תביעת אבהות, כיצד יפסק בית המשפט?

רקע עובדתי:

  1. המשיבה, אמו של הקטין ל. יליד 00.00.2019 (להלן – הקטין), הגישה תביעה לקביעת אבהותו של המערער על הקטין. המערער המכחיש כי הוא אביו של הקטין טען, כי המשיבה נהגה להתהולל עם גברים רבים, ואין מקום לסברה שדווקא הוא אביו של הקטין.  לטענתו, המשיבה טענה בפניו כי היא נוטלת גלולות ואף אמרה לו כי אינה בהריון ממנו. בצד טענותיו אלו סירב המערער לבצע בדיקת אבהות.
  2. בכל הקשור לתביעת האבהות נשמעו הראיות לפני בית משפט קמא ביום 24.04.23, כאשר בתחילת הדיון הצהיר ב"כ המערער כי המערער אינו יכול להעיד מאחר שהוא אינו חש בטוב מבחינה נפשית. ב"כ המערער אף ביקש למשוך את תצהירו של המערער. ואולם, מותב בית משפט קמא התרשם שאין דברים בגו.  יצוין, כי במסגרת הליך ההוכחות נחקרה המשיבה ארוכות. כאמור, המערער לא העיד כלל.
  3. כאמור, לפני בית המשפט עמדה אך ורק גרסת המשיבה והוא התרשם כי גרסתה מהימנה ועקבית. המשיבה אישרה כי למרות סברתה מלכתחילה כי אביו של הקטין הוא מי ששימש כבן זוגה ובעלה לשעבר (לו נישאה לאחר שהרתה), הרי שהסתבר, לאחר בדיקת רקמות, שאין הדברים כך.  לפיכך רישומו של בעלה לשעבר כאביו של הקטין, בוטל. המשיבה הוסיפה והעידה כי בתקופה הרלבנטית קיימה יחסים אינטימיים, רק עם בעלה לשעבר ועם המערער בלבד, ומעת שנשללה אבהותו של בעלה לשעבר, הרי שלא נותר אלא המערער כאביו של הקטין (יובהר כי בנדון אין חשש ממזרות שכן בעת שהייתה המשיבה ביחסים עם המערער לא הייתה נשואה).
  4. בית המשפט עמד על כך שהמערער סירב לבצע את בדיקת הרקמות מבלי להציג טעם הגיוני לסירובו, שהרי עסקינן בבדיקה פשוטה שאינה מסוכנת או מכאיבה, והיא הראיה הטובה ביותר האפשרית  לקבוע בוודאות האם הוא אבי הקטין.
  5. לפיכך, נקבע כי על פי הוראת סעיף 28 ח (ב) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000 בית המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין לרבות לעניין קביעת קשרי משפחה נטענים כלפיו. בנדון אין מחלוקת כי הצדדים קיימו יחסים אינטימיים בתקופה בה הרתה המשיבה. המשיבה שללה קיום יחסים עם גברים אחרים זולתו וזולת בעלה לשעבר, ומכאן, כי לאחר שנשללה אבהותו של בעלה לשעבר, ואילו המערער עצמו לא העיד במסגרת ישיבת ההוכחות שנקבעה בעניינו ואף משך את תצהירו, המסקנה הינה כי המערער הינו אביו של הקטין.
    בנסיבות אלה,  מצא בית המשפט לקבל את עדותה של המשיבה שאף הייתה מהימנה עליו. מתוך שכך ומתוך התחשבות בטובת הקטין לדעת את זהות אביו התקבלה התביעה ונקבע כי המערער הוא אביו.
  6. עוד נציין כי ביום 22.5.23 נחתם צו האבהות וביום 18.6.23 נרשמה האבהות ברישומי משרד הפנים.
    טענות המערער בערעור
  7. שגה בית משפט קמא בכך שלא דחה את דיון ההוכחות אחר שהמערער לא היה מסוגל להעיד מסיבות רגשיות. שגה בית המשפט בכך שייחס מהימנות למשיבה אשר האמת אינה נר לרגליה ואשר שיקרה כמה וכמה פעמים למערער הן בכך שאמרה לו שהיא נוטלת גלולות, אמרה לו בהזדמנות אחרת כי כלל אינה בהריון למרות שסיפרה לו לפני כן שהיא בהריון וטענה שאמרה לו זאת רק על מנת לבחון את תגובתו, שיקרה בכך שטענה שלא קיימה יחסים עם אחרים באותה תקופה, שיקרה בעניין גילה כאשר היא למעשה מבוגרת שנים רבות מהמערער, כך גם לא יכולה הייתה להעיד לפני בית משפט קמא מאיזה תאריך ועד איזה תאריך הייתה עם המערער בזוגיות, טענה בתחילה כי בעלה לשעבר הוא אבי הקטין  ועוד.  בית המשפט לא נתן דעתו לסתירות ולחוסר הקוהרנטיות בעדותה של המשיבה, ומכאן לחוסר מהימנותה הבולט, ושגה כאשר קבע את ההיפך מכך.
  8. המערער התנגד לביצוע הבדיקה בהיותו משוכנע שהוא אינו אבי הקטין ובשל כך שאין באפשרותו לממן את ביצוע הבדיקה שכן הוא מחוסר עבודה.
    תמצית טענות המשיבה
  9. בדין הסיק בית משפט קמא מתוך סירובו של המערער לבצע בדיקת רקמות המהווה בדיקה פשוטה לבחינת אבהות, כי המערער הוא אבי הקטין. הוכח כי הצדדים קיימו יחסים אינטימיים בתקופה הרלבנטית, וממילא קמה הצדקה לעצם ביצוע הבדיקה ואין מדובר באדם זר אשר אי אפשר שיהא לו סיכוי לקשר גנטי עם הקטין.
    תמצית טענות ב"כ היועהמ"ש
