וביום 7.11.21 אושרה התב"ע החדשה של המתחם ברשומות (תכנית פינוי בינוי).

4. הסעד המבוקש בתובענה הוא למנות את עו"ד אלון סיסו, שאינו בעל דירה בבניין, לחתום בשם ובמקום הנתבעים על כל המסמכים הדרושים לצורך ביצועו המלא של ההסכם, לרבות נספח התמורות הגובר, לרבות אך לא רק, ביצוע עבודות הריסת הבניינים הקיימים ובניית הפרויקט, חתימה על ההסכם, הנספחים להסכם, על הבקשות והמסמכים הנדרשים לשם ביטול רישום צו הבית המשותף, תיקון ורישום צו רישום הבית המשותף לצורך מימוש התכנית, על הבקשות ועל המסמכים הנדרשים לשם רישום הערות אזהרה לטובת היזם ולטובת רוכשי הדירות החדשות, לרישום מחדש של צו רישום הבית המשותף לצורך רישום הדירות החדשות, על הבקשות ושטרי המכר להעברת הבעלות ע"ש הרוכשים, על ייפוי כוח, על הטפסים הדרושים על ידי שלטונות האוצר/מס שבח, על כל המסמכים שייחתמו על ידי בעלי הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם ועל פיו לרבות על מסמכים לשם התקשרות של היזם עם מוסד פיננסי, לרבות בנקים וחברות ביטוח ומשלימי הון, שילווה את הפרויקט וכן על כל המסמכים הדרושים לצורך רישום משכנתאות ו/או שעבודים לטובת המוסד הפיננסי במסגרת הליווי לרבות שטר משכנתה ו/או תנאים למשכנתה ו/או גילוי לממשכן ו/או ייפוי כוח ו/או כל מסמך, וכן על כל מסמך לצורך הסדרת הזכויות בדירה, לרבות אל מול לשכת רישום המקרקעין, רשות המיסים, עיריית קריית ים או כל רשות אחרת, לקבל בשם ועבור הנתבעים את ערבויות חוק המכר, ולמסרן בנאמנות לב"כ הדיירים עד שיתקיימו התנאים לביטולן, ולקבל בשמם את הדירה החדשה בהתקיים התנאים הנדרשים לכך.

5. כן התבקש להתיר לכונס לבצע כל פעולה אחרת בשם הנתבעים לצורך הוצאה לפועל של העסקה, לרבות קבלת ערבויות מכר ויתר הבטוחות לפי ההסכם, קבלת דמי שכירות, מסירת החזקה בדירה הקיימת וקבלת החזקה בדירה החדשה, וכן חתימה על פרוטוקולי מסירה וקבלה, לרבות כל הכרוך בפעולות אלו וכל פעולה נדרשת אחרת בקשר עם ההסכם ולפי כל דין. לחלופין, התבקש בית המשפט לקבוע כי הנתבעים אחראים בנזיקין כלפי התובעים, בשל הנזק שנגרם להם עקב אי ביצוע העסקה.

6. הנתבעים 3-2 (להלן: "הנתבעים") טענו כי סירובם לחתום על הסכם פינוי בינוי הינו סירוב סביר בהחלט בנסיבות דנן, וזאת בשים לב לגילם, מצבם הבריאותי, השיפוץ הכולל שביצעו בדירתם בהיתר כדין, בשנת 2017, הכולל ממ"ד, ואי הנוחות שתיגרם להם כפועל יוצא מביצוע פרויקט בהיקף שכזה, בשליש השלישי לחייהם.

