המאמר נרשם ע"י עו"ד אזרחי – מסחרי בחיפה – עו"ד אבירם כהן

סוגיה זו נידונה ע"א 34193-11-19 י.ח.ד יזמות בע"מ ואח' נ' קרני ואח'

רקע עובדתי:

ביום 08/05/17 נטלו המשיבים הלוואה בסך של 2 מיליון ₪ מהמערערת, לתקופה שלא תפחת מ-6 חודשים ועד 24 חודשים, והוחתמו על הסכם הלוואה בו הועמדה הריבית על שיעור של 2.5% לחודש ובגובה 30% לשנה, ואשר יחד עם ריבית הפיגורים עומדת על 56.16%.

במעמד נטילת ההלוואה המשיבים רשמו המחאות עתידיות לפקודת המערערת עבור הריבית החודשית, והקרן הייתה אמורה להיות מוחזרת בסוף תקופת ההלוואה בין 6 ועד 24 חודשים, לפי בחירת המשיבים. לצורך הבטחת ההלוואה, נאלצו המשיבים למשכן את הנחלה אשר בבעלותם, הממוקמת בכפר שמאי והידועה כמשק 20.

התקופה המקסימאלית של ההלוואה הסתיימה (24 חודשים), והמשיבים לא שילמו את הריבית לה התחייבו בהסכם אלא סך של 130,000 ₪ בלבד ואף לא החזירו את הקרן בסך 2 מיליון ₪

במסגרת התביעה שהוגשה על ידי המשיבים טענו הם כי יש לבטל את הסכם ההלוואה, לבטל את חיובם בריבית, ולכל היותר להעמידה על שיעור שנתי של 4%.

המערערים ציינו מנגד כי על בית המשפט לכבד את הסכם ההלוואה. לעמדתם, החוק לא חל על ההלוואה.

בית המשפט המחוזי פסק:

1. לאחר שבית משפט קמא שמע את ראיות הצדדים ולנוכח העובדה שאין חולק כי המשיבים קבלו לידם את ההלוואה בשיעור של 2 מיליון ₪ קבע בית משפט קמא בצדק כי לא ניתן במכלול הנסיבות להורות על ביטול הסכם ההלוואה. אכן הלכה פסוקה היא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וחתם עליו לאות הסכמתו, ולא יישמע לכן בטענה כי "לא נעשה דבר" (non est factum). על הלכה זו חזרו בתי המשפט חדשות לבקרים. כך בע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שרה רייז, פ"ד  נח(3) 934  (2004) (להלן: "פרשת רייז"):

"אכן כלל הוא, כי חזקה על אדם החותם על מסמך, כי הוא קרא והבין את תוכנו. כך בכלל, וכך בוודאי מקום בו מדובר בחתימה על מסמך כה מהותי כגון שטר משכנתא (ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591; ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן, פ"ד נו(5) 365). אדם החותם על מסמך מבלי שטרח לעיין בו, לא יישמע, בדרך–כלל, בטענת Non Est Factum או בטענה דומה" (פ"ד נח(3) 934, 945 (2004); וראו גם: ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 וכן ע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' חנה מנצור, פ"ד לד(4) 29, 33)."

1. מעיון בהסכם ההלוואה אשר הצדדים הניחו בפנינו עולה כי ביום 08/05/17 נטלו המשיבים הלוואה בסך של 2 מיליון ₪ מהמערערת, לתקופה שלא תפחת מ-6 חודשים ועד 24 חודשים, והוחתמו על הסכם הלוואה בו הועמדה הריבית בסעיף 3.3 להסכם על שיעור של 2.5% לחודש ובגובה 30% לשנה. עוד נקבע בהסכם בסעיף 4.1.17 כי ככל שהמשיבים יפרו את תנאי ההסכם הריבית החודשית תעמוד על 4% לחודש בתוספת מע"מ ובאופן שריבית הפיגורים על ההלוואה שנטלו המשיבים עומדת בשל היעדר פירעונה במועד על שיעור שנתי כולל של 56.16%. כל זאת מבלי להתחשב בריבית המצטברת מחודש לחודש.
2. בתי המשפט עמדו לא פעם על פערי הכוחות הקיימים בין הצדדים. בע"א 9044/04 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' צוניאשוילי [פורסם בנבו] (24/06/07) הפנה בית המשפט העליון לתיאור מערכת היחסים בין המלווה ללווה והפנה לדברי בית המשפט בעניין רייז:

"מערכת היחסים בין הלווה, הזקוק – לעיתים באופן נואש – להלוואה, ואינו יכול להשיגה אלא בדרך חוץ–בנקאית, לבין המלווה, פותחת פתח לניצול לרעה של הבדלי הכוח ושל הפער ביכולת המיקוח. הותרת הלווה בלא מערכת של הגנות סטטוטוריות, כפי שהן מפורשות בפסיקה, עלולה להרבות מצבים שבהם ייכנסו הלווים למערכות יחסים חוזיות חד–צדדיות, בלתי–הוגנות ובלתי–יעילות. לווים אלה עלולים לשקוע, עד מהרה, בבוץ תובעני וטובעני, שאין ממנו מוצא (עניין רייז בעמודים 947-948)."

