פערי שכר,כושר השתכרות בין בני זוג השאלה המרכזית האם יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע כספים בגין פערים נטענים בכושר ההשתכרות של הצדדים?

תלה"מ 39096-01-20 ש' נ' ש'

רקע עובדתי:

1. הצדדים נפרדו לאחר כ- 25 שנות נישואין, במהלכן נולדו להם שני ילדים (כיום בגירים).

2. הצדדים נפרדו לאחר כ- 25 שנות נישואין, במהלכן נולדו להם שני ילדים (כיום בגירים).

טענות התובע

3. הכנסת הנתבעת היא כ- 100,000 ₪ ברוטו לחודש, בעוד הכנסת התובע היא כשליש הסכום האמור. התובע עבר אירוע לבבי קשה בעטיו נקבעו לו אחוזי נכות, ומשכך נפגע ביתר שאת כושר השתכרותו.

4. מרבית שנות הנישואין היה התובע המפרנס העיקרי, וכך התאפשר לנתבעת לרכוש הכשרה כרופאה מומחית. בנוסף תמך התובע בנתבעת על ידי טיפול בילדים. תמיכה זו הייתה על חשבון ההתקדמות המקצועית של התובע, ובלעדיה לא הייתה מצליחה הנתבעת לפתח קריירה משגשגת.

5. חוות הדעת היא בלתי סבירה, בשים לב לפערי ההשתכרות המשקפים יחס של 1:3 לרעת התובע.

6. המומחה לא התייחס לנתוני ההשתכרות של הצדדים לשנים 2018-2019. הכנסת הנתבעת צפויה לעלות, בעוד הכנסת התובע, לנוכח מצבו הבריאותי, צפויה לרדת.

7. המומחה שגה ביישום השיטה הקניינית לחישוב פערים בכושר ההשתכרות, לרבות חישוב לפי הכנסת הנתבעת בשנת 2011 במקום ההכנסה במועד הנישואין, ייחוס 50% מההכנסה לכישרון אישי והיוון בשיעור של 20% (במקום 10%, כמקובל). המומחה שגה גם ביישום שיטת צמצום פערי ההכנסות, הן באשר לבסיס השכר של הנתבעת לפיו בוצע החישוב, והן באשר לקביעה שהתובע זכאי לפיצוי למשך 36 חודשים בלבד. לטענת התובע, הסכום הנכון לאיזון כושר ההשתכרות הוא 4,555,751 ₪.

8. המומחה שגה בחישוב הזכויות הסוציאליות של הצדדים. בכלל זה היוון המומחה בשיעור שונה את זכויות הצדדים. כמו כן, סכומים שצברה הנתבעת חושבו בחסר, לרבות תוך התעלמות מהברחת רכוש.

טענות הנתבעת

9. התובע השלים במהלך הנישואין שני תארים, ועבד במשרות שחייבו שעות עבודה ממושכות, כמו גם נסיעות בארץ ולחו"ל. הנתבעת אף קטעה את התקדמותה המקצועית על מנת לאפשר לתובע ללמוד בחו"ל. גם כשהתובעת התמחתה בארץ ועבדה כרופאה היא הגיע לבית הצדדים לא יאוחר מהשעה 16:00 על מנת לשהות עם הילדים. הצדדים אף העסיקו מטפלת. לנוכח האמור, לא מדובר בבן זוג "ביתי" ובן זוג "קרייריסטי", ואף לא היה ויתור כלשהו מצד התובע בנוגע להתפתחותו המקצועית. יתירה מזו, כושר השתכרותו של התובע דומה לזה של הנתבעת. לפיכך, אין מקום לפסוק מאומה בגין פערי כושר השתכרות.

10. את יכולותיו הכספיות של התובע יש לבחון גם לנוכח העובדה שהוא מקבל, כפועל יוצא של הסכם בינו לבין אמו, סך של 192,000 ₪ לשנה.

11. הנתבעת איננה מעוניינת בהיוון הזכויות הצבורות, ולכן טענות התובע בנושא זה אינן רלוונטיות.

12. חוות הדעת של המומחה לא נסתרה ולכן יש לאמצה, לרבות את קביעת המומחה, שעל התובע לשלם לנתבעת סך של 28,785 ₪ בגין החזרי מס.

13. הנתבעת לא הבריחה רכוש כלשהו. כמו כן מדובר בטענה המהווה הרחבת חזית.

דיון והכרעה

14. השאלה המרכזית במקרה דנא היא, האם יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע כספים בגין פערים נטענים בכושר ההשתכרות של הצדדים?

האם פער בכושר ההשתכרות הוא נכס בר איזון?

