המאמר נרשם ע"י:

עורך דין גירושין תל–אביב  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני גירושין תל–אביב –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה תל–אביב – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בתל=אביב –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין הסכם ממון חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין הסכם חיים משותפים בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין ידועים בציבור חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין משמורת חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מזונות בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

סוגיה זו נידונה בתמ"ש 19912-01-16 ג.פ. נ' מ.פ

רקע עובדתי:

1. הצדדים נישאו זה לזו ביום … 1998 לאחר שנים רבות של חברות וזוגיות, עוד מימי נעוריהם, והתגרשו ביום… 2017 . מנישואיהם נולדו לצדדים שלוש בנות, כיום כבנות 20, 18 ו-12.
2. לאחר הנישואין התגוררו הצדדים בדירה בא. שנרכשה בסיוע הוריהם ובאמצעות משכנתא שנטלו.
3. בשנת 2010 רכשו בית מגורים ברח' …. במושב מ. בו התגוררו עם שלוש הבנות נכון למועד פרוץ ההליכים המשפטיים ביניהם (להלן: "הבית במ."). בשנת 2017, במהלך ניהול ההליך ניתן בהסכמה צו לפירוק השיתוף בבית וזה נמכר.

בית המשפט לענייני משפחה פסק

1. הצדדים נישאו בשנת 1998 וחל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") במערכת היחסים הרכושית ביניהם. לפי סעיף 5 בחוק יחסי ממון, עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווי כלל הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים למעט המפורט בסעיף.
2. הצדדים לא ערכו ביניהם הסכם ממון המסדיר חלוקת משאבים אחרת מזו הקבועה בחוק, למעט הסכם ספציפי בעניין חלוקת כספי תמורת הבית במ. במקרה של גירושין
3. הבית במ. נרכש בשנת 2010 ונרשם על שם הצדדים בחלקים שווים.

לצורך מימון הרכישה שימשו כספי תמורת מכר דירה קודמת של הצדדים בא., כספי משכנתא שנטלו הצדדים והחזריה שולמו מתוך חשבון הבנק המשותף, וסיוע מהורי הנתבע.

1. בשנת 2017 הבית נמכר בסך 4,450,000 ₪. מתוך התמורה סולקה יתרת המשכנתא. לאחר ניכוי הוצאות המכירה נותר בידי הצדדים סך 3,700,000 ₪ אשר הופקדה בנאמנות בידי בא כח הצדדים בעסקת המכר.
2. ביום 6.10.19, על יסוד הסכמת הצדדים, חולק סך 1,300,000 ₪ מתוך התמורה לתובעת, וסך 600,000 ₪ לנתבע.
3. תביעת הורי הנתבע לחיוב הצדדים בסך 1,100,000 ₪ אשר נתנו להם לצורך רכישת הבית במ. כהלוואה נטענת – נדחתה בכל הנוגע לתובעת בפסק הדין מיום 12.3.19. בין היתר נדחתה התביעה על יסוד הסכם עליו חתמו הצדדים, לבקשת אבי הנתבע.
4. הצדדים חלוקים בשאלת תוקפו של ההסכם במערכת היחסים ביניהם. שאלה זו לא נבחנה במסגרת פסק הדין בתביעת הורי הנתבע.
5. ביום 1.7.10, חתמו הצדדים על מסמך בעניין הבית במ., אשר כותרתו "הסכם ממון" ובו נרשם:

"הרינו מסכימים כי במקרה של גירושין ובמקרה זה בלבד, בעת מכירת הנכס בכפוף להסכם גירושין עתידי שייחתם בינינו, שליש מהתמורה שתתקבל בעת המכירה ועד לסכום של 1.1 מיליון ₪ (הנמוך מביניהם) שייכת לע.

      כלומר, סכום זה יקוזז מהתמורה בגין מכירת הנכס ויעמוד לזכותו של ע., יתרת        

     התמורה תתחלק בין ע. לג. על פי הסכם גירושין עתידי שיחתם.

סכום זה יופחת בחלקים שווים על פני 12 שנים, החל ממועד החתימה על ההסכם הנ"ל.

על החתום             ג. פ. ע. פ. "

1. ההסכם לא אושר בבימ"ש בהתאם לחוק יחסי ממון.
2. לטענת התובעת – ההסכם נחתם למראית עין, על מנת להפיס את דעתו של אבי הנתבע בלבד. לצדדים לא היתה כוונה לחתום על ההסכם ולא היו חותמים עליו אלמלא רצונם להפיס את דעת אבי הנתבע אשר הפעיל לחץ כבד על הצדדים לצורך עריכת הסכם ממון. הצדדים לא פנו בבקשה לאישור ההסכם בבית משפט כיוון שלא ייחסו לו חשיבות ומתוך ידיעה כי בהעדר אישור בימ"ש אין להסכם כל תוקף. התובעת לא היתה חותמת על ההסכם אלמלא סברה כי הוא נעדר תוקף משפטי ולאחר שהנתבע הבטיח לה כי אין להסכם תוקף, כי לא יפעל על יסודו וכי כל רצונו בחתימת ההסכם בהסדרת היחסים בינו לבין אביו. ההסכם נחתם לאחר שהורי הנתבע העבירו לצדדים במתנה את הסך 1.1 מליון ₪ לצורך רכישת הבית במ. ולאחר שרישום הזכויות בבית על שם הצדדים בחלקים שווים הושלם.

