Written by מאמר בנושא השבת קטין נרשם ע"י עורך דין גירושין – עו"ד אבירם כהן
- הצדדים הינם הוריו של הקטין א., יליד שנת 2022, כיום כבן 7 חודשים. אין מחלוקת כי מקום מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים הינו בXXX.
- ביום 26.2.23 הגישה המבקשת (להלן: "האם") בקשה ליישוב סכסוך, ומיד למחרת, ביום 27.2.23 עזבה האם עם הקטין את הבית בXXX באופן חד צדדי ועברה להתגורר בבית אימה בעיר האחרת, לטענתה בשל אלימות מילולית ואיומים של המשיב (להלן: "האב") כלפיה.
לא יכולה להיות מחלוקת בדבר המרחק הרב שבין XXX לעיר האחרת.
- ביום 28.2.23 הגישה האם בקשה למתן צו הגנה אשר נידונה בפני כבוד השופט ארנון קימלמן בבית המשפט לענייני משפחה בXXX, במסגרתה ניתן צו במעמד צד אחד ולאחר דיון במעמד הצדדים שהתקיים ביום 6.3.2023, צו ההגנה הוארך עד ליום 27.3.23, נקבעו זמני שהות זמניים בעיר האחרת תוך שבית משפט קמא הורה על הגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין.
- במסגרת החלטתו של בית המשפט בתיק צו ההגנה, קבע בית המשפט לאחר ששמע את הצדדים באריכות רבה, שתי קביעות עובדתיות הרלוונטיות לענייננו: ראשית "בשלב זה, ולאחר ששמעתי באריכות רבה את שני הצדדים יחד, נחה דעתי כי המעבר של האישה עם בנה הפעוט לעיר האחרת לא נעשה על דרך של תחבולה והתחכמות, ומתוך ניסיון למנוע כל קשר בין האב לבנו הקטין, אלא בשל לחץ נפשי שנוצר בעקבות מספר שבועות של מחלוקות ומאבקים בתוך בית המשפחה, עובר לפרידה כאמור…";אך יחד עם זאת, הוסיף בית המשפט וקבע באופן מפורש, וזאת כאמור לאחר ששמע את הצדדים באריכות רבה, כי: "אינני מקבל כלל את הטענות שעוררה ב"כ המבקשת לפיהן קיים חשש כלשהו בדבר אלימות של המשיב כלפי המבקשת, ובוודאי שאין בכדי טענות שכאלה כדי להשליך על מערכת היחסים בין האב לבנו. יש לזכור כי נתק בין אב לבנו עלול גם לגרום לנזק רב לקטין שזקוק לשני הוריו לצורך התפתחותו התקינה" (סעיף 2 להחלטה שם). עם זאת קבע בימ"ש קמא כי טענות האב בדבר מעבר שלא כדין של האם לעיר האחרת, אין מקומן להתברר במסגרת צו הגנה ומצופה שהצדדים ינקטו בהליך מתאים שבו יתברר אם המעבר היה כדין.
- לאור האמור, הגיש האב ביום 13.3.23 בקשה בתיק הי"ס לסעד דחוף להשבת הקטין למקום מגוריו האחרון בXXX. לטענת האב, האֵם עברה עם הקטין להתגורר בבית הוריה בעיר האחרת מרחק של 126 ק"מ מXXX ללא שהייתה כל הצדקה למעשה החד צדדי; לטענת האב, הקטין אולץ להתנתק ממנו, עת הוא היה מטפל בקטין באופן שווה לאם; המעבר הוא בניגוד לטובת הקטין; עוד טען האב כי הוא עובד ב… ולומד ב…, ובשל המצב שנכפה עליו הוא מפסיד ימי עבודה וימי לימודים. לטענתו, עליו לנסוע ארבע וחצי שעות בכדי לשהות עם בנו שעה וחצי ולא היתה כל הצדקה למעבר וטובת הקטין לא נבדקה בנושא זה.
- האֵם בתגובתה הודתה כי מעברה יחד עם הקטין לעיר האחרת נעשה באופן חד צדדי ומבלי לקבל את רשות בית המשפט, למרות שכאמור יום טרם עזיבתה היא זו שנקטה את הליך יישוב הסכסוך כך שהתיק היה פתוח והייתה יכולה לפנות לבית המשפט ולקבל את רשותו. יחד עם זאת טענה כי שיקוליה למעבר לעיר האחרת היו, בין היתר, חשש מהאב והרצון לא להיות בקרבתו, וכן רצונה בקרבת הוריה בהם היא נותנת אמון, ושמסייעים לה בגידול הקטין ומאפשרים לה לצאת להתפרנס.
- בית המשפט בהחלטתו הזמנית מושא הערעור לא השתכנע כי הייתה הצדקה למעשה החד צדדי של האם להעתקת מגורי הקטין ללא קבלת רשות בית המשפט, בפרט שכאמור התיק היה פתוח לאחר שהיא זו שהגישה את הבקשה ליישוב סכסוך והייתה יכולה לפנות לבית המשפט בתיק שהיא עצמה פתחה יום אחד טרם המעבר, ועל כן הורה ראשית על השבת המצב לקדמותו באופן שהקטין יושב למקום מגוריו האחרון בXXX או ביישוב אחר המצוי ברדיוס שאיננו עולה על 20 ק"מ מXXX, תוך שקבע כי על מנת לאפשר לאם להתארגן ולהיערך בהתאם, השבת הקטין תבוצע עד ליום 9.4.23 (לאחר ליל הסדר וסוף השבוע שלאחריו).
