ערעור לבית המשפט המחוזי על פרשנות של הסכם ממון

פרשנות הסכם ממון  –  עו"ד גירושין והסכמי ממון בחיפה – ניסיון מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח, לקוחות ממליצים

רקע עובדתי:

1. הצדדים נישאו זל"ז ביום 00.00.12 ומנישואיהם אלו נולדו להם שני  ילדים. עובר לנישואיהם חתמו הצדדים על הסכם ממון אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 14.5.12 (להלן – ההסכם או הסכם הממון).  עיקרו של ההסכם הוא ביצירת הפרדה רכושית בין הצדדים, כאשר הובהר והודגש כי לצורך יצירת זכות או שותפות בנכס יש חובה לרושמו בהתאם. כך אף  הוצהר על ידי הצדדים עצמם במועד אישור ההסכם – 

"ברור לנו שההסכם מדבר על הפרדת רכוש מוחלטת בעבר ובעתיד. בית המשפט מסביר לנו שכל רכוש שנרצה שיהיה משותף, נצטרך לרשום אותו בפועל ככזה. שנינו יוצגנו על-ידי עו"ד חיים לוין."

וכך אף  משתמע מהוראת סע' 4 להסכם –

"הצדדים מסכימים כי ינהלו את רכושם תחת המשטר של "הפרדה רכושית"  מוחלטת וכי אופן רישום הזכויות יהווה ראייה מכרעת לבעלות על נכסים בין אם זה רישום בלשכת המקרקעין, משרד הרישוי, רשם החברות, בבורסה לניירות ערך, מוסדות בנקאיים או פיננסיים, כספות, קופות גמל, קרנות השתלמות, גמלאות, פוליסות ביטוח וכו' " 

ומהוראת סע' 13 להסכם –

"הצדדים מסכימים כי רק רכוש שהוסכם או יוסכם עליו מראש, בכתב ועל דרך הרישום כי הוא שייך לשני הצדדים גם יחד,  יחולק בין הצדדים בזמן הפרידה או הגירושין. ברם, הרכוש יחולק לפי חלקים אשר עליהם יסכימו בעת רכישת הרכוש או הזכות ויקפידו על רישומו בהתאם" 

ואכן דומה שאין מחלוקת בין הצדדים כי אחת מתכליות הסכם הממון הייתה לקבוע הפרדה רכושית ביניהם. 

2. בנוסף, מכיל הסכם הממון פרק נפרד העוסק בתגמול כספי אותו תקבל המשיבה במקרה של פרידה או גירושין בין הצדדים ואשר כותרתו "הפרידה והגירושין". נאמר   בקיצור מילין כי בפרק זה הובהר כי במידה ובעת הפירוד לא יהיו לצדדים ילדים, הרי שתבוצע חלוקת הרכוש על פי הרישום כמפורט בפרק הרכושי המובא מעלה.  מאידך, ככל ובעת הפירוד יהיו לצדדים ילדים, הרי שהמשיבה תקבל תגמול נוסף מהמערער מעבר לזכויותיה הרכושיות, ככל ותהיינה כאלה. כך הוסכם כי (סע' 42 להסכם) –

"היה והיה לבני הזוג ילד אחד, האישה תקבל מהגבר דירה בת 3 חדרים באזור בקעת אונו" 

וכן  (שם, סע' 46) –

"יתווסף עוד חדר בעבור כל ילד בהתאמה לדירה המוסכמת"

עוד צוין כי אותה דירה, שתינתן כגמול פרידה, תשמש כדירת מגורים לילד/ים וכמדורם (סע' 47 להסכם הממון).

בנוסף לביטחון המדור המוקנה למשיבה וילדיה על פי ההסכם,  ניתן למשיבה אף בטחון כלכלי בדרך של קצבה כספית בשיעור של 3,700 ש"ח לחודש לילד אחד (סע' 43 להסכם), ו – 1,850 ₪ עבור כל ילד נוסף  (סע' 45 להסכם). 

