מה הן המקרים בהם תאגיד חדל מלדווח לרשם החברות

מה הם המקרים בהם תאגיד ציבורי חדל מלדווח לרשם החברות?

מאמר בנושא חובות דיווח של תאגיד  ע"י עו"ד חברות – עו"ד אבירם כהן

1. בקשה מטעם חברת צמיחה אינווסטמנט האוס בע"מ (להלן: "המבקשת" או "החברה"), לסיום חובות דיווח המוטלות עליה על פי דין, זאת בהתאם להוראות תקנה 52 לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומידיים), תש"ל – 1970 (להלן: "תקנות הדיווח").
2. כעולה מהבקשה, החברה התאגדה בחודש מרץ 1982 כחברה פרטית בשם צמיחה אחזקות בע"מ ובמהלך חודש נובמבר 1987 שינתה החברה את שמה לשמה הנוכחי. בחודש נובמבר 1992 הציעה החברה לראשונה את ניירות הערך שלה לציבור על פי תשקיף הנפקה ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (להלן: "הבורסה").
3. עוד עולה מהבקשה, כי עד לשלהי שנת 1996 פעלה החברה במישרין ובאמצעות חברות בנות שלה, כפי שהיו באותה עת, בתחום החיתום וניהול תיקי השקעות. משנת 1996 ועד לשנת 2013 לא הייתה כל פעילות לחברה, מסחרית או עסקית, למעט ניהול והחזקה בתיק השקעות בניירות ערך והחזקה ביתרות מזומנים ופיקדונות בבנקים.
4. ביום 23.3.2014 חדלו מניות החברה להיסחר ברשימה הראשית של הבורסה והועברו לרשימת השימור, עקב אי עמידת החברה בדרישה לשיעור מינימלי של אחזקות הציבור. ביום 25.3.2018 נמחקו ניירות הערך של החברה מהמסחר בבורסה.
5. ביום 16.2.2023, כבקשה מתוקנת "לכינוס אסיפות לאישור סיום חובות דיווח בהתאם להוראות סעיף 52 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל – 1970".
6. במסגרת הבקשה המתוקנת התבקש בית המשפט ליתן תחילה הוראות בעניין כינוס אסיפת המחזיקים בניירות הערך של החברה, לשם קבלת החלטה בדבר סיום חובות הדיווח של החברה, זאת בהתאם להוראות תקנה 52(א)(3) לתקנות הדיווח.
7. משהוגשה הבקשה המתוקנת הורה בית המשפט על קבלת עמדת הרשות לניירות ערך (להלן: "הרשות") וזו הוגשה ביום 6.3.2023.
8. במסגרת עמדתה ביקשה הרשות כי בית המשפט יבהיר, ככל שתיענה בקשת החברה לכינוס אסיפת בעלי המניות, כי הרוב הנדרש בה הוא רוב מקרב בעלי המניות מהציבור, שאינם בעלי השליטה בחברה או גורמים הקשורים אליהם, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט בת"א (ת"א) 67298-12-14 טלכור טלקום בע"מ נגד יחיאל קיסרי [פורסמה בנבו] (10.12.2015).
9. פרק ה1 לתקנות הדיווח עוסק בסיום חובות הדיווח וקובע חלופות שונות לסיום תקופת הדיווח של תאגיד. לענייננו רלוונטית הוראת תקנה 52 לתקנות הדיווח, הקובעת כי תאגיד שניירות הערך שלו נמחקו מהמסחר בבורסה, ואשר מספר המחזיקים מן הציבור בניירות הערך שלו אינו עולה מאתיים, יסיים את חובות הדיווח שלו במועד שיחליט בית המשפט, אם התקיימו לגביו התנאים המפורטים בתקנה. ובלשון התקנה:
10. 52.             (א)     תאגיד שניירות הערך שלו נמחקו מהמסחר בבורסה, ואשר מספר המחזיקים מן הציבור בניירות הערך שלו אינו עולה על מאתיים, יסיים את חובת הדיווח שלו במועד שיחליט בית המשפט, אם התקיימו תנאים אלה:

(1)  התאגיד הגיש לבית המשפט בקשה לפתיחה בהליך שמטרתו סיום חובות הדיווח שלו בפיקוח בית משפט (בתקנה זו – הבקשה) ובה פורטו, בין השאר, עניינים אלה:

(א)   נימוקי הבקשה;

(ב)  ציון המועד שבו ביצע התאגיד ספירה של המחזיקים מן הציבור, וכן פירוט ממצאי הספירה ואופן הבדיקה שנעשתה; לעניין מספר המחזיקים, יימנו בנפרד מי שרכשו ניירות ערך שהם מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות, ומי שרכשו ניירות ערך אחרים;

(ג)   הצהרת התאגיד כי נכון למועד הגשת הבקשה ניתן בדיווחי התאגיד גילוי לכל פרט חשוב למשקיע סביר, שהיה על התאגיד לדווח על פי דין;

(ד)  המועד המבוקש לכינוס אסיפות המחזיקים בניירות הערך של התאגיד לשם קבלת החלטה בדבר סיום חובות הדיווח (בתקנה זו – אסיפות המחזיקים); מועד כאמור יהיה שלושים וחמישה ימים לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט לפחות;

(2)  ניתנה החלטה של בית המשפט לכינוס אסיפות המחזיקים;

(3)  התקבל אישור אסיפות המחזיקים לסיום חובות הדיווח, ברוב בקבוע בסעיף 350(ט) לחוק החברות;

(4)  ניתנה החלטת בית משפט בדבר סיום חובות הדיווח של התאגיד.