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק:
- החלטת בית המשפט מנומקת היטב, מעוגנת בחוק והלכה הפסוקה, תוך שהינה סוקרת את השתלשלות ההליכים, תוך הבאה בחשבון שהאם נקטה בפעולה חד צדדית, ללא הגשת בקשה מקדימה למרות התיק הפתוח שהיא עצמה פתחה אותו יום אחד טרם המעבר, ולמרות טענותיה בדבר חששה מאלימות האב, בימ"ש בצו ההגנה השתכנע, כאמור לאחר ששמע את הצדדים באריכות רבה, כי טענות אלו אינן נכונות כלל: "אינני מקבל כלל את הטענות שעוררה ב"כ המבקשת לפיהן קיים חשש כלשהו בדבר אלימות של המשיב כלפי המבקשת"
- שלכל הפחות היה על המבקשת לפנות לביהמ"ש בתיק הי"ס אותו פתחה כאמור יום אחד טרם המעבר ולבקש את רשות ביהמ"ש.
- בימ"ש קמא מוסיף כי בחן את טענות הצדדים ושקל היטב את: המשמעות של הרחקת הקטין מאביו באופן שאינו מאפשר קשר תקין, רציף ומשמעותי; המרחק אשר אינו מאפשר שהות תדירה; הוראות החוק בעניין קביעת מקום מגורי הקטין בהסכמה או בהחלטה שיפוטית; הנסיבות שהובילו למעבר האֵם; העקרונות של בחינת טובת הקטין ולא שיקולים הנוגעים להורים; החשיבות שבבירור תביעה למעבר מקום מגורים באופן מעמיק ולא מתוך אילוץ הנובע מעובדות שנקבעו באופן חד צדדי; כל זאת ובהתחשב בכך שמדובר בבקשה לסעד זמני בגדרו של הליך ליישוב סכסוך.
- כאמור החלטתו של בית משפט קמא מושא הערעור הינה החלטה זמנית, ובמסגרת החלטה זו, כאשר לפני בית משפט אין חומר נוסף מלבד טענות הצדדים, רשאי היה בית משפט קמא להסתמך על קביעות עובדתיות של בית המשפט האחר בצו ההגנה, בפרט שבית המשפט בצו ההגנה מדגיש במפורש כי קביעה עובדתית זו נקבעה "לאחר ששמעתי באריכות רבה את שני הצדדים יחד".
- בהינתן שזו הקביעה העובדתית, קרי שבניגוד לטענת האם לא היה כל חשש לאלימות המשיב, הרי שנשמטה ההצדקה לבצע את המעבר באופן חד צדדי, מבלי לבקש את רשות בית המשפט, בעוד התיק פתוח בגין הליך י"ס שהיא עצמה פתחה יום אחד טרם לכך. על כן בהינתן האמור, צדק בימ"ש קמא כשהורה שראשית יש לאיין את פעולתה החד צדדית של האם ולהורות על השבת המצב לקדמותו תוך שבירור התביעה למעבר מקום מגורים ייבחן באופן מעמיק ולא מתוך אילוץ הנובע מעובדות שנקבעו באופן חד צדדי.
- בשיקוליו הביא בימ"ש קמא את ההלכה המשפטית המחייבת בדבר "המעשה העשוי" (עמ"ש (חיפה) 43787-07-22 א' נ' ב', עמוד 9 [פורסם בנבו] (29.8.2022)), דהיינו, על בית המשפט להניח כי מעבר מקום המגורים בוצע ועל בסיס הנחה זו להכריע מהי האפשרות הטובה ביותר עבור הקטין. בפסיקותיו התייחס בית המשפט לכך שלצד חשיבות קיום קשר עם שני הורים, יש מקום לתת חשיבות לשיקולי השיקום, רצונותיו של אחד מההורים בדבר האופן בו הוא חפץ לעצב את חייו, והגשמתם של אלה בעלת השפעה ישירה על בריאותו הנפשית של ההורה, המשפיעה על ילדיו ועל טובתם.
- על פי גישת המעשה העשוי על בית המשפט לבחון ב"מעגל הראשון" את יכולת הקטין לעשות את המעבר, ו"במעגל השני" לבחון האם המעבר יגרום לפגיעה בקשר עם ההורה השני או לניתוק מההורה השני.
לאור האמור לעיל בית המשפט המחוזי פסק כי החלטתו של בית משפט קמא איננה סבירה ו/או כי לא שקל את כל השיקולים, לרבות השיקולים הקונקרטיים, ועל כן אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
המאמר נרשם על ידי :
עורך דין משפחה וגירושין בהרצליה ורמת השרון – עו"ד אבירם כהן
עו"ד גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן
לייעוץ בנושא גירושין, מזונות ומשמורת – יש לפנות לעורך דין גירושין בחיפה – משרד עו"ד אבירם כהן ושות'
סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 – טל: 048645801
סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874