מאידך, על-פי הוראות סע' 49 להסכם, בידי המשיבה קיימת אפשרות חלופית לקבל אחוזים מדירת המגורים של הצדדים, תחת קבלת דירה באזור בקעת אונו –

"לחלופין, לבחירתה של האישה, במקום האמור לעיל, תהיה זו זכותה של האישה לצבור בעבור כל ילד שיוולד לבני הזוג – 10% משווי בית המגורים של הצדדים, כפי שהוא יהיה בפועל, בניכוי המשכנתא. כלומר, לדוגמא,  אם יהיו לבני הזוג 4 ילדים, תהיה זכאית האישה לבחור אם לקבל 40% משווי בית המגורים או דירה בת 6 חדרים בתוספת לצבירה הכספית" 

3. ביום 13.12.18 רכשו הצדדים דירה משותפת בתל אביב (להלן – הדירה או הדירה בתל אביב על-פי העניין).  בחוזה הרכישה צוינו שני הצדדים כקונים מבלי שנרשם שיעור זכויותיו של כל אחד מהם. אף הערת האזהרה שנרשמה לטובתם בלשכת רשם המקרקעין נרשמה לטובת שניהם ללא אפיון שיעור זכויותיהם. כמו כן הועבר ההסכם לחברה המשכנת אשר התחייבה כי הזכויות יועברו על שם שני הצדדים לאחר השלמת הפרויקט, וניטלה משכנתא משותפת ששולמה במהלך השנים בחלקים שווים.

מחיר הדירה על פי חוזה הרכישה היה 7,500,000 ש"ח.

נציין כי בחוות דעת השמאי זהר עירון, אשר מונה על ידי בית המשפט כמומחה שמאי לצורך הערכת שווי הדירה, שניתנה ביום 19.11.21, העריך המומחה את שווי הדירה למועד מתן חוות הדירה בשיעור של 8,770,000 ₪. 

4. מכל מקום, בין לבין התגלע קרע בין הצדדים והם התגרשו ביום 16.10.20, כשנתיים אחר רכישת הדירה.  זמן קצר קודם לגירושיהם הגישה המשיבה תביעה לאכיפת הסכם הממון שבין הצדדים וכן תביעות למזונות ומשמורת. במסגרת ההליך הנזכר הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה תשמע עדותו של עו"ד חיים לוין, אשר ערך את הסכם הממון עבור הצדדים, וכי בתום עדותו יוגשו סיכומים אך ורק לגבי פרשנות ההסכם, ובית המשפט יכריע בסוגיה זו במנותק משאר התביעות, עבורן ניתנו הוראות שונות בנוגע לשמיעת ראיות. וזו עיקר המחלוקת שנפלה בין הצדדים באשר לאכיפת ההסכם ופרשנותו – לסברת המשיבה יש לפרק לאלתר את השותפות בדירה בתל אביב שכן היא רשומה על שם הצדדים בחלקים שווים, לפיכך על פי הסכם הממון המשיבה היא בעלת מחצית הזכויות בה.  כמו כן לסברתה ומכוח הוראות הסכם הממון היא זכאית, בנוסף לפירוק השיתוף בדירה בתל אביב,  לדירה בת ארבעה חדרים באזור בקעת אונו, זאת נוכח הוראת סע' 46 להסכם, וכן היא זכאית לקבלת צבירות כספיות בסך 3,700 ₪ לחודש מיום לידת הילד הראשון, ועוד 1,850 ₪ מועד לידת הילד השני, בהתאם להוראות סע' 43 ו – 45 להסכם.לטענת המערער, הדירה בתל אביב נרכשה כתחליף לדירה בבקעת אונו, ומעולם לא הייתה כוונה שהמשיבה תזכה בשתיים – הן בזכויות בדירה בתל אביב והן בדירה נוספת בבקעת אונו. הזכויות בדירה בתל אביב טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין והן זכויות אובליגטוריות בלבד, כאשר הסכם הממון קובע במפורש שאופן רישום הזכויות בפועל "בלשכת רישום המקרקעין" הוא הרישום היחיד שיהווה "ראיה מכרעת לבעלות על הנכסים" באופן שהאישה זכאית למחצית הזכויות. לפיכך רק רישום סופי ומוחלט כפי רישום בטאבו, יכול להעיד על הבעלות האמתית ברכוש המשותף, בהתאם לכוונת הצדדים. לטענת המערער  הצדדים התכוונו לרשום את הזכויות  בדירה בתל אביב באופן בו 20% מהזכויות יירשמו על שם המשיבה (10% עבור כל ילד) ו – 80% על שם המערער, וכי אין מגיעות למשיבה זכויות בדירה נוספת.