• עקרון היסוד עליו מושתתים דיני ניירות ערך, הינו עקרון הגילוי הנאות. משמעו של עיקרון זה הוא מסירת מידע מלא אודות החברה. בעמדו על מרכזיותה של חובת הגילוי בדיני ניירות ערך ציין בית המשפט העליון כי "תפיסת היסוד של דיני ניירות ערך היא גילוי, ושוב גילוי ועוד גילוי" (ראו: ע"א 218/96 ישקר בע"מ נגד חברת השקעות דיסקונט בע"מ [פורסם בנבו] (21.8.1997)).
• חובת הגילוי חלה הן בשלב הנפקת ניירות הערך לציבור (השוק הראשוני) והן בשלב בו נסחרים ניירות הערך בבורסה (השוק המשני). לחובת הגילוי ב'שוק המשני' מספר תכליות ובהן: לספק מידע זמין, מדויק ומהיר למשקיעים על נסיבות משתנות העשויות להשפיע על האופן שבו יכלכלו מעשיהם; להרתיע בעלי כוח בחברה מפני התנהגות חריגה העלולה לפגוע בחברה ומפני שימוש במידע פנים לתועלתם, תוך אפשרות פיקוח על פעולותיהם; ולבסס שוק יעיל לניירות ערך, שבו מגיבים מחירי ניירות הערך הנסחרים באופן מיידי לכל מידע בעל חשיבות, ובכל לסייע לגיוס הון ולפיתוח המשק (ראו: ע"א 1928/93 רשות ניירות ערך נגד גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ [פורסם בנבו] (28.11.1995)). חלק מתכליות אלה מוסיף לחול גם כאשר מניות החברה אינן נסחרות עוד מוסיפה לחול, בהתאם לתקנות הדיווח, גם חובת הדיווח החלה על החברה.
• לאור נקודת מוצא זו של דיני ניירות הערך, מקובלת על בית המשפט  עמדת הרשות לפיה יש לנקוט משנה זהירות ביישום חלופת סיום חובות הדיווח הקבועה בתקנה 52 לתקנות הדיווח, היא התקנה הרלוונטית להליך שבפניי, וכי סיום חובות הדיווח של התאגיד בהתאם לתקנה צריך להיות שמור רק לאותם מקרים חריגים בהם לא קיימת הצדקה להמשיך ולחייב את התאגיד בהמשך קיומן של חובות הדיווח החלות עליו.
• כפי שהתוותה הפסיקה, המדובר באותם מקרים בהם ה"מחיר" של הדיווח מבחינת החברה עולה על התועלת הכרוכה בו מבחינת ציבור המשקיעים (ראה: ת.א. (ת"א) 6893-02-19 אי-אונליין קפיטל (אי.או.סי) בע"מ נגד רשות לניירות ערך תל אביב [פורסם בנבו] (15.7.2019) (להלן: "עניין אונליין")).
• החברה הדגישה את העלויות הגבוהות הכרוכות בחובות הדיווח אל מול התועלת הנמוכה, עבור בעלי המניות מקרב הציבור, שבקיומה.
• בהתאם להודעת העדכון של החברה מיום 15.5.2023, ביום 14.5.2023 אישרה אסיפת המחזיקים של מניות החברה את סיום חובות הדיווח של החברה. באסיפה השתתפו 3 בעלי מניות הכוללים את בעל השליטה ושני בעלי מניות שאינם חלק מהשליטה בחברה. כעולה מפרוטוקול האסיפה, אשר צורפה להודעה, כלל המשתתפים באסיפה הצביעו בעד סיום חובות הדיווח של החברה (וממילא עברה היא ברוב מקרב בעלי המניות מהציבור, שאינם בעלי השליטה בחברה או גורמים הקשורים אליהם).
• לאחר שבית המשפט עיין בבקשת החברה על נימוקיה ובעמדתה המפורטת של הרשות, אשר הודיעה כי אין היא מתנגדת לבקשה ומותירה אותה לשיקול דעתו של בית המשפט; ולאחר שהבאתי בחשבון את נסיבותיה הפרטניות של החברה, ובכלל זה את שיעור מניות החברה המוחזקות בידי מחזיקים מן הציבור; את הזמן הרב שחלף ממועד מחיקת מניות החברה ממסחר ואת אופי והיקף פעילותה של החברה, אני סבורה כי באיזון בין האינטרסים השונים עליהם עמדתי לעיל, נוטה הכף לעבר קבלת בקשתה של החברה.

המאמר נרשם על ידי :

עו"ד סכסוך עסקי בין בעלי מניות – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מקרקעין בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין  מקרקעין ביוקנעם  –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין  מקרקעין בהרצלייה ורמת השרון  –  עו"ד אבירם כהן

לייעוץ  וליווי משפטי לחברות יש לפנות  לעורך דין חברות בחיפה והרצליה  – משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874