1. בית המשפט ער לעובדה שהוראות חוק אשראי הוגן הקובעות מגבלות על שיעור הריבית המקסימלית בסעיפים 5 ו–6 אינן חלות על ההלוואה שנטלה על ידי המשיבים מפאת סכום ההלוואה העולה על 1,197,707 ₪. יחד עם זאת סבורים אנו כי בנסיבות בהן ריבית הפיגורים הנקובה בהסכם ההלוואה אינה באה בגדר הוראות חוק אשראי הוגן, בשל גובה הסכם ההלוואה, אין המדובר בהסדר שלילי, ואין מקום לסברה שבמקרה כזה פתוחה הדרך בפני המלווה לקבוע כל שיעור ריבית שהלווה הסכים לו גם אם ברור וגלוי לעין כל כי המדובר בריבית נשך.
2. בהקשר זה נבקש להפנות לאמור בפסק דינה של כב' הנשיאה א. חיות שנכתב עוד בשבתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דין אלחנתי:

"נראה לי, כי סעיף 15(ב)(1) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אין בו כדי לשלול את שיקול הדעת המסור לבית המשפט מתוקף סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן – "חוק החוזים"), להורות על בטלותם של חוזים פסולים, שתוכנם סותר את תקנת הציבור.

בה.פ. 503/93 (ת"א) ענבל מידע לתיירות (1983) בע"מ ואח' נ' או. אי. אם. חברה להשקעות בע"מ (לא פורסם), [פורסם בנבו], קבע הנשיא דאז, ד"ר וינוגרד, כי:

'ככלל וכעקרון, אין זה מן הראוי כי בית משפט זה יהיה כלי שרת לגביית ריביות נשך, לא מהבחינה המעשית ובוודאי לא בשל תוכנן המוסרי'.

באותו ענין הוסיף כב' הנשיא וינוגרד וקבע, כי יש לבטל שיעורי ריבית מופרזים שנכללו בפסק בוררות, על פי שיטת חישוב שאומצה בו, והורה במקומם על שיעורי ריבית מופחתים, תוך הסתמכות על סעיף 24(9) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968, המאפשר לבית המשפט לבטל או להתערב בפסק בוררות, אשר תוכנו מנוגד לתקנת הציבור.

גישה זו מקובלת עליי, ואני סבורה, כי הגם שההלוואה המקורית לא באה, מפאת סכומה, בגדר חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אין ולא יכול להיות ספק, כי הריבית אשר נקבעה בשטר, שנועד להבטיח את פרעונה של אותה הלוואה, איננה אלא ריבית נשך המגיעה כדי 84% לשנה, מבלי שמביאים בחשבון את הצטברות הריבית דריבית מידי חודש בחודשו, הגורמת לחוב לצמוח "בטור הנדסי", ולהגיע למימדים מפלצתיים של מיליוני שקלים, אשר התובעת לא תוכל לעולם להתמודד עמם".

1. לאור האמור לעיל בית המשפט המחוזי פסק: אף אנו סבורים כי עקרון חופש ההתקשרות בחוזים, הוא עקרון מוכר וחשוב שיש לכבדו. יחד עם זאת, כאשר אנו נתקלים בחוזה ששיעור הריבית הקבוע בו, הינו כה חריג, העומד בענייננו על 30% לשנה ובנסיבות של אי פירעון ההלוואה במועד על ריבית הפיגורים השנתית הכוללת עולה לשיעור של 56.16%, וזאת מבלי להביא בחשבון הצטברות הריבית דריבית מידי חודש בחודשו, הגורמת לחוב לתפוח ולהגיע למימדים מפלצתיים של מיליוני שקלים, אשר המשיבים לעולם לא יוכלו להתמודד עימם, ניכר שמדובר בחוזה הנוגד את תקנת הציבור והסוטה מכל מידה של הגינות וסבירות. בנסיבות אלה מקובלת עלינו דרך הילוכו של בית משפט קמא אשר קבע כי שיעורי הריבית שנקבעו בהסכם עולים על פניהם לכדי ריבית נשך וסבר כי בנסיבות אלה ראוי להתערב ולהפחית את שיעור הריבית, גם תוך פגיעה מסוימת בעקרון חופש ההתקשרות בחוזים, ולו על מנת שלא יימצא בית המשפט נותן ידו להתקשרות בלתי מוסרית, שתנאי העוול שבה זועקים לשמיים.

עו"ד מסחרי אבירם בעל ניסיון רב במשפט המסחרי. המשפט המסחרי הינו ענף משפט רחב מאד, אשר דורש ידע רב בדיני חוזים,דיני חברות, טכנולוגיה, דיני אינטרנט, הסכמים מסחריים, הסכמי עבודה.

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' ממוקם סמוך לבתי המשפט ורשויות המיסים בחיפה.