5. בית המשפט סבר, מתוך עיון בהסכם הממון ואחר שמיעת עדותו של עורך ההסכם, עו"ד חיים לוין, כי יש לקבל את פרשנותה של המשיבה ולפיה היא זכאית לקבלת 50% מהזכויות בדירה בתל אביב, בהיותן זכויות הרשומות על שמה, ובנוסף היא זכאית לדירת ארבעה חדרים בבקעת אונו ולקצבה הכספית המפורטת בהסכם.  

אחר שפרש  את הפסיקה הנוגעת לפרשנות הסכם ולפיה מילות ההסכם תשמשנה ככלי ראשון להבנת תוכנו, כאשר להן תצטרף ההתחקות אחר כוונת הצדדים לחוזה הנעשית לפי הגילוי החיצוני של דעתם,  מצא בית המשפט כי  כעולה מלשונו הברורה של הסכם הממון הוסכם בין הצדדים על החלת משטר של הפרדה רכושית מוחלטת, כאשר חלוקת הרכוש תעשה על פי רישומו בכל מוסד רלבנטי. בית המשפט קבע כי לשון סעיף 4 להסכם מבהירה באופן חד משמעי כי אופן רישום הזכויות במוסדות השונים המפורטים בהסכם ואף אחרים (נוכח הדיבור – "וכו'"), יהווה ראיה מכרעת לבעלות על הנכסים. בנדון הזכויות הקיימות על דירת המגורים בתל אביב רשומות על שמם של הצדדים – הן נרשמו כך הן בחוזה הרכישה, הן בהערת האזהרה שנרשמה בלשכת רשם המקרקעין, הן  אצל החברה המשכנת, והן  אצל הבנק נותן המשכנתא. עוד הפנה בית המשפט למכתבה מיום 20.6.22 של עוה"ד ליטל הלוי מזרחי ממשרד גולדפרב, זליגמן ושות', אשר טיפלה ברישום הזכויות של הדירה בתל אביב (נספח 2 לסיכומי התשובה של המשיבה) לפיו: "כל שינוי במאזן הזכויות מצריך פסיקתא של בית המשפט" ! שמשמעותו היא, לכאורה, אחת – הרישום הקיים הוא שווה – מחצה על מחצה ושינוי שלו ללא הסכמה מצריך החלטה שיפוטית.

6. בית המשפט דחה את טענות המערער לפיהן בנדון לא קיים רישום המגדיר את בעלות הצדדים, כיוון שהזכויות טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין וקבע כי בזמן אמת, הצדדים רכשו את דירת המגורים על פי חוזה רכישה, המהווה מסמך בכתב, בו נקבע ללא כל הסתייגות כי שני הצדדים רוכשים את הזכות לדירת המגורים ובהתייחס להוראת סע' 28 לחוק המקרקעין יש לראות את שיעור זכויותיהם כשווה – מחצית לכל אחד.  

בדומה נרשמה הערת אזהרה על זכויות הצדדים בדירה וכי אם הצדדים היו מעוניינים ברישום שאינו בחלקים שווים ביניהם, הרי שעל-פי הוראת סע' 13 להסכם הממון שומה היה עליהם להקפיד על ציון הדבר באופן מפורש ורישומו בהתאם. משרישום ההערה לא סויָּג בשיעור שונה בין הצדדים, אלא ההערה נרשמה לטובת שניהם בחלקים שווים, הרי שמדובר בשיעור זכויות שווה לשני הצדדים. עוד נסמך בית המשפט על ההערה שנרשמה לטובת בנק לאומי, הבנק הבטיח את ההלוואה שנתן לשני הצדדים בחלקים שווים ברישום הערה לטובתו, על חלקם של שני הצדדים, ללא הבדל בשיעור זכויותיהם בדירה. בית המשפט קבע, אפוא, כי לא הובאה כל אינדיקציה לחלוקה שונה של הזכויות שאינה מחצה על מחצה. 

