המאמר נרשם ע"י:

 עורך דין גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין גירושין תל-אביב  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני גירושין תל-אביב –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

סוגיה זו נידונה בתיק: תלה"מ  22195-07-19

רקע עובדתי:

1. ההתובע (להלן-"האב") והנתבעת (להלן-"האם") נישאו זה לזו כדמו"י ביום … .
2. מנישואיהם נולדה לצדדים הקטינה.
3. הצדדים התגרשו בשנת 2010, בהיותה של הקטינה בת 3.5 שנים.
4. הסכם גירושין נחתם בין הצדדים, ביום 10.8.10, אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 11.8.10
5. בהסכם נקבע בין היתר כי הקטינה "…תישאר בהחזקתה ובמשמורתה של האישה, אשר תטפל בגידולה ובחינוכה, אגב שיתוף פעולה ככל הנדרש מהאב" (ס' 3.א. להסכם).
6. עוד נקבע בהסכם כי האב יקבל את הקטינה לביקורים על פי תיאום והסכמה בין הצדדים וככל שלא תהא הסכמה ייקח האב את הקטינה לביקורים בימים:

"1. כל יום שני ורביעי בשבוע – ישירות מהמוסד החינוכי. מוסכם כי ביום שני תלון הילדה אצל אביה והוא ישיבה ישירות למוסד החינוכי עד השעה 8:00. ביום רביעי ישיב האב את הילדה לדירת אמה בשעה 20:00.

2. כל סוף שבוע לסירוגין (החל מיום שישי) יוציא האב את הילדה מהמוסד החינוכי בו היא תשהה בשעה בה מסתיים יום הלימודים ויחזיר אותה לדירת האם במוצ"ש בשעה 20:00.
3. כמו כן, יקבל האב את הקטינה לחזקתו למחצית החגים והחופשות מהמוסד החינוכי…
4. עוד מוסכם בין ההורים כי בתקופת חופשת הקיץ תשהה הקטינה אצל האב שבוע במהלך חודש יולי ושבוע נוסף במהלך חודש אוגוסט…"
5. אין חולק כי נוסף לזמני השהות שנקבעו בהסכם, במשך תקופה ממושכת נהג האב לפגוש את הקטינה למשך מספר שעות גם מידי יום שישי.
6. עת הייתה הקטינה כבת 9 שנים החלה בטיפול רגשי, בין היתר, בקשר עם רצונה ללון אצל האב מספר רב יותר של פעמים במהלך השבוע.
7. בעקבות הטיפול הרגשי, בחודש מרץ 2017, הגיעו הצדדים להסכמה כי נוסף על זמני השהות שנקבעו בהסכם, הקטינה תלון בבית האב בימי ד' אחת לשבועיים.
8. ביום 21.4.19, פנה האב לאם במכתב בבקשה להרחבת זמני השהות של הקטינה במחיצתו, לטובת הקטינה ולבקשתה. הנתבעת סירבה.
9. ביום 9.7.19, הגיש התובע את התביעה דנן, במסגרתה עתר לשנות מהקבוע בהסכם, כך שהקטינה תשהה במחיצתו מחצית מכל חודש תוך קביעת משמורתה כמשותפת.
10. כבר בהחלטה מיום 10.7.19 הוזמן תסקיר מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, אשר יכלול המלצות בדבר עתירת האב.
11. ביום 2.10.19 הגישה הנתבעת כתב הגנה.
12. ביום 11.11.19 הגיש התובע כתב תשובה לאחר שביקש וקיבל את הרשות לעשות כן.
13. ביום 7.11.19 הוגש לתיק תסקיר מטעם המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית … (להלן-"התסקיר"). התסקיר נערך על ידי עו"ס לסדרי דין, הגב' מרב כהן שלו (להלן-"העו"ס").
14. בתסקיר הומלץ על "…חזרה לטיפול רגשי ולהדרכת הורים על ידי כל גורם טיפולי אשר יוסכם עליו. נראה כי במצב העניינים הנוכחי אין מנוס מהרחבת הסדרי השהות של הקטינה בבית האב. אלו יורחבו כדלקמן: מדי יום רביעי תשהה הקטינה בבית האב כולל לינה, בסוף השבוע בו שוהה הקטינה עם האב תשהה עמו עד ראשון בבוקר."
15. ביום 1.12.19 התקיים קדם משפט.