7. סוגיה זו נדונה בהרחבה בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט י' דנציגר בע"א 3511/13 שורצברגר נגד מרין (נבו 24.7.2014):

• • ".עסקאות פינוי ובינוי הינן עסקאות מורכבות הכרוכות בהסדרת סוגיות רבות, הן במסגרת ההתקשרות החוזית בין הדיירים לבין יזמי פרויקטים אלו והן בינם לבין הרשויות. יתר על כן, עסקאות אלה עוסקות בנכס הכלכלי המרכזי שבבעלות בעלי הדירות. על כן, על אף הפוטנציאל הכלכלי הרב הגלום בפרויקטי פינוי ובינוי, נתקלים אלו לא אחת בקשיים שונים, וביניהם בקשיים הקשורים לשיתוף הפעולה מצידם של בעלי הדירות. לעיתים קם קושי ממשי בהשלמת עסקאות פינוי ובינוי, אף בהתקיים רוב ברור מקרב בעלי הדירות לביצוען, נוכח סירוב עיקש מצידם של בעלי דירות בודדים להירתם לפרויקט ולהתפנות מדירותיהם. המחוקק ביקש להתמודד עם תופעת "הדייר הסרבן" באמצעות חקיקת חוק פינוי ובינוי.

המסגרת הנורמטיבית – חוק פינוי ובינוי

8. חוק פינוי ובינוי נחקק בשנת 2006 במטרה להקל על פינויים של בניינים בשטחים שהוכרזו כמתחמי פינוי ובינוי. תכליתו היא לעודד התחדשות עירונית בערים, ולסייע במתן מענה לצורך החברתי-כלכלי של ניצול יעיל יותר של משאבי הקרקע בישראל למען התמודדות עם בעיית הצטמצמות השטחים הפתוחים, וכן לסייע בטיפול ושיקום של מתחמים עירוניים מתדרדרים. וזאת על ידי קידום בניה חדשה ורוויה יותר, לה נלווה חידוש של תשתיות ציבוריות ושטחים פתוחים [ראו: דברי ההסבר להצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ה-2005, ה"ח הכנסת 88, 198 (להלן: הצעת החוק); נמדר, בעמ' 27-25].

ההסדר שבחוק – חיוב בפיצויים נזיקיים בגין סירוב "בלתי סביר"

9. ההסדר הקבוע בחוק פינוי ובינוי נועד לאפשר הוצאתן אל הפועל של עסקאות פינוי ובינוי בהן חפֵצים רוב בעלי הדירות בבית משותף, והנתקלות בהתנגדות בלתי סבירה מצד אחד או יותר מבעלי הדירות, על ידי חשיפת הדיירים המסרבים להצטרף לפרויקט בנסיבות אלה לסנקציה בדמות חיובם בתשלום פיצוי ליתר הדיירים בגין הנזק שנגרם להם בשל אובדן העסקה.

10. סעיף 2(א) לחוק פינוי ובינוי קובע, כדלקמן:

"2.     (א) הסכים רוב מיוחס מבין בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי לכרות עסקת פינוי ובינוי, יהיה בעל דירה באותו מקבץ, המסרב סירוב בלתי סביר להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה או המתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים (בחוק זה – בעל דירה מסרב), אחראי בנזיקין כלפי שאר בעלי הדירות באותו מקבץ, המסכימים לעסקה, בשל הנזק שנגרם להם עקב אי ביצוע העסקה" (ההדגשות הוספו – י.ד.).

11. "רוב מיוחס" מבין בעלי הדירות מוגדר בסעיף 1 לחוק כך:

"בעלי הדירות במקבץ לפינוי ובינוי, שבבעלותם ארבע חמישיות לפחות מתוך כלל הדירות שבמקבץ, ושלושה רבעים לפחות מהרכוש המשותף בבתים המשותפים שבמקבץ צמודים לדירותיהם, וכן מתקיימים בהם שני אלה:

(1)      בבעלותם שני שלישים לפחות מהדירות בכל בית משותף שבאותו מקבץ, ואולם לעניין בית משותף שיש בו ארבע או חמש דירות בלבד – בבעלותם שני שלישים כאמור, ויש בבית המשותף יותר משני בעלי דירות;

(2)      שני שלישים לפחות מהרכוש המשותף בכל בית משותף שבאותו מקבץ צמודים לדירותיהם;".

12. ואילו "מקבץ" מוגדר בסעיף 1 לחוק כך:

"'מקבץ פינוי ובינוי' או 'מקבץ' – בית משותף או מקבץ בתים משותפים שיש לפנות כדי להקים מבנה חדש במתחם פינוי ובינוי לפי תכנית מפורטת;".