7. בכך לא די.  בית המשפט הוסיף ונסמך אף על עדות עורך ההסכם – עו"ד חיים לוין, שהבהיר בחקירתו שהסביר לצדדים, ברחל בתך הקטנה, כי לאופן הרישום תהא השלכה על זכויות של כל אחד מהם  וכי "…הרישום הוא המלך. הרישום הוא זה שקובע" (עמוד 19 שורה 26 לפרוטוקול).  וכן עדותו כי זכותה של המשיבה לקבלת דירה באזור בקעת אונו היא זכות עצמאית שאינה מותנית – יהא רכושה אשר יהא (שם, עמוד 20 שורות 30-29),  ועדותו כי המשיבה "…היא בוחרת את הדירה 4 חדרים, כל שאר הרכוש זה לפי הרישום" (עמוד 21 שורה 8).

בית המשפט הוסיף והתייחס לסעיפי פיצויי הפרידה בהסכם הממון, היינו סעיפים 52-39, הקובעים את התנאים המוסכמים בין הצדדים לפיצוי או תגמול אותו תקבל המשיבה מהמערער, במקרה שיהיו להם ילדים משותפים בעת הפרידה. בית המשפט קבע כי נוסח ההסכם אינו קושר בין ההסדר הרכושי המפורט בראשיתו לבין פרק הפיצוי או התגמול. רוצה לומר, ההסכם אינו מתנה את קבלת הפיצוי או התגמול בהעדר רכוש משותף.

מכלל האמור הסיק בית המשפט כי הזכויות על הדירה בתל אביב תירשמנה בלשכת רשם המקרקעין בחלקים שווים, כפי שהן רשומות במוסדות השונים וכי פירוק השיתוף בדירה יעשה לאלתר, כאשר באי כוח הצדדים ישמשו ככונסי נכסים, ומתוך כספי התמורה תיפרע תחילה מלוא ההלוואה בגינה רובצת משכנתא לטובת בנק לאומי.

בית המשפט המחוזי פסק בערעור

8. אחר שעיינו בטענות הצדדים מצאנו כי דין הערעור להידחות. שוכנענו כי פרשנותו של בית משפט קמא להסכם הממון עולה הן מלשון ההסכם, הן מתכליתו וממטרתו והן מכוונת הצדדים בעת חתימתו, הכול כפי שיפורט להלן בהרחבה.למעשה, עיקרה של המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם יש להחיל על הדירה בתל אביב את הוראת סע' 13 להסכם הממון ולפיה הזכויות בדירה יחולקו לפי רישומן, כטענת המשיבה, או שיש להחיל על דירה זו, אשר שימשה כדירת המגורים של הצדדים, את מנגנון הענקה למשיבה שנקבע בסע' 49 להסכם הממון לפיהם רשאית המשיבה לקבל אחוז מסוים מדירת המגורים בגין כל ילד משותף שיהיה לצדדים במועד הפרידה חלף כל זכות אחרת למדור,  כטענת המערער.

9. על עניין פרשנותו של הסכם נשתברו קולמוסין ונשחקו מקלדות ומכל מקום עיקרה של ההלכה ברור וידוע, ותמציתה – מכוח הוראת סע' 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן – חוק החוזים) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.