  10. הראיה הטובה ביותר לקביעת אבהות היא בדיקה גנטית המהווה דרך פשוטה מהירה ומהימנה לקביעתה. בנדון, למרות שניתן על יד בית משפט קמא לצו לביצוע בדיקה המערער סירב לבצעה ובית המשפט נדרש לשמיעת ראיות חיצוניות. בנדון יש לקבל את עמדת בית המשפט נוכח סירובו של המערער. מכל מקום המשיבה מותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט .
    בית המשפט לענייני משפחה פסק:
  11. פסק דין המצהיר על אבהות של פלוני מגלם קביעת סטטוס, שתוקפו כלפי כולי עלמא (ע"א 431/80 ג. ר. ואח' נ' ק. ח. , [נבו] (1981) בעמ' 750-751). דרך המלך להוכחת הורות גנטית, בעלת הסיכוי לקבלת תוצאה ברמת הוודאות הגבוהה ביותר, הינה באמצעות בדיקת גנטית (ע"א 548/78 שרון נ' לוי  [נבו] (1980)).   עם זאת, יש מקרים בהם ניתן להוכיח אבהות שלא באמצעות בדיקה גנטית אלא על בסיס ראיות בדבר נסיבות הורתו של הקטין, כפי שהובהר, כדוגמה, בעניין בג"צ 566/11 דורון ממט נ' משרד הפנים [נבו] (2014) –
    "דרך המלך להוכחת הורות גנטית היא באמצעות בדיקה גנטית. יחד עם זאת, אין מקום לחסום את הדרך בפני המעוניינים להוכיח בראיות אחרות הורות ביולוגית לצרכי קבלת מעמד… המבקשים לעשות כן בדרך שונה מבדיקה גנטית רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. ככל שיציגו בפניו ראיות אובייקטיביות שיניחו את דעתו של בית המשפט כי קיים קשר ביולוגי בין ההורה והילד, גם בלא בדיקה גנטית, רשאי בית המשפט לקבוע כי לפניו קשר של הורות ביולוגית".הטעם העומד בבסיס מתן האפשרות להוכיח אבהות שלא באמצעות בדיקה גנטית  הינה, בין היתר, בשל ההכרה בזכותו של הקטין לדעת מי הוא אביו. זכות המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכפי שנקבע על ידי כבוד הנשיא מ' שמגר
  12. ואם כן, מעת שנמצא כי הצדדים קיימו יחסים אינטימיים בתקופה אשר אפשר שהייתה קריטית להורתו של הקטין, הרי שהדרך הפשוטה והטובה ביותר לקבוע או לשלול קשרי משפחה היא בדרך של בדיקה גנטית הבודקת את מטענם הגנטי (ד.נ.א)   של הצדדים, באמצעותה ניתן לקבוע ברמת וודאות של למעלה מ 99 אחוז מיהו אביו של הקטין. סירוב שאינו מוצדק לבצע בדיקה זו יש בו כדי "להדליק נורה אדומה"  ובית המשפט יוכל להסיק מתוך הסירוב מסקנות פוזיטיביות לעניין קיומו של קשר משפחתי.
  13. בדרך זו הלך בית משפט קמא. אחר שהמערער הבהיר כי אין בדעתו לבצע בדיקה גנטית לקשרי משפחה על אף הוראת בית המשפט, הסיק מכך בית המשפט את המסקנות המתבקשות לפיהן – אדם אשר היה במערכת יחסים אינטימית עם המשיבה מסרב לבצע בדיקה פשוטה לשלילת אבהותו – המסקנה פשוטה ולפיה הוא אבי הקטין. כך, מתוך דיני הראיות, באה לידך ראיה טובה בל תחמיצנה – אדם היכול להוכיח כי המיוחס לו אינו נכון בדרך פשוטה וקלה והוא אינו נוקט בדרך זו, מעלה לגביו סיכוי סביר כי המיוחס לו נכון.
  14. מכלל האמור התוצאה היא כי דין הערעור להדחות.
  15. פסק הדין שניתן בבית משפט קמא יוותר על כנו, ואולם הוא לא יחשב כמעשה בית דין, ככל שהמערער יודיע לבית משפט קמא תוך 30 יום כי הוא מסכים לעריכת בדיקה לסיווג רקמות, ויציג בפניו תוצאה לפיה הוא אינו אביו של הקטין. המערער ישא בהוצאות המשיבה בסך  10,000 ₪ אשר ישולמו למשיבה מתוך הערובה שהפקיד וזאת בתוך 30 יום מהיום. ואולם, ככל שיודיע המערער בתוך 30 יום מהיום כי הוא מסכים לעריכת בדיקה לסיווג רקמות לבדיקת אבהותו על הקטין, יופחת סכום ההוצאות לסך 5,000 ₪, והיתרה בסך 5,000 ₪ תשמש לתשלום בגין הבדיקה והכל בהתאם להוראות שיתן בית משפט קמא.

עורך דין משפחה  וגירושין בחיפה   – אבירם כהן ושות' משרד עורכי בחיפה

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גירושין בחיפה נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  גירושין, צוואות, ירושות  חיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין  גירושין, צוואות ירושות,  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עו"ד גירושין צוואות ירושות  הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון

לייעוץ בנושא תביעת אבהות לרבות גירושין בחיפה והרצליה   –  יש לפנות  לעורך דין  אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twenty − 7 =

תפריט נגישות