לצד האמור, סעיף 2(ב) לחוק מגדיר רשימה של נסיבות אשר בהתקיימן לא ייחשב סירוב של בעל דירה לעסקת פינוי ובינוי כסירוב בלתי סביר ועל כן לא יהיה בעל הדירה המסרב אחראי בנזיקין לתוצאות סירובו:

"(ב)    סירוב להעברת זכויות כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב כבלתי סביר, בין השאר, באחד מאלה:

(1)      עסקת הפינוי ובינוי אינה כדאית כלכלית; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה כדאית כלכלית, תהווה קביעה זו חזקה כי היא כדאית כאמור לעניין בחינת סבירותו של הסירוב, אלא אם כן הוכח אחרת; קבע שמאי פינוי ובינוי כי העסקה תהיה כדאית כלכלית בהתקיים תנאים שקבע, חזקה כי היא כדאית כאמור בהתקיים התנאים שקבע, אלא אם כן הוכח אחרת;

(2)      לא הוצעו לבעל הדירה המסרב מגורים חלופיים לתקופת הקמת הבנין החדש, ואם בעל הדירה המסרב או בן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות – המגורים החלופיים שהוצעו לו אינם כוללים התאמות, ככל שהיו בדירה שהזכויות בה מועברות או ככל שהן מתחייבות ממאפייניהם של המגורים החלופיים;

(3)      לא הוצעו לבעל הדירה המסרב בטוחות הולמות לביצוע עסקת הפינוי ובינוי, ואם נקבעו תנאים על ידי שמאי פינוי ובניוי לעניין כדאיות כלכלית – לא ניתנו ערבויות הולמות להתקיימות התנאים;

(4)      קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של בעל הדירה המסרב שבשלהן ביצוע עסקת הפינוי ובינוי, בתנאים שסוכמו עם שאר בעלי הדירות, הוא בלתי סביר;

(5)      היה בעל הדירה או בן משפחתו המתגורר עמו אדם עם מוגבלות והתקיים אחד מאלה:

(א)     כללה עסקת פינוי ובינוי מתן דירת קבע חלופית לבעל הדירה, והדירה האמורה אינה כוללת התאמות ככל שהיו בדירה שהזכויות בה מועברות או ככל שהן מתחייבות ממאפייניה של דירת הקבע החלופית;

(ב)      לא כללה עסקת פינוי ובינוי מתן דירת קבע חלופית כאמור בפסקת משנה (א) – העסקה אינה כוללת תמורה בשל שוויין של ההתאמות ככל שהיו בדירה שהזכויות בה מועברות".

13. האיזון האמור מתבטא גם בסעיף 3 לחוק פינוי ובינוי, אשר מקנה לבית המשפט סמכות לקבוע שמן הצדק לחייב את הדייר הסרבן בחלק בלבד מנזקי שאר בעלי הדירות. זו לשונו:

"3.     בית המשפט רשאי, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, לקבוע כי דייר מסרב יישא רק בחלק מנזקם של בעלי הדירות; לענין זה, בית המשפט ישקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)      גובה הנזק שנגרם לבעלי הדירות המסכימים לעסקת הפינוי ובינוי;

(2)      כושר פירעונו של בעל דירה מסרב לשאת בנזק;

(3)      נסיבות העסקה".