בקדם המשפט, הודיע התובע כי הוא מסכים להמלצות התסקיר ואילו הנתבעת התנגדה להמלצות אלו

18. על מנת לחסוך לצדדים את המשך ההליכים, במסגרת שתי תובענות שונות, הוצע לצדדים בהחלטה מיום 30.12.19, כי ביהמ"ש יכריע בעניין זמני השהות ודמי המזונות, על דרך הפשרה מכח הוראת סעיף 79א לחוק ביהמ"ש. הנתבעת הסכימה להצעה בכפוף לתנאים ואילו התובע סירב וביקש לנהל הליך בעניין המזונות ולאמץ את המלצות התסקיר בעניין זמני השהייה (ראו הודעות הצדדים מהימים 2.1.20 ו-8.1.20).

משכך, הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית ונקבע דיון הוכחות, ליום 2.6.20

בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב  פסק:

19. בתום דיון ההוכחות, ניתנו על ידי מספר החלטות, ובכללן:

• מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה, על מנת שייצג את הקטינה בהליך זה ויגיש לביהמ"ש בהקדם האפשרי דיווח כולל בחיסיון, אודות מצבה של הקטינה, רצונותיה וטובתה בכל הנוגע להסדרי שהייתה בבתי ההורים. כמו כן, הוריתי לאפוט' לדין לעדכן את ביהמ"ש בדבר רצונה של הקטינה להישמע על ידי ביהמ"ש.
• הפניית ההורים שניהם להדרכה הורית.
• הפניית הקטינה לטיפול רגשי.

