האם לא שיתפה פעולה עם החלטת בית המשפט לחידוש קשר ונקנסה ב 40000 ₪

האם לא שיתפה פעולה עם החלטת בית המשפט לחידוש קשר בין הקטין לאביו ונקנסה ב 40,000 ₪  בביזיון בית המשפט. כיצד יפסוק בית המשפט בערעור?

רקע עובדתי:

1. המערערת (להלן גם: האם) והמשיב (להלן גם: האב) נשאו בשנת 2003 7 נולד להם הבן א' (להלן גם: הקטין).
2. הצדדים נפרדו בשנת 2015 ועד ליום 19.8.20 התקיים קשר רציף בין האב לקטין, שכלל לינה בבית האב פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.
3. ביום 19.8.20 התעורר וויכוח בין הקטין לאב שבמסגרתו לטענת האם, אמר האב לקטין "אני לא צריך אותך, לך לאימא שלך ואל תחזור" והאב אף לקח מהקטין את הטלפון הנייד שלו. לדברי האם, כתוצאה מכך, הקטין שב למחרת לביתה נסער מאוד ופגוע והודיע לה שהוא לא יחזור יותר לבית האב.   
4. ביום 23.9.20 הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך וכן בקשה לסעד דחוף, שבמסגרתה ביקש להורות לאם לפעול לאלתר לחידוש הקשר בינו לבין הקטין ולהטיל עליה סנקציות אם לא תעשה כן.
5. ביום 29.9.20 התקיים דיון בביהמ"ש קמא בבקשה הנ"ל. בסיום הדיון ניתן פסק דין  (להלן: פסק הדין הראשון) שבו קבע ביהמ"ש בין היתר כי האם:

"במקרה הטוב "יושבת על הגדר" ובמקרה הרע נותנת עידוד שבשתיקה למצב הקיים… מריבה של מה בכך אינה מאפשרת להורה משמורן שלא להכריח קטין להמשיך ולהיות בקשר עם אביו או אפילו לנהוג בסבירות ולהסביר לקטין כי מריבה של מה בכך אינה מתירה לקטין או למשמורן להשתמש ב"נשק יום הדין" ולאפשר התארכות ניתוק הקשר… שמיעת דברי האם יוצרת תחושה כי לאם אינטרס או מתן "ברכת הדרך" לניתוק הקשר… דברי האם כפי שתיארתי לעיל יוצרים משבר אמון לגבי טוהר כוונותיה של האם והתנהלותה".

