תביעת מזונות נגד הורי הבעל שברח לחו"ל, כיצד יפסק בית המשפט?

רקע עובדתי:

1. התובעת והאב היו נשואים זל"ז כדמו"י, ומנישואיהם נולדו להם 3 ילדים

2. התובעת והאב התגרשו זמ"ז בשנת 2015 ועם גירושיהם אושר הסכם גירושין הכולל בין היתר הוראות בנושא מזונות הילדים.

3. הוסכם על תשלום מזונות שוטפים בסך 3900 ₪ לחודש (לכל שלושת הילדים גם יחד), לא כולל מדור, כאשר נתונה לתובעת זכות להמשיך לגור עם הקטינים בדירה המשותפת שלהם, והאב ימשיך לשאת במחצית תשלומי המשכנתה. ככל שהדירה תימכר, האב יחוב בתשלום נוסף בסך 1700 ₪ בחודש בגין מדור.

4. הוסכם כי הדירה המשותפת תימכר, וחלקו של האב בתמורה שתתקבל מהמכירה, יתחלק כך שחלק יועבר לידי האב, חלק נוסף יכסה חוב של האב בתיק ההוצאה לפועל ויתרת חלקו תועבר לידי התובעת – וסכום זה ישמש לצורך תשלום מזונות הילדים חלף התשלום החודשי.

5. בחודש 9.2018 האב עזב את מדינת ישראל ועבר לגור במדינת DDD. לטענת התובעת, האב אמור היה לנסוע לחופשה קצרה בלבד בDDD, אך הוא ניצל לרעה את הסרת צו עיכוב היציאה נגדו ונשאר לגור בDDD לצמיתות, תוך שהוא מתחמק מחובתו לשלם מזונות. לאב זוגיות חדשה, ולטענת התובעת הוא רכש שם דירה ויתכן שצבר נכסים נוספים. לטענת התובעת, האב ברח לחו"ל ללא כוונה לשוב ארצה, הוא אינו משלם מזונות, והליכי הוצאה לפועל שפתחה נגד האב בישראל אינם מניבים תוצאות. אציין כבר עתה, ואשוב לכך בהמשך, כי התובעת לא ציינה אילו הליכים ננקטו כנגד האב במסגרת תיק ההוצאה לפועל, והאם באמת לאור ההליכים שנקטה ניתן לקבוע כי מיצתה את ההליך כנגדו בישראל.

6. משכך, הגישה התובעת תביעה זו, מכוח החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן – חוק המזונות) לחיוב הורי האב, הם נתבעים 1-2, במזונות שלושת הקטינים (שהינם הנכדים שלהם). נתבעים 1-2 היו נשואים זל"ז בעבר, אך התגרשו לפני שנים רבות. נתבעת 2 נישאה מאז לבן זוג אחר, ולנתבע 1 יש בן קטין מזוגיות נוספת.

7. נתבעים 1-2 הגישו הודעת צד שלישי נגד הורי התובעת, בטענה שככל שיחויבו במזונות הרי שיהיה מקום להשית חיוב גם על הסבים מצד התובעת, ולא רק על הורי האב.

8. בהחלטה שניתנה בסמוך לאחר פתיחת ההליך, ביום 2.4.2020, התבקשה התובעת להבהיר האם פתחה בהליכי גביית מזונות בחו"ל, באמצעות הלשכה לסיוע משפטי. מתגובתה הסתבר כי טרם נקטה באפשרות זו, ובעקבות ההחלטה הנזכרת, התובעת אכן פתחה בהליכי גביית מזונות בDDD, ובהמשך הבהירה כי קודם לכן לא היתה מודעת לאפשרות המשפטית הזו.

לאורך ההליך התובעת הגישה לתיק מספר עדכונים לגבי התקדמות הליך הגבייה בDDD (באמצעות העו"ד המטפל בכך), בתוך כך אף דווח כי האב נטל ייצוג משפטי בקשר להליך שנפתח נגדו בDDD. בסמוך לפני חתימתו של פסק דין זה  עדכנה האם כי האב עבר להתגורר במדינת KKK והרשויות בDDD מחקו את ההליכים נגדו, והיא עתידה לפתוח בהליכי גביה בKKK. היינו, עד תומו של ההליך שבפניי לא דווח מטעם התובעת על הצלחה בגביית מזונות.