בבואו לדון בתביעה המוגשת על פי חוק פינוי ובינוי, השאלה העיקרית הניצבת לפני בית המשפט, לאחר שבחן ומצא כי מדובר בבית משותף שהוכרז כמתחם פינוי ובינוי וכי הרוב המיוחס הדרוש מקרב בעלי הדירות בו כבר הצטרף לפרויקט, היא איפוא השאלה מתי ייחשב בעל דירה שמסרב להצטרף לפרויקט פינוי ופינוי, או מתנה את הצטרפותו בתנאים, כדייר סרבן, שסירובו בלתי סביר בנסיבות העניין. במסגרת הכרעתו, על בית המשפט להבחין בין בעל הדירה אשר התנגדותו נובעת מנימוקים כנים וראויים שיש להתחשב בהם, לבין בעל הדירה שהתנגדותו נובעת מנימוקים שאין מקום להתחשב בהם בנסיבות העניין, ולבין בעל הדירה שמטרת התנגדותו סחטנית – לנצל את מעמדו כמכשול האחרון הניצב לפני התנעת הפרויקט, לצורך השגת רווח כספי או תנאים מטיבים אחרים להם לא זוכים שאר בעלי הדירות. ככל שנמצא סירובו של בעל הדירה בלתי סביר, יפנה בית המשפט לקבוע באיזה חלק מנזקם של שאר בעלי הדירות יישא הדייר הסרבן, בהתאם לסעיף 3 לחוק ובכפוף להוכחת הנזק וקשר סיבתי בינו לבין הסירוב.

בבואו לדון בתביעה המוגשת על פי חוק פינוי ובינוי, השאלה העיקרית הניצבת לפני בית המשפט, לאחר שבחן ומצא כי מדובר בבית משותף שהוכרז כמתחם פינוי ובינוי וכי הרוב המיוחס הדרוש מקרב בעלי הדירות בו כבר הצטרף לפרויקט, היא איפוא השאלה מתי ייחשב בעל דירה שמסרב להצטרף לפרויקט פינוי ופינוי, או מתנה את הצטרפותו בתנאים, כדייר סרבן, שסירובו בלתי סביר בנסיבות העניין. במסגרת הכרעתו, על בית המשפט להבחין בין בעל הדירה אשר התנגדותו נובעת מנימוקים כנים וראויים שיש להתחשב בהם, לבין בעל הדירה שהתנגדותו נובעת מנימוקים שאין מקום להתחשב בהם בנסיבות העניין, ולבין בעל הדירה שמטרת התנגדותו סחטנית – לנצל את מעמדו כמכשול האחרון הניצב לפני התנעת הפרויקט, לצורך השגת רווח כספי או תנאים מטיבים אחרים להם לא זוכים שאר בעלי הדירות. ככל שנמצא סירובו של בעל הדירה בלתי סביר, יפנה בית המשפט לקבוע באיזה חלק מנזקם של שאר בעלי הדירות יישא הדייר הסרבן, בהתאם לסעיף 3 לחוק ובכפוף להוכחת הנזק וקשר סיבתי בינו לבין הסירוב.

14. החוק מוסר הכרעה זו בשאלת סבירות הסירוב לבית המשפט, תוך שהוא מצייד אותו בכלי מנחה בדמות רשימת מקרים חריגים המפורטת בסעיף 2(ב) לחוק – שאינה רשימה סגורה – אשר בהתקיימם לא ייחשב סירוב של בעל דירה לעסקת פינוי ובינוי כסירוב בלתי סביר. דומה כי התנאי המרכזי במסגרת בחינת סבירות הסירוב, הינו התנאי הנוגע לאי כדאיות עסקת הפינוי ובינוי שעל הפרק (סעיף 2(ב)(1)) [לדיון בשאלת חיובם בנזיקין של בעלי דירות סרבנים, המתמקד בשאלת כדאיות עסקאות הפינוי ובינוי הרלבנטיות.

