מאמר זה  נרשם ע"י  עו"ד אבירם כהן , עו"ד משפחה חיפה עו"ד גירושין חיפה, , עו"ד משפחה תל–אביב עו"ד גירושין תל–אביב

המשפט העברי קובע מספר עילות אשר בגינן עלולה האישה לאבד את זכאותה לתשלום מזונות.

עלהבעללהוכיחעילותאלולביתהדיןהרבניעלמנתלבטלאתהזכאותלמזונות

1. עזיבת הבית של האישה כאשר לא הוכח כי התקייה אלימות מצד הבעל עלולה האישה לאבד את זכאותה למזונות אישה.
2. כאשר האישה עובדת והכנסתה מספיקה לכל צרכיה.
3. כאשר האישה בגדה בבעלה, והבעל מציג בפני בית הדין ראיות לכך
4. סירוב האישה לקיים יחסי מין עם בעלה
5. האישה גורמת לבעלה לעבור על מצוות.

האם העלאת טענת אישה מורדת בפני בית הדין הרבני תגרור ביטול מזונות האישה?

תיק ‏ 1089594/4 בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

רקע עובדתי:

בהחלטת ביה"ד מיום כ"ח בשבט תשע"ט (3/2/2019) נקבע שאומנם האישה מיעטה בקיום יחסים עם האיש אך זו אינה סיבה להפסידה כתובתה היות שלא נעשה לה סדר מורדת. האיש טוען שבפוסקים נמצא שכדי להפסידה ממזונות אישה אין צורך שייעשה סדר מורדת, אלא די בזה שהאישה אינה מקיימת את חובותיה כלפי בעלה כדי להפסידה מזונות.

בית הדין הרבני פסק:

לאחר העיון במקורות שציטט ובסוגיה נראה שבנדון דידן אין האישה מפסידה את מזונותיה מהנימוק דלהלן:

אומנם האישה הודתה שהיה מיעוט תשמיש, אך היא מכחישה את טענת המרידה, ולא התבררה לנו סיבת מיעוט התשמיש. היא אמרה בדיון הראשון שפעם הוא לא רצה ופעם היא לא רצתה. לפני הרב טולידאנו ביום 30/3/2017 לא נאמרה סיבת מיעוט התשמיש.

במקרה דידן אין לנו ראיה שמרדה בו מפני מיאוס או כדי לצער אותו, ואף שכך טוען הבעל בפנינו אך באופן זה בוודאי שאינו יכול לעורר ספק נגד חיוב ברור, וכן מוכח מדברי המ"מ (אישות כ"ד י"ד), דהנה כתב הרמב"ם שם:

"העוברת על דת צריכה התראה ועדים ואחר כך תפסיד כתובתה, עברה בינו לבינה וידע שהיא עוברת על דת והתרה בה בלא עדים וחזרה ועברה הוא טוען ואומר עברה אחר התראה והיא אומרת לא עברתי כלל או לא התרה בי, אם רצה להוציא הרי זה נותן כתובה אחר שתשבע שלא עברה, שאם תודה שעברה אחר התראה זו אין לה כלום".

וכתב המ"מ שם:

"ונ"ל דדוקא כשידוע שעברה על דת אלא שנחלקו אם היה אחרי התראה אם לא או אם היתה שם התראה כלל אבל אם אינו ידוע אם עברה אם לאו נראה שאינו יכול להשביעה כיון ששטר כתובתה בידה ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן וכ"ש הוא לדעת רבינו שכתב פי"ד מהלכות מלוה ולוה שהטוען בשטר חוב שטר אמנה או רבית היה בו או אבק ריבית שאינו יכול להשביע המלוה מחמת כך אלא ישלם ואחר כך יטעון על המלוה במה שירצה אם יודה יחזיר לו ואם כפר ישבע היסת ואף כאן כיון שאין ידוע שעברה הדין כן חייב לפרעה ואח"כ אם רצה לטעון עליה אם תודה תחזיר ואם תכפור תשבע היסת כנ"ל".

מבואר שאם לא ידוע שהיא עברה על דת, אין בכוחו לחייבה שבועה בטרם הפירעון כיוון שחיובו בתשלום כתובה הוא חיוב וודאי, ואילו טענת הפטור שלו שהאישה עוברת על דת היא טענה גרועה. ולכאורה סברה פשוטה היא, שאם לא כן כל אדם יטען ככל העולה על רוחו נגד חיובים שונים, אלא על כורחך שאינו בגדר ספק כלל ולא אמרינן בזה המוציא מחברו עליו הראיה. וכמו כן יש לומר בנידון דידן, דמאחר וחוב מזונות הוא חוב ברור, אין ביכולת האיש לחייבה אפילו שבועה בטרם הפירעון ללא שהביא ראיה לפחות לעורר אצל ביה"ד ספק בעניין.

לעומת זאת מצינו בשו"ע אהע"ז סימן ע"ז ס"ד שפסק:

"איש ואשתו שבאו לב"ד, הוא אומר: זו מורדת מתשמיש, והיא אומרת: לא כי אלא כדרך כל הארץ אני עמו; וכן אם טענה היא ואמרה שהוא מורד מתשמיש, והוא אומר: לא כי אלא כדרך כל הארץ אני עמה, מחרימין תחלה על מי שהוא מורד ולא יודה בב"ד, ואח"כ, אם לא הודו, אומרים להם: התייחדו בפני עדים. נתייחדו ועדיין הם טוענים, מבקשים מן הנטען ועושין פשרה כפי כח הדיין".

האם כאשר הבעל מורד ועזב את הבית הוא יחוייב במזונות אישה?

ביה"ד הרבני הגדול קובע כי כאשר בני הזוג בפירוד מחמת הבעל, וודאי כאשר הבעל מורד, הרי הוא חייב לאשתו מזונות וכל הצרכים לפי דין 'עולה עמו'.בית הדין האזורי כתב בפסק דינו שלמרות הסדקים שנתגלעו בעמדת הבעל (שלפיהם באמת ייתכן שהוא משתכר שכר גבוה יותר), עדיין לא נוכל לחייבו במזונות גבוהים מהסיבה שבכל מזונות שהאישה זכאית להם מדין 'עולה עמו', הזכאות היא רק אם היא עימו בבית, אך אם אינה עימו בבית אינה זכאית להם, אף אם עזיבתה את הבית היא מחמתו.אבל לפי מה שבארנו לעיל, כאשר בני הזוג בפירוד מחמת הבעל, וודאי כאשר הבעל מורד, הרי הוא חייב לאשתו מזונות וכל הצרכים לפי דין 'עולה עמו'.

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.