בית המשפט לענייני משפחה פסק:

9. סעיפים 4-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן – חוק המזונות), מבססים את האפשרות לחייב סבים במזונות נכדיהם, חיוב מכוח הדין האזרחי, כפוף להתקיימותם של מספר תנאים.

סעיף 4 לחוק המזונות קובע את סדר החיוב במזונות בני משפחה, ובהתאם לסעיף 4(3) חייב אדם במזונות נכדיו:

4.  אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם –

הוריו והורי בן-זוגו;

ילדיו הבגירים ובני-זוגם;

נכדיו;

הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו;

אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.

10.   אלא, שסעיף 5 קובע את התנאים המצטברים הנדרשים לתחולת סעיף 4 הנ"ל ולחיוב במזונות בני משפחה:

5.    אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

a.      יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו;

b.      אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;

c.       אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.

1.      במילים אחרות, סעיף 5 לחוק מורה כי חיוב סבים במזונות נכדיהם מותנה בקיומו של כושר כלכלי מספק של הסבים; מותנה בכך שהנכדים הנזקקים למזונות אינם יכולים לספק לעצמם את צרכיהם (כגון מעבודה); וכי בן המשפחה הנזקק למזונות אינו יכול לקבל את המזונות מבן משפחה מרמת קירבה גבוהה יותר – כגון שאינו יכול לקבל את מזונותיו תחילה מהוריו.

2.      סדר בחינת הדברים וקיומם של התנאים המבססים זכאות למזונות מן הסבים הינו כדלקמן (עמ"ש 20319-03-17, [פורסם בנבו] 11.1.2018):

"ואם כן המתווה לבדיקת סב בחיוב מזונות נכדו הקטין יהא באופן הבא –

בדיקת צרכיו של הקטין לפי הנסיבות האובייקטיביות.

בחינה האם מי מהוריו של הקטין יכול לספק צרכיו אלו. כאשר הבחינה בשלב זה היא כפולה – ככל שהאב המחוייב לשאת בצרכיו של הקטין אינו נושא בצרכיו – יש לבחון האם פעלה האם ככל הנדרש לגביית המזונות מן האב. ככל שהוכח שנעשה הנדרש לגביית המזונות מן האב ללא הצלחה, יש לבחון האם יש ביכולתה של האם לשאת בצרכיו האובייקטיביים.

ככל שהוריו של הקטין אינם יכולים לספק את צרכיו – האם קיימת דרך אחרת לסיפוקם, דוגמת מנכסים השייכים לקטין או מהכנסותיו, ככל שיש לו. 

ככל שלא ניתן לדאוג לצרכי הקטין ע"י הוריו או נכסיו שלו, יש לבחון האם יכולים הסבים לדאוג לצרכיו אחר דאגה לצרכיהם שלהם או לצרכי מי שהם מחוייבים לצרכיו קודם לצרכי הנכד (כגון ילדם הקטין, או בן זוגם)."

11. התובעת לא תבעה לפי סכומי המזונות שהוסכמו בינה לבין האב, אלא תבעה סכומים גבוהים בהרבה מכך, כאמור לעיל תבעה סך של קרוב ל-11,000 ₪ לשלושת הילדים, ובנוסף לכך דרשה כי הסבים ישלמו שני שלישים מהוצאות החינוך והבריאות של הילדים, כולל הוצאות חריגות.

12. בהתבסס על ידיעה שיפוטית, ואף בהינתן כלל הצריכה השולית הפוחתת החל בענייננו, אניח כי צרכיו השוטפים ההכרחיים של כל אחד משלושת הקטינים בחודש עומד לכל היותר ע"ס 1670 ₪ בסה"כ, שהם כ-5000 ₪ בחודש לשלושת הקטינים גם יחד, לא כולל מדור על פי הפירוט הבא שנעשה לפי הערכה לשלושת הילדים יחדיו:

13. לסיכום, סה"כ הוצאה חודשית מינימאלית סבירה למשפחה כולה, כולל האם, כ- 12,500 ₪ בחודש: 5000 ₪ הוצאה שוטפת לשלושת הילדים; 5500 ₪ הוצאת מדור והחזקתו; 2000 ₪ הוצאות האם.