• ביהמ"ש קמא קבע גם, שאם האפוטרופוסית לדין שמונתה לא תצליח לחדש את הקשר בין הקטין לאב בתוך 10 ימים, הצדדים ייפנו למרכז "מפגשים" (להלן: מרכז מפגשים) "על מנת להתניע את חידוש הקשר".
• ביום 21.10.20 הגיש האב לביהמ"ש קמא תביעה למתן סעדים מחשש לניכור הורי מצד האם. האב עתר לכך שביהמ"ש יקבע שהצדדים מחויבים להתייצב במרכז מפגשים ושיוטלו סנקציות על האם ככל שלא תתייצב למרכז מפגשים ולא תדאג שהקטין יתייצב אף הוא לפגישות שייקבעו.
• ביום 2.11.20 התקיים דיון בתביעה הנ"ל בבית המשפט קמא ובסיומו ניתן פסק דין (להלן: פסה"ד השני). בפסה"ד השני הורה בין היתר ביהמ"ש קמא, שמרכז מפגשים יתאם עם ההורים מועדים לפגישות וצד שלא יתייצב לפגישות שיזמן מרכז מפגשים, יישא בהוצאות הצד השני בסך של 1,500 ₪ בגין כל מפגש שיבוטל וכן הוא יישא במלוא עלות הטיפול שבוטל במפגשים. נקבע גם, שדין אי התייצבות הקטין למפגשים כדין אי התייצבות האם ותוטל הסנקציה הכספית על האם.
• בעקבות פסק הדין בערעור הראשון, ניתן ביום 22.8.21 פסק דין חדש ע"י ביהמ"ש קמא (להלן: פסק הדין השלישי). בפסק הדין השלישי התקבלה תביעת האב לחידוש הקשר עם הקטין ונקבע כי: "הקטין ימשיך להיות מטופל לעניין חידוש הקשר במכון מפגשים, ובשל התנהלותה תישא האם ב – 80% מעלות המכון  – האב יישא ביתרה".
• בחודש מרץ 2022 הגיש האב בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט שבמסגרתה עתר לכוף את האם על מנת שתשתף פעולה באופן מלא עם מרכז מפגשים וכן להשית עליה קנס של 500 ₪ או כל סכום אחר, בגין כל יום עד שמרכז מפגשים יודיע שהאם משתפת פעולה עם המרכז והיא מתייצבת למפגשים שייקבעו. בית המשפט התבקש לאכוף על האם את פסק הדין השלישי שאושר בבית משפט זה (להלן: הבקשה).
• בבקשה טען האב שהמערערת מתעלמת באופן מתמשך מפסקי הדין ומחודש ינואר 2021 היא הפסיקה לשתף פעולה עם מרכז מפגשים. לבקשה צורף עדכון ממרכז מפגשים מיום 31.8.21 שבו נאמר שהאם לא שיתפה פעולה ולא נעתרה לבקשתם להביא את הקטין למפגשים שנקבעו לו בהשתתפות האב.
• ביום 20.6.22 התקיים דיון בבקשה בבית המשפט קמא. המערערת טענה בין היתר שלבית המשפט אין סמכות לדון בבקשה, כי היא זומנה לקדם משפט ולא לדיון הוכחות ויש לסגור את התיק. בית המשפט קמא קיבל את הבקשה בסיום הדיון ובפסק דינו (להלן: פסק הדין) נקבע בין היתר כי:      

"…מדובר בניכור בדרגה החמורה ביותר, לא רק בשל התנהגות האם, אלא בשל התנהלותה של האם, עורכת דין במקצועה, המזלזלת ומבזה את החלטות בית המשפט  כאילו הן אינן מחייבות איש…גם מחודש פברואר 2022, עת ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לא עשתה האם דבר כדי לאפשר מפגשים עם מכון מפגשים. די בכך כדי להצדיק את הבקשה… אין מדובר רק במאפיין של ניכור הורי חמור, מדובר במאפיין של אזרח אשר אומר שהחלטות בתי המשפט אינן מחייבות אותו".

1. בפסק הדין נקבע שאין כל צורך לקיים ישיבת הוכחות וקיימת לבית המשפט סמכות לדון בבקשה. נקבע גם, שאם האם לא תתייצב על פי הודעת מרכז מפגשים, היא תישא בקנס בסך של 5,000 ש"ח בגין כל פעם שלא יתקיים המפגש. בנוסף נקבע שעל האם ליצור קשר עם מרכז מפגשים בתוך 7 ימים ואם היא לא תיצור קשר עם מרכז מפגשים, היא תישא בקנס נוסף בסך של 5,000 ₪ עבור שבוע או חלק משבוע בו לא תדווח לבית המשפט שנוצר קשר עם מפגשים ועליה לצרף אישור ממרכז מפגשים שאכן היא יצרה עמם קשר ונקבע לוח פגישות.
2. ביום 6.7.22 שלח מכון מפגשים הודעה לבית המשפט קמא שבו נאמר שהוצעו להורים מועדים לקיום מפגש בין הקטין לאב ואולם האם הגיבה כי: "א' אינו מסכים להשתתף במפגש עם [האב] על כן לא אוכל לאשר השתתפותו במפגש כאמור". 
3. ביום 17.7.22 הגיש האב לבית המשפט קמא בקשה למתן הוראות. לטענתו, האם ממשיכה לא לציית להוראות פסק הדין ועל כן יש להורות למרכז לגביית קנסות לגבות מהאם את הקנסות שהוטלו עליה בהתאם לפסק הדין. לדברי האב, מאחר שהאם לא התייצבה לשני מפגשים שנקבעו במרכז מפגשים, עליה לשלם קנס בגובה של 10,000 ₪. כמו כן, מאחר שהאם לא דיווחה שנוצר קשר בינה לבין מכון מפגשים ולא צירפה אישור ממרכז מפגשים עליה לשלם קנס בגובה של 15,000 ₪ ובנוסף, מאחר שהיא הודיעה שלא תגיע עם הקטין למפגשים, עליה לשלם קנס נוסף בסך של 15,000 ₪. סה"כ עליה לשלם קנס בגובה של 40,000 ₪.
4. בין היתר נקבע בהחלטה כי:

