המאמר נרשם ע"י עו"ד אבירם כהן – עורך דין גירושין מומלץ בחיפה והקריות

סוגיה זו נידונה בתיק עמ"ש 28488-09-19 בבית המשפט במחוזי.

1. בפסק הדין שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה נקבע כי במסגרתו ייחס לאב פוטנציאל השתכרות של 18,000 ₪ לפחות ולאם 8,000-9,000 ₪ לפחות. האב חוייב בתשלום מזונות בסכום של 1,500 ₪  לחודש לכל קטין, לתקופה מיום 1.06.19 ועד הגיעם לגיל 6, וכן בדמי מדור בסכום של 1,000 ₪ ובסך הכל הושתו על האב מזונות חודשיים בסכום של 4,000 ₪. אשר לתקופה מגיל 6 ואילך נקבע  כי המזונות יופחתו לכדי 1,000 ₪ לכל קטין, וכי שאר הרכיבים יעמדו בעינם, כך שבסה"כ ישלם 3,000 ₪  לחודש. עוד נקבע כי ההורים ישאו שווה בשווה בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות חינוך על פי דרישת מערכת החינוך.
2. האב לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעורו זה, במסגרתו הלין על גובה המזונות בהם חויב, והוא סבור שנכון להפחיתם וכן לבטל חיובו בהוצאות המדור.
3. עיקר טענות המערער– האב – האב טוען כי בית משפט קמא העריך את הכנסתו ביתר וכאמור על סך של 18,000 ₪ כאשר הכנסתו בפועל עומדת על 7,000 ₪.
4. עוד טוען האב כי הוא אמנם העיד שהכנסתו המקסימלית עשויה להגיע ל-15,000 ₪, אם יצליח לגייס עשרה לקוחות, ולגבות מכל לקוח 1,500 ₪, אלא שמדובר בתרחיש היפותטי ונכון לעכשיו הוא מייצר הכנסה קבועה של 7,000 ₪ בחודש.

בית המשפט המחוזי פסק:

1. הערכת כושר ההשתכרות – בעת קביעת שיעור המזונות לילדים בגילאי 6-15 המוטל על כל הורה, על בית המשפט לשקול שלושה רכיבים:צרכי הילדים; יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם; היקף המשמורת הפיזית, אם משותפת ואם לאו (בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית  בעת הערכת כושר ההשתכרות יש לייחס חשיבות לא רק למשכורת "נטו" אותה מקבלים ההורים:

"בעת הערכתה של זו ההסתכלות היא רחבה; היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משורת ה"נטו" במשכורת שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, ואין צורך להכביר על כך מלים – אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית)

1. הסתכלות רחבה זו התחייבה גם קודם בעקבות עמדה עקבית שהובעה בפסיקת בית המשפט העליון לפיה אין להתעכב על ההכנסה בפועל בלבד אלא שיש לבחון את היכולת הכלכלית של החייב במזונות על פי אותן אמות מידה.
2. מכאן, נמצא כי בפסיקת בתי המשפט הושתו על אבות חיובים במזונות בהיקף שאינו מותאם להכנסתם בפועל, זאת לאור הערכת יכולתם הכלכלית שהייתה גבוהה מהכנסה זו, בין אם מכוח הערכת היכולת להסתמך על מקורות אחרים – רכוש למשל, ובין אם על יסוד הקביעה שאותו הורה נמנע מלמצות את יכולת ההכנסה שלו (פוטנציאל ההכנסה).
3. בתי המשפט נהגו לערוך הבחנה בין פוטנציאל ההשתכרות של הורה לבין השתכרות או הכנסה בפועל, לשם קביעת גובה החיוב במזונות. כך למשל נפסק ב–ע"א 239/86 עמיצור נ' עמיצור, מ(1) 147,153 (1986):

"יכולתו של הבעל לשאת במזונות אלה אינה נקבעת רק על–פי הכנסתו, המוגבלת ומצומצמת בנסיבות מסוימות או מטעמים מסוימים, אלא על–פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו, ולא רק מהכנסתו מעבודה אלא גם ממקורות אחרים, כולל רכושו."

1. באותם מקרים ההכנסה בפועל הייתה נמוכה והקשתה מאוד על האב לזון את ילדיו אף שהוכח כי פוטנציאל הכנסתו גבוה מזו שמתקבלת בפועל. על כגון דא נאמר כי על אותו הורה לעשות את מירב המאמצים כדי לזון את ילדיו  ואף להשכיר עצמו כפועל פשוט (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, לח(1) 721 (1984)). ניתן למצוא תימוכין לעמדה זו בפסיקת בית המשפט העליון עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת בע"א 206/60 דרהם נ' דרהם, יד 1726 (1960) שם נפסק:

"שאלת גובה הכנסותיו והיקף נכסיו מתעוררת בתביעת מזונות רק כשהוא נדרש לספק מזונות למעלה מן ההכרחי– שהרי אשתו רשאית לומר, "עולה אני עימו, וכי מידת עושרו כן מידת מזונותי …ואם כי מזונות הילדים קצובים להם לפי צורכיהם בלבד ולא לפי עושרו בלבד של אביהם (שו"ע, אה"ע ע"ג, ו'), ייתכן וצרכיהם מרובים יותר כשהם ילדי עשירים…ואולם כשמכסת המזונות בה הוא מתחייב בפסק הדין אינה עולה על מינימום הדרוש למחייתם, אין בית ־המשפט חייב להיזקק לראיות בדבר יכולתו הכספית, אלא רשאי הוא להתחשב "במה שבאפשרותו להרוויח, ולא במה שהוא מרוויח למעשה" (כלשון שרשבסקי, דיני משפחה, ע' 119) ". 

1. הטעם להלכה זו נעוץ בכך שבאותם מקרים מתאימים, כשעסקינן במזונות מינימום לסיפוק צרכים הכרחיים של ילדים, מצאו בתי המשפט כי יש לבכר את האינטרס של הבטחתם על פני חופש הבחירה, שיש לכל הורה באשר למשלח ידו, היקף משרתו או מידת המאמץ שיקצה לכך. 
2. בית המשפט רוצה לומר, כי אותה התחשבות בפוטנציאל ההכנסה שאינו ממוצה רלוונטית היא אך לצורך חיוב במזונות מינימום – צרכים הכרחיים.
3. כיום אין חולק כי כושר ההשתכרות מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, ואינו רק "שורת הנטו" במשכורת:

כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם…[] הוא היכולת לעשות וליצור דבר–מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף (בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית, סב(3) 66 (2007)).

1. עד הלכת בע"מ 919/15 שלטה בכיפה אותה עמדה לפיה על האב מוטלת החובה לזון את ילדיו בגין צרכים הכרחיים (בלעדיהם אין הילד יכול להתקיים) עד גיל 15, ללא קשר ליחס ההכנסות בין ההורים
2. השינוי שעשתה הלכת 919/15 היה בראותה את המזונות מגיל 6 ואילך כמזונות "מדין צדקה" והחיוב עד גיל 6 נותר אבולסוטי על האב.
3. נקבע כי בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, וכי בהתקיים הסדר של משמורת פיזית משותפת והכנסה פנויה שווה, ישאו ההורים שווה בשווה במזונות הילדים, וישאו במישרין במזונות תלויי השהות בזמן בו שוהים הילדים במחיצתם. יחד עם זאת, תחולת פסק הדין אינה מצטמצמת לכדי אותן עובדות ונסיבות, אלא גם במערכות עובדתיות שונות. כך מתחייב מחוות הדעת של שופטי בית המשפט העליון באותה פרשה, אשר העמידו, כולם, שני משתנים מהותיים המשליכים על חלוקת נטל המזונות בין ההורים והם אלה: 

א. חלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.

ב. היחס בין ההכנסות הפנויות של ההורים.

1. בית המשפט המחוזי פסק כי הבהחלטת בית משפט קמא לא נפלה שגגה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור באשר למזונות הקטינים עד הגיעם לגיל 6. בית משפט קמא פסק סכומים הנראים בעיניי כסבירים, וגם אם העריך ביתר את פוטנציאל הכנסת האב
2. על בית משפט קמא היה לנהוג זהירות רבה בקביעת פוטנציאל ההכנסה של האב, ונראה כי הסתמכותו על אותה הכנסה גבוהה מלפני שנים רבות בצירוף נסיבות נוספות, היא שהכתיבה בעיקרו של דבר את ההערכה של הכנסה בגובה של כ-18,000 ₪. אלא שכאמור, אותה הכנסה גבוהה מעבודה בבנק היא מלפני שנים רבות, וקשה לבסס עליה פוטנציאל הכנסה כה גבוה, שאין חולק שאינה מתקבלת בפועל מזה זמן רב, הנמדד על פני שנים. כך גם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ההחלטה לעבור ל****, לרבות פתיחת העסק החדש של האב (עסק שמתנהל מזה כ-4 שנים), התקבלו במהלך החיים המשותפים, אם לא בהסכמת האם בשלב ראשון, הרי עם השלמתה עם עובדה זו בהמשך, וקשה להלום תוצאה לפיה יחויב האב בתשלום מזונות על בסיס הכנסה מלפני שנים רבות שנפסקה עוד במהלך החיים המשותפים, כאשר הצדדים מכלכלים את ילדיהם על סמך ההכנסה הנוכחית. יתרה מזו, מתקשה אני לקבל את עמדת בית משפט קמא המעריכה את פוטנציאל ההכנסה של האב בסכום העולה בהרבה על המתקבל בפועל, כאשר קביעה זו משמעותה שעל האב לעזוב את אותו עסק שטיפח במהלך השנים האחרונות, ולחפש עבודה אחרת, אשר תניב לו הכנסה בגובה של 18,000 ₪. קביעה זו מתעלמת מעובדות החיים הפשוטות, גילו של האב, אוטונומית רצון שלו  והחופש לבחור את משלח ידו, ועוד גורמים רלוונטיים דוגמת שוק העבודה, כאשר עבודה שהתאפשרה לפני שנים רבות ובמשך תקופה מצומצמת של שנתיים או שלוש, אינה מלמדת בהכרח על פוטנציאל שניתן לממש בכל עת, בוודאי לא בחלוף כ-10 שנים.
3. נוכח כל האמור לעיל, ומשום הפגיעה הקשה הגלומה באותה קביעה של בית משפט קמא באוטונומיית הרצון של האב לבחור את משלח ידו, משהכנסתו בפועל כיום מאפשרת לו לשאת בתשלום מזונות ילדיו בהתאם לחבותו על פי הדין, ולאחר שקלול כל הנתונים הרלוונטיים, סבורני כי נכון היה להעמיד את פוטנציאל הכנסתו של האב על סכום שאינו עולה בהרבה על הכנסתו בפועל, ולשם כך מצאתי להעמידו על 9,000 ₪ נטו לחודש.
4. כפועל יוצא מאותה קביעה יש להתערב בסכום המזונות שנפסקו לתקופה שממועד הגיעם של הקטינים לגיל 6 ואילך.
5. בשים לב לחלוקת זמני השהייה של הקטינים בין ההורים, כאשר בהתאם לטענות המשיבה הם שוהים  6/14 ימים אצל האב ו– 8/14 אצלה, ובשים לב להכנסות הכמעט זהות שיש לצדדים, נראה כי יש להפחית את סכום המזונות בו חויב האב, ולהעמידו על סך של 600 ₪ לחודש עבור כל קטין, עם הגיעו לגיל 6, וזאת תחת הסכום של 1,000 ₪. באשר לחלקו של האב בהוצאות המדור שהועמד על סך של 1,000 ₪ ללא הבחנה בין התקופה שלפני הגיע הקטינים לגיל 6 ולתקופה שלאחריה, גם כאן סבורני כי יש להתערב בקביעה זו ולהעמיד את הסכום על 600 ₪ לתקופה החל מהגיע הבן נ' לגיל 6.

לתביעת מזונות וגירושין תנו לעורך דין  גירושין מומלץ בחיפה והקריות  לייצג אתכם בדיסקרטיות מלאה. לייעוץ ראשוני ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' סניף חיפה – 04-8645801