15. לצד התנאי הנוגע לכדאיות עסקת הפינוי ובינוי, מונה החוק שלושה תנאים נוספים הנוגעים לטיב העסקה: אי הצעת מגורים חלופיים למשך תקופת ביצוע הפרויקט לבעל הדירה המסרב, לרבות התאמתם לצרכיו, או לצרכי בן משפחה המתגורר עימו, במידה והם סובלים ממוגבלות (סעיף 2(ב)(2)); אי הצעת בטוחות הולמות לביצוע העסקה (סעיף 2(ב)(3)); הצעת תמורה לבעל הדירה המסרב, בין שמדובר בדירת קבע חלופית ובין שמדובר בתמורה אחרת, אשר אינה כוללת את התאמות הנדרשות למוגבלותו של בעל הדירה המסרב, או של בן משפחה המתגורר עימו, או את שוויין (סעיף 2(ב)(5)). הדרישה לאי התקיימותם של תנאים אלו נועדה להבטיח כי העסקה אשר בשל סירוב לה עלול הדייר הסרבן לשאת באחריות בנזיקין הינה עסקה בטוחה (ככל הניתן) הכוללת תמורה ראויה, במסגרתה הוצעו לו פתרונות לכלל הבעיות והקשיים הרלבנטיים הכרוכים בהוצאת הפרויקט אל הפועל. לצד התנאים האמורים מופיע בסעיף 2(ב) לחוק פינוי ובינוי תנאי "סל" המכיר בסירובו של בעל הדירה כסביר, במקרה בו מתקיימות נסיבות אישיות מיוחדות בגינן התנאים שסוכמו עם שאר בעלי הדירות אינם סבירים בעניינו (סעיף 2(ב)(4)).

16. באשר לנטל הוכחת כדאיותה של עסקת הפינוי ובינוי; נטל זה מוטל על כתפיהם של התובעים לפי חוק פינוי ובינוי. תימוכין לכך נמצא בעובדה כי החוק מכיר בחזקה בדבר כדאיות העסקה במקום בו קבע שמאי פינוי בינוי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, כי העסקה כדאית כלכלית, או תהא כדאית בהתקיים תנאים שקבע, כאשר המנגנון הקבוע בסעיף 2א לחוק מאפשר דווקא לרוב מיוחס של בעלי הדירות לעניין זה (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק) לפעול למינוי השמאי. עמדה זו מתיישבת גם עם הכלל כי המוציא מחברו עליו הראיה [ראו: ע"א 2076/09 ח.י בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון [פורסם בנבו] (2.9.2010) פסקה 11 להחלטתי והאסמכתאות הנזכרות שם].

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק:

17. מן הכלל אל הפרט. בענייננו, אני סבורה כי מכלול הנסיבות בענייננו, מצדיק את הקביעה כי אין מדובר בענייננו בסירוב בלתי סביר, וכי התנגדות הנתבעים לעסקת פינוי הבינוי היא מטעמים אמיתיים, כנים וענייניים, ולא מנימוקים סחטניים. זאת לנוכח הצטברות הנסיבות הבאות: גילם של הנתבעים שהינם בני 70 שנה ולמעלה מזה, מצבם הבריאותי, השיפוץ המהותי שביצעו הנתבעים בדירתם בהיתר כדין, הכולל גם ממ"ד, והיקף ומשך הפרויקט העשויים לגרום לנתבעים אי נוחות רבה, בשליש השלישי לחייהם.

כאמור, הנתבעים הינם בני שבעים שנה ולמעלה מזה, כאשר אילו זה היה גילם בעת חתימת החוזה הראשון, היו הם נכללים בהגדרת "קשיש" בסעיף 1 לחוק: "בעל דירה בבית המשותף שבמועד שבו נחתמה עסקת פינוי ובינוי ראשונה מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 70 שנים, ובמועד האמור הוא התגורר בדירה באותו בית משותף שנתיים לפחות".

18. סעיפים 2(ב)(6) ו- (7) לחוק העוסקים בסירוב של בעל דירה קשיש לביצוע עסקת פינוי ובינוי, קובעים כי:

"2(ב)  סירוב להעברת זכויות כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב כבלתי סביר, בין השאר, באחד מאלה:

…

(6) בעל הדירה המסרב הוא קשיש המתגורר בדירה ולא הוצעה לו, לפחות אחת מהחלופות כמפורט להלן, לפי בחירת היזם, נוסף על האפשרות לקבל דירת תמורה:

(א) מתן אפשרות לקשיש לבחור באחת מאלה:

(1) מעבר לבית הורים, לרבות בתוספת תשלומי איזון, בשווי דומה לשווי מהוון של דירת תמורה, ובלבד שמעבר כאמור יתאפשר עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבעו בעסקת הפינוי ובינוי;