מתוך כך ועל יסוד הוראת סעיף 13 בחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 הדן בחוזה למראית עין, עותרת התובעת לקבוע כי ההסכם בטל.

1. לטענת הנתבע – הצדדים הסכימו כי סך 1.1 מיליון ₪ אשר ניתנו להם על ידי הורי הנתבע לצורך רכישת הבית, יוחזרו מתוך כספי תמורת המכירה לנתבע ולא יאוזנו בן הצדדים במקרה של גירושין. התובעת הסכימה לאמור בהסכם ואף היא זו שהקלידה אותו, ובמשך כל השנים עד פרוץ ההליכים המשפטיים לא הביעה כל התנגדות להסכם ולא פעלה לביטולו. התובעת, אשר מכח עיסוקה כעובדת בכירה בבנק יודעת משמעות חתימה על הסכמים, ידעה על מה חתמה והשלכות חתימתה, הסכימה בחתימתה וההסכם מחייב. הסכם הממון נחתם באותה שנה בו נרכש הבית במ. וחודשים ספורים לאחר קבלת הכספים מהורי הנתבע. מתן הכספים היתה כרוכה בחתימת הצדדים על הסכם ממון לדרישת אביו. הגם שההסכם לא אושר כהסכם ממון, הוא מחייב לפי סעיף 5(א)(3) לחוק יחסי ממון.
2. אין חולק כי הסכם הממון לא אושר על ידי הצדדים בבימ"ש כנדרש בהתאם לסעיף 2 לחוק יחסי ממון.על פניו, אין תוקף להסכם ממון שלא אושר כדין.

לצדזאת, בחוק יחסי ממון ובפסיקה נערכה אבחנה בין הסכם ממון לפי החוק, לבין "סתם" הסכם אשר נערך על ידי בני זוג בכתב לגבי נכס ספציפי.

סעיף 5(א)(3) בחוק יחסי ממון קובע:

1. עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

…

(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם"

1. הגם שהסכם הממון לא אושר ומתוך כך אינו עונה על דרישת סעיף 2 בחוק יחסי ממון, ההסכם עונה על דרישת הקבוע בסעיף 5(א)(3) בחוק יחסי ממון.
2. על פי הפסיקה, הסכמת בני זוג ששווי נכס מסוים לא יאוזן ביניהם על פי סעיף זה, יכולה להיעשות בהסכם ביניהם, לאו דווקא בהסכם ממון כהגדרתו בחוק.
3. ראו לעניין זה דברי כב' השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות בבג"צ 10605/02 גמליאל נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נח(2) 529:

"5. …

אלא שהסכם ממון איננו ההסדר האפשרי היחיד שחוק יחסי ממון מתייחס אליו לצורך חלוקת הנכסים בין בני–זוג. סעיף 3(א) שבפרק השני לחוק קובע בעניין זה כי "לא עשו בני הזוג הסכם ממון… יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2". עוד נקבע בפרק השני לחוק יחסי ממון, בסעיף 5(א)(3), כי "עם פקיעת הנישואין… זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – …נכסים שבני–הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם". במילים אחרות, מקום שבו אין בנמצא הסכם ממון תקף בין בני–הזוג, מחיל החוק הסדר איזון משאבים, כמפורט בפרק השני. הסדר  זה, שהינו יציר הדין, עיקרו – חלוקה שוויונית של כלל הנכסים בין בני–הזוג, אך הוא מאפשר לבני–הזוג להסכים בכתב גם על נכסים ששוויים לא יאוזן ביניהם, כאמור בסעיף 5(א)(3), סיפה.

6. במקרה שלפנינו אין בין בני–הזוג הסכם ממון, כמשמעותו בחוק יחסי ממון, ועל–כן חל על יחסי הממון שביניהם הסדר איזון המשאבים המפורט בפרק השני לחוק. במסגרת הסדר זה יש להביא בחשבון את ההסכם הכתוב בין הצדדים, שממנו עולה כוונתם שלא לאזן ביניהם את שווי הדירה במקרה של פקיעת הנישואין על–אף רישום הדירה על שם שני הצדדים, שנעשה לצורכי משכנתה. הסכמה זו תואמת את הוראת סעיף 5(א)(3) סיפה לחוק יחסי ממון, ועל–מנת שתקום די בהסכם "סתם", ובלבד שיהא בכתב, ואין צורך באישורם של בית-המשפט או של בית-הדין המוסמך."

גישה זו נסמכת על פסיקה קודמת אשר צוטטה שם מתוך ע"א 169/83 (שרעבי) שי נ' (שרעבי) שי, פ"ד לט(3) 776, ושם נקבע:

"אין לראות ב"הסכם ממון" את חזות הכול מבחינת יחסי הממון בין בני-זוג, ויש להבדיל הבדל היטב בין "הסכם ממון" – או בהעדרו, המלא או החלקי… לבין הסכם רגיל או הענקת מתנה או עיסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין לפי הדין הכללי"

1. בית המשפט לא קיבל  את טענת התובעת, כי יש לראות בהסכם כהסכם בטל, משנערך על ידי הצדדים למראית עין בלבד, לצורך הצגתו לפני אביו של הנתבע, מבלי שהצדדים התכוונו לממש את האמור בו במקרה של גירושין. זאת ולו מתוך כך כי אין בטענה זו כל התייחסות או התמודדות עם הסתמכות אבי הנתבע על אותו הסכם לצורך מתן הכספים לרכישת הבית במ..

הצדדיםקיבלוכספיםבסכוםמכובדמהוריהנתבע, לצורך רכישת הבית במ., סך 1.1 מיליון ₪. התובעת אינה חולקת על כך כי אבי הנתבע התנה את מתן הכספים בהצגת הסכם ממון בין הצדדים.

הצדדים, לטענת התובעת עצמה, היו נתונים בלחצים כבדים מצד אביו של הנתבע לחתימת הסכם ממון לצורך הבטחת החזר הכספים שניתנו להם על ידי הורי הנתבע עבור רכישת הבית, רצונם של הצדדים היה לרצות את אבי הנתבע בעניין ומתוך כך חתמו על ההסכם.

הצדדים, והתובעת ביניהם, ידעו על החשיבות שייחס אבי הנתבע להסכם ביניהם, לצורך מתן סיוע כספי לצדדים לרכישת הבית, ומהעדויות שנשמעו לפני הן בהליך זה והן בהליך שהתנהל בתביעת הורי הנתבע מול הצדדים בקשר לאותם כספים שוכנעתי, כי אלמלא הובטח לאבי הנתבע שייחתם הסכם ממון בין הצדדים, אשר הוצג לפניו בשלב מאוחר יותר, בו יוסדר החזר הסכום הכספי שנתנו ההורים לידי הנתבע במכירת הבית במקרה של גירושין בין הצדדים, לא היו הורי הנתבע מעניקים את הסיוע הכספי לצדדים, או שיכול והיו מסדירים את החזרת הכספים בדרך אחרת.

1. עולה כי אבי הנתבע עמד על כך שהצדדים יחתמו על הסכם ממון המתייחס להשבת הכספים שהעניקו הורי הנתבע לצדדים. הנתבעים חתמו על ההסכם מיום 1.7.10 אשר הוצג לאבי התובע ובו קבעו כי הסכום שניתן לצדדים על ידי הורי הנתבע יושב לנתבע במסגרת מערכת היחסים הרכושית בין הצדדים לבין עצמם, ויופחת בהדרגה עם השנים.
2. אבי הנתבע ידע, קיבל, והסכים לכך כי הכספים שנתן לצדדים לצורך רכישת הבית יוחזרו לידי בנו הנתבע במערכת היחסים הרכושית שבין הצדדים.
3. אשר לאומד דעת התובעת במועד חתימת ההסכם –  שוכנעתי כי התובעת ידעה היטב שאלמלא חתמה על ההסכם לא היתה נחה דעתו של אבי הנתבע בדבר מתן הסיוע הכספי לצדדים. על מנת לקבל את הסיוע הכספי הנכבד מהורי הנתבע ולהותיר את הכספים בידי הצדדים כחלק ממימון רכישת הבית במ., ללא כל פעולה נוספת מצד אבי הנתבע, הסכימה לחתום על ההסכם.
4. אני מוצאת כי עתירתה לקבוע שלאחר גירושי הצדדים ומכירת הבית ההסכם בטל מהטעם שנחתם למראית עין על מנת להפיס את דעתו של אבי הנתבע, בנסיבות שפורטו, הנה חסרת תום לב.
5. בית המשפט פסק כי ההסכם שנחתם על ידי הצדדים, הגם שאינו עולה כדי "הסכם ממון" על פי הגדרתו בחוק יחסי ממון, הנו בר תוקף במערכת היחסים שבין הצדדים מכח סעיף 5(א)(3) בחוק יחסי ממון ויש מקום לאכוף את הסכמת הצדדים בהסכם בכל הנוגע לחלוקת כספי תמורת מכר הבית במ. במסגרת יחסי הממון ביניהם ובהתאם לתנאי ההסכם.

עו"ד משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין תל–אביב  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה תל–אביב – עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מומלץ לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין קריות – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חדרה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חוף הכרמל  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד רישום בתים משותפים בחיפה, עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין הרצליה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין נתניה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין זכרון יעקב – עו"ד אבירם כהן

להגשת תביעה בנושא של הפחתת דמי מזונות  ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' :

עורך דין לענייני גירושין בחיפה  סניף חיפה, שד' פלי"ם 2 – 04-8645801

עורך דין לענייני גירושין בתל–אביב  סניף תל–אביב, רח' הארבעה 28 –  0733701874

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.