15. מאז ניתן פסק הדין בבע"מ 4623/04 (פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] 2007), אין חולק שפער בכושר ההשתכרות (המכונה גם "נכסי קריירה") הינו נכס בר שומה ביחסים בין בני זוג. אמנם, בע"מ 4623/04 הנ"ל [פורסם בנבו] עסק בבני זוג עליהם חלה הלכת השיתוף, אך אין חולק שהגדרה זו של פער בכושר ההשתכרות נכונה גם לגבי הצדדים דנא, עליהם חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: החוק) (לעניין השוואת המשטרים הרכושיים, לרבות בנוגע לפער בכושר ההשתכרות, ר' עמ"ש 56634-06-20  פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] 2021).

16. בפסיקה שדנה בשאלה, האם יש לאזן פער בכושר ההשתכרות במסגרת סעיף 5 לחוק, או שמא מדובר בנושא שהדיון בו ייעשה במסגרת השיקולים לחלוקה רכושית צודקת, במסגרת סעיף 8(2) לחוק – הדעות חלוקות (לגישה הראשונה –  ר': תמ"ש (ראשון לציון) 29102/08 א. ח נ' א. א [פורסם בנבו] 2009. תמ"ש (באר שבע) 15485/03 צ. א נ' צ. אל [פורסם בנבו] 2008, שציין את שתי השיטות כאפשריות. לגישה השנייה – ר', בין השאר: עמ"ש 56634-06-20 הנ"ל, [פורסם בנבו], עמ"ש (חי) 31035-09-16 ש.ב. נ' ד.ג. [פורסם בנבו] 2017, כב' השופט זגורי בתמ"ש (נצ') 29202-05-14 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] 2018 ומראי מקום שם. כב' השופט שקד בתמ"ש (ת"א) 9926-04-10 ע.ב נ' א.ב [פורסם בנבו] 2012, אם כי בהסתייגות בסעיף 66 לפסק הדין, לפיה מהותית ראויה הגישה הראשונה. נ. שלם, יחסי ממון ורכוש הדין והפסיקה, להלן: שלם, עמ' 37-40). דומה שהדעה הרווחת בפסיקה, היא שאין לראות בפער בכושר ההשתכרות נכס בר איזון, אלא אחד הכלים העומדים לרשות בית המשפט במסגרת סעיף 8 לחוק, לשם השגת פתרון רכושי צודק. מסקנה זו נובעת מפרשנות סעיף 5(ג) לחוק כהסדר שלילי. בלשון אחרת, משעה שנפקד מקומו של פער בכושר ההשתכרות מכלל הנכסים העתידיים המפורטים בסעיף 5(ג) לחוק, נלמד שפער זה אינו נכס בר איזון. חיזוק לדעה זו נמצא באזכור כושר ההשתכרות כאחד השיקולים לשימוש בסמכות לפי סעיף 8(2) לחוק (איזון נכסים בחלקים לא שווים), בבחינת מכלל ההן נשמע הלאו. עוד הוטעמה הגישה האמורה בדברים שנאמרו בדיוני הועדה לחוקה חוק ומשפט ובדברי ההסבר לתיקון מספר 4 לחוק (להנמקות האמורות, ר' עמ"ש 56643-06-20 הנ"ל, פסק דינו של כב' השופט א. זגורי, בתמ"ש 29202-05-14 הנ"ל, פסק דינו של כב' השופט שקד בתמ"ש 9926-04-10 הנ"ל).

17. לעניות דעתי, משעה שאין חולק, שפער בכושר ההשתכרות הוא נכס, יש להביאו בגדרם של שאר הנכסים בני האיזון, כאמור בסעיף 5 לחוק. הסעיף האמור קובע, על דרך ברירת מחדל, שכל הנכסים הינם בני איזון, למעט הנכסים המפורטים בסעיפים 5(א)(1) – 5(א)(3). זאת ועוד, ההגדרה של "כלל נכסי בני זוג" כמשמעות המונח בסעיף 5(א) לחוק, היא: "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות (סעיף 5(ג) לחוק). והנה, פער בכושר ההשתכרות לא בא בגדרם של החריגים מושא סעיפים 5(א)(1) – 5(א)(3) לחוק, ואף עונה להגדרה שבסעיף 5(ג) לחוק. לא למותר לציין, שלשון סעיף 5(ג) לחוק היא לשון ריבוי ("לרבות זכויות עתידיות לפנסיה…). לפיכך, אינני מוצא כיצד ניתן להוציא פער בכושר ההשתכרות מכלל הנכסים בני האיזון, ללא קביעה מפורשת בחוק.

18. הגדרה זו של פער בכושר ההשתכרות כנכס בר איזון, לרבות הטלת נטל השכנוע על התובע דווקא, מתחייבת אף היא מטיבו המיוחד של הנכס הקרוי "פער כושר השתכרות". כאמור, הגדרה זו של פער בכושר ההשתכרות מתכתבת לחלוטין עם התנאים שהותנו בפסיקה לשם הכרה בכושר השתכרות כעילה לפיצוי במסגרת סעיף 8 לחוק, אך מדובר בדרכים שונות. לפי דרכי, התנאים דלעיל  מגדירים האם הנכס (פער בכושר ההשתכרות) הוא בר איזון. לפי גישה אחרת (הרווחת), התנאים דלעיל מגדירים האם ראוי לעשות שימוש בסמכות הקבועה בסעיף 8 לחוק. היישום המעשי של סעיף 8(2) לחוק בנוגע לפער בכושר ההשתכרות נעשה בפסיקה על דרך פיצוי כספי חד פעמי. מדובר, הלכה למעשה, באיזון רכושי, וככל שכך עדיפה בעיניי דרך המלך של סעיף 5 לחוק.

האם הוכחו התנאים לאיזון פער בכושר ההשתכרות?

19. הצדדים נישאו בשנת 1992. מרבית השכלתו של התובע (חלק מהתואר הראשון, כל התואר השני ב….) נרכשה במהלך הנישואין. גם ניסיונו המקצועי של התובע נרכש כולו במהלך הנישואין, לרבות תפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בחברות שונות. במהלך הנישואין התובע אף הקים את עסקו הנוכחי ל…… בהכנסתו של התובע חל גידול של כ- 25%, מסכום של 135,820 ₪ בשנת 2011 לסכום של  170,807 ₪ בשנת 2017.

20. מרבית שנות הלימודים של הנתבעת לתואר ד"ר ברפואה היו לפני נישואי הצדדים. עם זאת, התמחותה ברפואת …. וניסיונה המקצועי, עד לתפקיד מנהלת מכון …., התרחשו במהלך שנות הנישואין. בהכנסתה של הנתבעת חל גידול של כ- 11%, מסכום של 340,888 ₪ בשנת 2011 לסכום של 379,485 ₪ בשנת 2017.

21. בשים לב לאמור לעיל, לא עמד התובע בנטל לשכנע שהפער בכושר ההשתכרות של הצדדים הוא נכס בר איזון. במה דברים אמורים?

22. לא הוכח גידול מהותי בהשתכרות הנתבעת, העומד, כאמור, על כ- 11%. יש ממש בטענת התובע, לפיה נתוני הבסיס אמורים להיות נתוני ההכנסה למועד הנישואין, ומבחינת שני הצדדים, סביר שמדובר בנתונים נמוכים באופן משמעותי. עם זאת, על התובע הנטל להוכיח את העלייה בהכנסות הנתבעת ממועד הנישואין ועד למועד הפירוד.
דא עקא, התובע לא הניח בפני המומחה את הנתונים הרלוונטיים באשר להשתכרות הצדדים במועד הנישואין, ולא עתר למאומה בנדון, בין לפני הגשת חוות הדעת ובין בשלב שאלות ההבהרה. מחדל זה נזקף לחובתו של התובע. לפיכך לא יכול התובע להישמע בטענה, לפיה המומחה התייחס לנתונים המוקדמים ביותר שהיו בפניו, הם נתוני ההשתכרות לשנת 2011.

23. גם אם אניח, לטובת התובע, שקיים פער מהותי בין השתכרות הנתבעת במועד הנישואין לבין השתכרותה בשנת 2017, לא הוכח, קיומו של פער דרמטי בין כושר ההשתכרות של הצדדים. היחס בין הכנסות הצדדים (2.25 : 1) לא מייצג פער דרמטי, שיש בו כדי לתמוך במסקנה, שהורתו של הפער היא בוויתור של התובע, קרי – במאמץ משותף.

24. הדברים קל וחומר, שעה שאין חולק שהתובע מקבל מאמו, כפועל יוצא מהסכם גישור שכרת אתה, סך של 192,000 ₪ לשנה (כאמור בסעיף 26 לפסק הדין בהליך הקודם). אמת, בפסק הדין בהליך הקודם נקבע, שלא מדובר בשכר עבודה, ובהתאם להסכם בין התובע לאמו, יכולה האם להפסיק את התשלום בתנאים מסוימים. ברם, האמור אינו משנה את המציאות, שאינה שנויה במחלוקת, לפיה התובע קיבל ומקבל מדי שנה את הסכום האמור. התובע אף לא טען שאמו מפסיקה את התשלום אלא שהיא עלולה לעשות כן. לפיכך, מוצדק לראות בתשלום האמור תוספת להכנסת התובע (16,000 ₪ לחודש!), המקטינה ביתר שאת את הפער בהכנסות בין הצדדים.