(2) רכישת דירה חלופית ששווייה דומה לשווי מהוון של דירת תמורה שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת הפינוי ובינוי; מיקומה של דירה כאמור יהיה ככל הניתן בסמוך לדירתו של הקשיש – אם הקשיש ביקש זאת;

(3) קבלת סכום כסף בשווי מהוון של דירת תמורה, לשם רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בסכום האמור, כולו או רובו, לא יאוחר ממועד הפינוי של הדירה שהזכויות בה מועברות שנקבע בעסקת הפינוי ובינוי;

(ב) שתי דירות ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת תמורה;

(ג) דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שהקשיש היה אמור לקבל במסגרת עסקת הפינוי ובינוי, בתוספת תשלומי איזון, והכול בשווי דומה לשווי דירת תמורה;

(7) בעל הדירה המסרב המתגורר בדירה הוא אחד מהמנויים להלן, ולא הוצעה לו חלופה כאמור בפסקה (6)(א), נוסף על האפשרות לקבל דירת תמורה:

(א) קשיש שבמועד שבו נחתמה עסקת פינוי ובינוי ראשונה מלאו לו, על פי הרישום במרשם האוכלוסין, 75 שנים;"

19. הנתבעים אינם בקו הבריאות (לתיק צורפו מסמכים רפואיים), ומובן רצונם בגילם זה לשמר את איכות חייהם, ולא לגור משך תקופה כה ממושכת בתוך אתר בנייה, על כל מטרדי האבק, הפסולת, הלכלוך והרעש שהינם תוצר לוואי של כל פרויקט בנייה, לא כל שכן, פרויקט בנייה בהיקף שכזה.

20. לכך יש להוסיף כי הנתבעים ביצעו בשנת 2017, בהיתר כדין, שיפוץ נרחב הכולל ממ"ד, באופן שהתועלת הצפוייה מן הפרויקט כפועל יוצא מן ההתחדשות העירונית והקמת ממ"ד, פחות רלוונטית ביחס אליהם.

21. סיכומו של דבר, גילם של הנתבעים, מצבם הבריאותי, היקף הפרויקט, משכו, לצד עליית הגיל של הנתבעים משנה לשנה, והתועלת הלא משמעותית הצומחת לנתבעים מקבלת דירת התמורה, כל אלו מצדיקים את המסקנה כי סירוב הנתבעים הינו סירוב סביר.

22. כאמור, לא התרשמתי כי מדובר בסרבנות על רקע סחטנות, אלא בסירוב הנשען על נימוקים כנים ואמיתיים, כאשר במהלך הדיונים בפניי, גם הנתבעת הכירה בייחודן של מצבור הנסיבות העומדות ביסוד סירובם של הנתבעים, והסכימה לנהוג ביחס לנתבעים כפי שנוהגים בעניינו של דייר קשיש, עמדה המקובלת גם על הנתבעים, בכפוף לכך שבית המשפט יקבע כי מדובר בסירוב סביר.

23. סוף דבר, אני קובעת כי הסירוב סביר, ולכן התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

מחפשים עו"ד מקרקעין, נדל"ן , הרצלייה, יקנעם ובחיפה  מומלץ  עם המלצות

עורך דין מקרקעין ונדל"ן בחיפה, יקנעם, הרצלייה  – אבירם כהן ושות' משרד עורך דין  בחיפה, ת"א

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין מקרקעין ונדל"ן:חיפה, הרצליה,יקנעם ' חיפה.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

 אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  מקרקעין ונדל"ן  מומלץ בחיפה, בהרצלייה ורמת השרון

עו"ד מקרקעין מומלץ עם ניסיון והמלצות בחיפה

 עורך דין  נדל"ן   חיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין  מקרקעין,  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עו"ד מקרקעין, נדל"ן, פינוי בינוי, תמ"א 38 חיפה, הרצליה ,רמת השרון – מומלץ באזור – השרון

לייעוץ בנושא של  הפרת חוזה  יש לפנות  לעורך דין  מקרקעין בחיפה והרצליה משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  04-8645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28  – טל: