מתי חל החריג לכלל, בו ניתן לקבוע כי נושא משרה בחברה הפר את חובת הזהירות שלו כלפי בעלי מניותיה ולא רק כלפי החברה עצמה?
שאלה זו נידונה ת"צ 1525-09-18 גבריאלי נ' ויזל ואח'.
התובע הגיש תביעה ייצוגית בשם מחזיקי המניות של חברת פוקס נגד חברת פוקס וכנגד בעל השליטה מר ויזל בגין הפרת חובת הזהירות של בעל השליטה.
התביעה הוגשה במסגרת פרסום במהדורה המרכזית בערוץ 10 שעסקה בעדויות קשות על הטרדות מיניות של המשיב כלפי נשים. המבקש בבקשה לאישור התביעה הייצוגית טען שבגין פרסומים אלו נגרם נזק לבעלי המניות ובשל כך הוגשה תביעה ייצוגית
השאלות הצריכות עיון הן :
האם חב המשיב חובת זהירות לבעלי–המניות בחברה?
האם הנזק הנטען שנגרם לחברי הקבוצה במקרה דנן הוא נזק "ישיר" או נזק "משני"?
הוראת ס' 252(א) לחוק החברות הקובע:
"נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין
הכלל הוא כי חובת הזהירות של נושא משרה בחברה היא חובה שלו כלפי החברה ולא כלפי בעלי–המניות בה. ככל שהחובה הופרה באופן שגרם לחברה נזק, רשאית החברה לתבוע את נושא המשרה (בין באמצעות האורגנים שלה ובין באמצעות מי שמבקש להתמנות כ"תובע נגזר") והפיצוי שיוזרם לקופת החברה אם התביעה תתקבל, ישליך גם על זכויותיהם של בעלי–המניות בה ועל שווי מניותיהם.
אך ישנו חריג לכלל שנקבע בהלכה הפסוקה שקבעה כי האמור בסעיף 252(א) אינו שולל את האפשרות של בעל–מניות להגיש במקרים חריגים תביעה בעילה של הפרת חובת זהירות (או חובת אמון) של נושא משרה בחברה. הגם שהכלל הוא כי חובת הזהירות של נושא המשרה היא כלפי החברה, לכלל זה עשויים להיות חריגים, בהם יוכר קיומה של חובת זהירות כלפי בעלי–המניות בה.
מתי חל החריג לכלל כך שנושא המשרה חב בחובת זהירות כלפי בעלי המניות?
בית המשפט פסק כי: החריג חל מקום בו ניתן לקבוע כי לבעלי–מניות בחברה נגרם נזק ישיר
כאשר נגרם נזק לחברה וכאשר הנזק של בעלי המניות הוא נזק משני ונובע מהנזק זה, ניתן להסתפק בקיומה של חובת זהירות של נושא המשרה לחברה.
אך כאשר הנזק שנגרם איננו נובע מירידת שווי החברה, כאשר מדובר בנזק שנגרם לא לכל בעלי–מניותיה של החברה אלא רק לחלקם – לא ניתן "להפנות" את בעלי–המניות שנפגעו לאפשרות שהחברה תתבע את נזקיה ותקבל פיצוי בגינם. לכן, במקרים כאלה ניתן לקבוע כי נושא המשרה הפר את חובת הזהירות שלו כלפי בעלי–מניות בחברה ולא רק כלפי החברה, ואותם בעלי–מניות שנפגעו יכולים לתבוע פיצוי בגין הנזק שהפרה כזו גרמה להם.
מסקנה זו עולה מפסק הדין בע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ (פ"ד נא(2) 312 (1997)). באותו ענין התייחס בית המשפט לשאלה האם הנזק שגרמה הפרת החובה הוא נזק שנגרם ישירות לחברה, בעוד שהנזק לבעלי–המניות הוא רק נזק משני. בית–המשפט קבע כי כאשר אלה הם פני הדברים, עילת התביעה היא ככלל עילה של החברה. כך נפסק באותו ענין:
"הכלל הוא בעיקרון כי כאשר בעל מניות סובל נזק בלתי–תלוי בנזק שאותו סובלת החברה, קמה לו תביעה אישית בלתי–תלויה בנזק שנגרם לחברה. אולם אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה, וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה – בדרך כלל – לבעל מניות עילת תביעה אישית. זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה"
המסקנה העולה ממכלול האמור היא כי החריג לכלל לפיו חובת הזהירות של נושא המשרה היא חובה שלו כלפי החברה ולא כלפי בעלי–מניותיה, חל כאשר הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובה זו לבעלי–המניות איננו נזק משני הנגזר מהנזק שנגרם לחברה, אלא נזק ישיר לבעלי–המניות בחברה. חריג זה חל כאשר הפגיעה נושא הפרת חובת הזהירות היא פגיעה בקבוצה מסוימת של בעלי–מניות ולא פגיעה בשוויה וערכה של החברה שכלל בעלי המניות נפגעים ממנה בעקיפין.
במקרה דנן הנזק הנטען – ככל שנגרם – הוא נזק לחברה, ולא לקבוצה מסוימת של בעלי–מניות בה.בית המשפט דחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית של המבקש
טל' – 04-8643926
פקס – 04-8645801
נייד – 052-8772822
א' – ה' – 8:00-17:00
ו' – סגור
שבת – סגור
שד' פלי"ם 2,
בניין אורן 1, קומה ראשונה,
חיפה, 3309502