20. לאור טענות מצד האם על התעללות רגשית של האב בקטינה, מונתה הפסיכולוגית הגב' הדרה בר, כמומחית מטעם ביהמ"ש לצורך בחינת טענת האם ובחינת הצורך בשינוי הסדרי השהות של הקטינה בבתי ההורים, לאחר פגישה עם הקטינה. נקבע כי האם תישא בשכר טרחת המומחית.
21. שמיעתה של הקטינה על ידי ביהמ"ש נערכה בפגישה משותפת עם העו"ס דפנה שפר מיחידת הסיוע שליד ביהמ"ש לענייני משפחה, ביום 25.1.21. הפגישה נערכה על פני כשעה ודיווח העו"ס אודותיה הוגש לתיק בחיסיון ביום 14.2.21.
22. בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962, נקבע כי בהעדר הסכמה בין הוריו של קטין, יקבע בית המשפט את העניינים הנזכרים בסעיף 24 לחוק זה – מי יחזיק בקטין ומה יהיו זמני השהות של ההורה האחר, וזאת "… כפי שייראה לו לטובת הקטין".
23. בפסיקה נקבע לא אחת כי עקרון טובת הילד הוא שיקול בלעדי להכרעה בעניינים אלה.
24. בענייננו המשמורת וזמני השהות נקבעו בהסכם גירושין, שאושר על ידי ביהמ"ש וקיבל תוקף של פסק דין.
25. כידוע, הלכה היא כי פסק דין בנושא מזונות ומשמורת ילדים, לרבות פסק דין המאשר הסכם בעניינים אלה, לעולם איננו סופי ואינו מהווה מעשה בי"ד, אך שינויו מותנה בקיום שינוי נסיבות מהותי שחל מאז נכרת ההסכם (ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו (3) 179; ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו (3) 187). הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי מוטל על התובע.
26. מכל מקום, שאלת המשמורת וזמני השהות גם במקרה דנן תיבחן בין היתר עפ"י עקרון "טובת הקטין". מושג זה הוא עמום ורחב ובית המשפט נדרש לצקת לתוכו תוכן וליישמו לגבי אותו קטין קונקרטי בעניינו הוא דן, בהתאם לנסיבות, וזאת תוך הסתייעות במומחים וגורמי מקצוע
27. רצון הקטין הוא אחד השיקולים מתוך מכלול נרחב יותר של גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובתו של הקטין והתפתחותו העתידית. עם זאת, ברי שרצונו של קטין לא בהכרח מתיישב עם טובתו. לפיכך, ביהמ"ש מחויב לראיה נרחבת יותר ובחינת שיקולים משיקולים שונים, כגון "גיל, בהתפתחות, בנחרצות וביחסים מבוררים ובדוקים עם כל אחד מההורים" וכיו"ב (ראו: ע"א 740/87 פלונית נ. אלמוני, פד"י מג(1) 661, 665 (1989)).
28. כאמור, התובע הגיש את התביעה כאן לצורך שינוי מהקבוע בהסכם, כך שהקטינה תשהה במחיצתו כמחצית מכל חודש וכך שמשמורתה תהיה משותפת לצדדים שניהם.
29. כאמור, הקטינה בת 14 שנים ומבטאת, מזה מספר שנים, רצון ברור לשהות לפרקי זמן ממושכים יותר במחיצת אביה.
30. ביחס לשינוי הנסיבות המהותי הדרוש בעניינו, הרי יש לזכור כי במועד עריכת ההסכם הייתה הקטינה כבת 3.5 שנים וכי כיום הנה בת 14 שנים. מובן כי חלוף הזמן, וכפועל יוצא, התבגרותה של הקטינה בוודאי אינם מהווים כשלעצמם שינוי נסיבות מהותי, שהרי היו צפויים במועד עריכת ההסכם. עם זאת, יכולותיה של הקטינה להביע את רצונה השתנו במרוצת השנים ועצם הבעת רצונה מזה מספר שנים, באופן עקבי ונחרץ להרחבת זמני השהות במחיצת אביה – מהווים שינוי מהותי ברור, שיש ליתן לו בנסיבות דנן משקל מכריע. יתירה מכך, כאמור, דווקא נראה כי שיקום והטבה בקשר בין הנתבעת לבין הקטינה, מחייב תחילה את כיבוד רגשותיה של הקטינה ואת רצונה בשהייה למשך פרקי זמן ממושכים יותר במחיצת אביה. אף זהו שינוי מהותי וחשוב שיש ליתן עליו את הדעת בכל הנוגע לשינוי מהוראות ההסכם ויפה שעה אחת קודם.
31. בהצטבר כל השיקולים דלעיל, אני נעתרת לתובענה ומורה כדלקמן:
    • משמורת הקטינה תהיה משותפת לצדדים שניהם.
    • הקטינה תשהה בבית האב בשבוע אחד- בימים ב', ד', ה' מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר, בשבוע שלאחר מכן- בימים ב', ד', מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר וכן בסוף אותו השבוע החל מיום ו' מתום המסגרת החינוכית ועד ליום ראשון בבוקר.
    • בימים בהם מכל סיבה שהיא הקטינה אינה שוהה במסגרת חינוכית, תחל שהותה בבית האב בשעה 12.00 ותסתיים בהתאמה בשעה 12.00.
    • על הקטינה להמשיך בטיפול הרגשי בהתאם להוראות המטפלת במרכז "בין לבין".
    • על הצדדים להשתתף בהדרכה הורית בהתאם להוראות המטפלת בקטינה.

עו"ד גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין תל-אביב  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין  עתלית – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין  קיסריה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין קריות – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חדרה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חוף הכרמל  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד רישום בתים משותפים בחיפה, עו"ד אבירם כהן

להגשת תביעה בנושא של משמורת משותפת ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' :

 עורך דין לענייני גירושין בחיפה  סניף חיפה, שד' פלי"ם 2 – 04-8645801

עורך דין לענייני גירושין בתל-אביב  סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 –  0733701874

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.