14. מן הנתונים שהוצגו עולה כי ממוצע ההשתכרות של האם משתי העבודות כשכירה הינו 10,237 ₪ נטו בחודש.

15. התוצאה המספרית מדברת בעד עצמה ומלמדת כי ביכולתה של האם לספק בעצמה את צרכי המשפחה כולה.

16. זאת ועוד; הוכח כי שתי הבנות הגדולות (כיום בנות 18 וכמעט 19 שנים) עבדו בעת בירור התובענה והרוויחו סכומים מכובדים למדי, כל אחת מהן כ-2000-3000 ₪ בחודש.

17. התשובה לטענת האם לפיה היא  קורסת כלכלית ואינה מסוגלת לממן את מחייתה ומחיית ילדיה טמונה ככל הנראה בפער הניכר שקיים בין רמת החיים המינימאלית והסבירה שאמורה להיות למשפחה באופן התואם לרמת הכנסותיה של האם, לבין רמת החיים שאותה מנהלת האם והמשפחה בפועל.

18. ביום 24.7.2020 צירפה התובעת מסמכים מהם עולה התמונה הבאה ביחס להוצאותיה בכרטיסי אשראי:

19. מדובר אפוא בהוצאות העולות באופן קבוע באלפי שקלים על כל הכנסותיה של האם, וכל זאת רק בכרטיסי אשראי

20. הוצאה חודשית ממוצעת הקרובה ל-21,000 ₪ רק בכרטיסי אשראי איננה סבירה בנסיבות העניין ואיננה הולמת את רמת החיים של המשפחה. מדובר אפוא בהתנהלות כלכלית שאינה מותאמת להכנסות ולרמת החיים האמיתית של המשפחה, אלא תואמת רמת חיים ורמת הכנסות גבוהות בהרבה. פער זה שבין ההוצאות לבין ההכנסות בהכרח מייצר גירעון משמעותי בתקציב המשפחתי, אשר מניע את האם לקחת עוד ועוד הלוואות לשם מימון וכיסוי הגירעון, דבר שיוצר עוד הוצאות ועוד התחייבויות נוספות – ככדור שלג ההולך וגדל, וכדברי התובעת: "תמיד היו לי חובות"

21. במילים אחרות, הקושי שמתגלה מתוך התיק איננו ביכולת של האם לספק את צרכי הקטינים וצרכיה שלה – היות שהנתונים מצביעים על קיומה של יכולת עצמאית של האם לספק את מלוא צרכי המשפחה ההכרחיים ואפילו ברמה סבירה ובהינתן שהכנסותיה ראויות ועולות יחדיו על השכר הממוצע במשק; הקושי הינו ללא ספק בהתנהלות כלכלית בלתי מוקפדת ושאינה מתאימה כלל לרמת החיים של המשפחה.

22. לאור כל האמור לעיל, אין מתקיימים התנאים הקבועים בחוק אשר מאפשרים חיוב בני המשפחה המורחבת במזונות הילדים – ועל כן דינה של התביעה להידחות. מאחר שיש לאם האפשרות לספק לילדים את צרכיהם ההכרחיים, אזי אין מקום לפנות למעגלים משפחתיים רחבים יותר ולחייבם במזונות הילדים, ובפרט נכון הדבר לגבי הבנות הגדולות אשר גם עובדות ומשתכרות סכומים נאים, אשר יש בהם לכסות את צרכיהן ומעבר לזה.

מחפשים עו"ד גירושין והסכמי ממון בחיפה מומלץ עם ניסיון רב ומקצועי

עורך דין גירושין בחיפה – אבירם כהן ושות' משרד עורכי בחיפה
פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' משרד עורכי דין גירושין בחיפה נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין. טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com
* אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.
המאמר נרשם על ידי :
עורך דין גירושין, צוואות, ירושות חיפה – מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח
עורך דין גירושין, צוואות ירושות, יוקנעם – ניסיון עם קבלות
עו"ד גירושין צוואות ירושות הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון
לייעוץ בנושא , גירושין בחיפה – יש לפנות לעורך דין אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 – טל: 048645801
סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874