10. מעיון בלשונו ובאופן ניסוחו של הסכם הממון שלפנינו, כמו גם מתוך העולה מתוך הבהרות שהבהיר מנסח ההסכם, עו"ד לוין לצדדים, ניתן ללמוד הן על תכליותיו ומטרותיו והן על פרשנות סעיפיו לפרטיהם.  כעולה מנוסח ההסכם, הרי שיש לו שתי תכליות עיקריות – האחת, שמירה על הפרדה רכושית מוחלטת בין הצדדים והקפדה על כך שזכויות תקבענה אך ורק על בסיס רישומן ברשויות או במוסדות הרלבנטיים,  והתכלית השנייה היא – שמירה על האינטרס הכלכלי של המשיבה כבת זוגו וכאם ילדיו של המערער והענקת בטחון כלכלי ומדור עבורם אף במקרה של פרידה וגירושין. 

11. מכל מקום, מחקירתו של עו"ד לוין עלה באופן ברור, כי זכותה של המשיבה לקבלת תגמול הפרידה הינה זכות עצמאית, אשר אינה תלויה כלל ועיקר בזכויותיה הרכושיות, וכי בכל הקשור לזכויות הרכושיות הרי שאלו תקבענה על פי רישומן. בכל הקשור לתגמול הפרישה, הרי שעומדת לפני המשיבה הזכות לבחור באחת משתי החלופות שהוצגה מעלה. וכך הובהר ע"י עו"ד לוין בחקירתו –

"אני מבהיר ומדגיש להערכתי לפחות 3 פעמים אם לא יותר, שהם צריכים להבין שהרישום הוא המלך, הוא זה שקובע. יש לי נאום קבוע שאני נושא ואני מסביר להם שאם הבעל בסיטואציה של הפרדה רכושית מוחלטת קונה מכונית ורושם אותה על שם האישה, הרי שהוא נתן לה מתנה וזה רכושה…."(עמ' 18 ש' 25-30)

ובהמשך –

"ש. תסכים איתי שהזכות של מ. לקבל דירה היא זכות עצמאית בהסכם ולא מותנית?

ת. התשובה היא כן" (עמ' 20 ש' 29-30)

וכן, וזה עיקר –

"ההבנה פה הייתה שהאישה יכולה לבחור דירה בת 4 חדרים, כל שאר הרכוש זה לפי הרישום בפועל, או לקבל 20% מהדירה הרשומה אך ורק על שם הבעל, ואז היא לא יכולה לקבל דירה בת 4 חדרים

הרי לנו – אף הסבריו של עו"ד לוין תואמים את פרשנותו הפשוטה של ההסכם – המשיבה מקבלת מתוך הרכוש את חלקה הרשום,  ובנוסף יש לפניה שתי אפשרויות בחירה באשר לתגמול הפרידה: או דירת 4 חדרים בבקעת אונו, או אחוזים מדירת המגורים הרשומה על שם המערער. 

12. סוף דבר הערעור נדחה.המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 35,000 ₪.  הערובה שהופקדה על ידי המערער תועבר לידי המשיבה באמצעות באת כוחה על חשבון ההוצאות. 

עורך דין גירושין והסכם ממון בחיפה – מדוע לבחור במשרד עו"ד  אבירם כהן ושות' בחיפה ?

אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גרושין, הסכמי ממון, צוואות וירושות  הינו משרד בעל מוניטין וניסיון רב ומוכר בחיפה  בתחום דיני המשפחה והגירושין. המשרד ידוע בעבודה היסודית והמקצועית וביחס הרציני לקהל לקוחותיו. המשרד מתרכז בטיפול בתיקי גירושין, שבזכותם נצבר מוניטין רב והצלחות משפטיות רבות בתחום הגירושין בחיפה. המשרד מספק טיפול דיסקרטי ואמין ללקוחותיו

מחפשים עו"ד גירושין והסכמי ממון בחיפה  מומלץ ומקצועי?

עורך דין גירושין בחיפה   – אבירם כהן ושות' משרד עורכי בחיפה

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גירושין בחיפה נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

* אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  גירושין, צוואות, ירושות  חיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין  גירושין, צוואות ירושות,  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עו"ד גירושין צוואות ירושות  הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון

לייעוץ בנושא , צוואות ירושות – יש לפנות  לעורך דין  אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801 סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874