"מוסיפה האם בתשובתה היום ואומרת הקטין אינו רוצה משל קטין בגילו של הקטין יכול להחליט שהוא אינו מקיים החלטות שיפוטיות, לא של בית המשפט המחוזי, לא של בית המשפט לענייני משפחה, הוא ואפסו עוד ובברכת המשיבה… קשה מאוד לראות עורך דין שבא ומצדיק מצב שבו הוא אומר במפורש החלטות בית המשפט הן אות מתה ואני רק רצוני ייעשה, גם כשאני מתחבא מאחורי בני הקטין… היא אומרת שכל המטרה של המינוי של מכון מפגשים שעמד לבחינת ערכאת הערעור שוב ושוב, תסוכל על ידי הקטין ואל לנו לדאוג, למעשה לא יהיו הפגישות במכון מפגשים אלא כסות למאומה, הקטין לא יפגוש את אביו ויחליטו בתי המשפט את אשר הם רוצים להחליט".

1. בהתאם להחלטה הנ"ל, האב הגיש פסיקתה לחתימת ביהמ"ש וביום 2.10.21 נחתמה הפסיקתה המורה למרכז לגביית קנסות לגבות מהמערערת את הקנס בגובה של 40,000 ₪ (להלן: הפסיקתה).
2. על ההחלטת בית המשפט האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי פסק:

1. יש להצר מאוד על כך שהמערערת, שהיא עורכת דין במקצועה, מתכחשת למושכלות יסוד לפיהן חובה למלא אחר פסקי דין והחלטות שיפוטיות. הדבר חמור שבעתיים, שעה שעסקינן בפסקי דין והחלטות שהורו לה לשתף פעולה עם גוף טיפולי שמונה לצורך חידוש קשר בין הקטין לאביו, והעדר שיתוף הפעולה שלה עלול לגרום לקטין לנזק משמעותי חסר תקנה ולפגיעה קשה בזכות מהותית של הקטין לקשר עם אביו מולידו.
2. תמוהה ביותר טענת המערערת לפיה בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות לדון בבקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט (להלן: הפקודה) מאחר "שחוק חדש גובר על חוק קודם" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון בערעור שורה 6). שהרי, סעיף 6 (1) לפקודה קובע כי גם לבית משפט השלום יש סמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם וברור שאף לבית המשפט לענייני משפחה שהוא חלק מבית משפט השלום, יש בדיוק אותן סמכויות, אף אם הוא הוקם בהתאם לחוק מאוחר מהפקודה.
3. בית המשפט דחה  את שני הערעורים וחייב  את המערערת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪. הערבונות שהפקידה המערערת על פירותיהם, יועברו למשיב באמצעות ב"כ על חשבון ההוצאות.

המאמר נרשם על ידי:

עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה  והרצליה-  עו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין הרצליה ורמת השרון-  עו"ד אבירם כהן

לייעוץ בתביעת גירושין, מזונות, רכוש, משמורת  ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  04-8645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28  – טל: 0733701874