25. לא מדובר במקרה בו התובע הקריב את התפתחותו המקצועית והיה בן הזוג "הביתי" בעוד הנתבעת פיתחה קריירה. במקרה דנא שני הצדדים פיתחו את עצמם השכלתית ומקצועית, כל אחד בדרכו, ולפי כישוריו. לא למותר לציין את טענת התובע, לפיה במרבית שנות הנישואין הוא היה המפרנס העיקרי (סעיף 3 לסיכומיו). מבלי לקבוע זאת כעובדה, יש סתירה מובנית בין טענה לאיזון פער בכושר ההשתכרות לבין הטענה דלעיל. הטוען להיות המפרנס העיקרי לא יכול לטעון באותה נשימה שוויתר על התקדמות מקצועית לטובת בן הזוג. עוד לא למותר לציין, את שאינו שנוי במחלוקת, שבשנת 2001 (או סמוך לכך) נסעה המשפחה ללונדון למשך שנתיים (סעיף 2 לסיכומי התובע), על מנת שהתובע ילמד לתואר שני ב….. נסיעה כגון דא נועדה לקידומו המקצועי של התובע, וסביר להניח שחייבה ויתור והשקעה מצד הנתבעת (לרבות בשים לב לכך, שילדי הצדדים היו באותה עת רכים בשנים). מותר להניח, שגם התובע תרם את חלקו על מנת שהנתבעת תוכל להתקדם מקצועית כרופאת עיניים מומחית. ברם, מדובר בהדדיות שהיא חלק בלתי נפרד מחיי נישואין, ואין מקום לפנקסנות והתחשבנות מי שהה יותר או פחות עם הילדים בתקופה זו או אחרת, כאשר אין חולק ששני הצדדים עבדו משך רובן המכריע של שנות הנישואין. דומה שהפסיקה אשר סלדה מהתחשבנות ופנקסנות ביחסים רכושיים בין בני זוג (עא 2280/91  רחמים אבולוף נ' מזל אבולוף, פ"ד מז(5) 596, 602, פסק דינו של כב' השופט סילמן בתמ"ש (קריות) 1501/08 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] 2009, סעיף 21 לפסק הדין, פסק דינה של כב' השופטת קודלר-עיאש בתמש (ב"ש) 2625/09 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] 2012, סעיף 56 לפסק הדין) יפה ביתר שאת בכל הנוגע לפערים נטענים בכושר ההשתכרות. התרומה ל"זמן המשפחתי" (לשון בע"מ 4623/04 הנ"ל) צריכה להיות כה מובהקת, עד שיתייתר הצורך בהתחשבנויות לעבר.     
בלשון אחרת, על מנת להוכיח את קיומו של פער בכושר ההשתכרות כנכס בר איזון, צריך הפער לדבר בעד עצמו, באופן שייתר את הצורך לפרוט את החיים לפרוטות זמן והשקעה לאחור.

26. מן המקובץ עולה, שהתובע לא הוכיח את קיומו של פער בכושר ההשתכרות כנכס בר איזון.

עורך דין גירושין  בחיפה – מדוע לבחור במשרד עו"ד  אבירם כהן ושות' בחיפה ?

אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גרושין,הסכמי ממון, צוואות וירושות , ידועים בציבור  הינו משרד בעל מוניטין וניסיון רב ומוכר בחיפה   בתחום דיני המשפחה והגירושין. המשרד ידוע בעבודה היסודית והמקצועית וביחס הרציני לקהל לקוחותיו. המשרד מתרכז בטיפול בתיקי גירושין, שבזכותם נצבר מוניטין רב והצלחות משפטיות רבות בתחום הגירושין בחיפה. המשרד מספק טיפול דיסקרטי ואמין ללקוחותיו

מחפשים עו"ד גירושין, ידועים בציבור, צוואות ירושות  והסכמי ממון בחיפה מומלץ ומקצועי?

עורך דין גירושין בחיפה  –  אבירם כהן ושות' משרד עורכי בחיפה

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גירושין בחיפה  נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

* אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  גירושין, צוואות, ירושות, הסכמי ממון,ידועים בציבור  בחיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין גירושין,משפחה,הסכמי ממון, ידועים בציבור, צוואות ירושות,הסכמי ממון  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עורך דין גירושין,משפחה,הסכמי ממון, ידועים בציבור, צוואות ירושות,הסכמי ממון הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון

לייעוץ בנושא גירושין,פערי שכר, כושר השתכרות – יש לפנות  לעורך דין  אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874