האם החברה משותפת כטענת המערערת בניגוד להסכם ממון

רקע עובדתי:

1. הצדדים הכירו בשנת 2002, נישאו ביום 24/9/03 והתגרשו בחודש 3/22.  לצדדים שלושה ילדים קטינים.

2. ביום 4/9/03, בסמוך קודם לנישואיהם, חתמו הצדדים על הסכם ממון המסדיר את זכויותיהם בנכסים שנרכשו עובר לנישואיהם ובהשבחות נכסים אלו (להלן – הסכם הממון).  בין השאר הוסכם כי (סע' 4 על תתי סעיפיו, הציטוט חלקי ונוגע בעיקרו לעניינים הרלבנטיים לנדון):

"הצדדים מצהירים בזאת כי בנוסף לאמור בחוק הרי הנכסים והפירות מהם כמפורט להלן – לא יאוזנו בין הצדדים ויהיו בבעלותם הבלעדית של כל אחד מבני הזוג בנפרד ובן הזוג השני לא יהיה זכאי לכל זכויות או חלק מהם.

בבעלותו הבלעדית של האיש ישארו:

מלוא הזכויות בחברת *** בע"מ (להלן: החברה ) ו/או *** (להלן: העסק) ו/או כל גוף עסקי שיסתעף ו/או יתווסף ו/או יחליף ו/או ינבע וכד' מהחברה ו/או העסק ….מיום הנישואין ועד למועד חלוקת המשאבים. הצדדים מסכימים מפורשות כי החברה והעסק הינם רכושו הבלעדי של הבעל, הוקמו ומומנו מכספו הפרטי בלבד….

….כל נכס שייצבר במהלך הנישואין וירשם על שם האיש יהיה בבעלותו הבלעדית והאישה לא תהא זכאית לכל זכות בו. כל נכס שייצבר במהלך הנישואין וירשם על שם האישה יהיה

בבעלותה הבלעדית והאיש לא יהא זכאי לכל זכות בו".

ובסע' 4.3 להסכם צויין –

"השבחות אשר יעשו במהלך החיים המשותפים בכל הקשור לנכסים ו/או לזכויות הרשומים בסעיפים 4.1 ו – 4.2 לעיל (בגין : הכנסות משכר דירה,  הפקדות כספים כלשהן לרבות לחשבונות הבנק ו/או לקרנות ו/או תכניות חסכון , השקעות בנכסי דלא ניידי וכיו"ב), או לנכסים ו/או זכויות שיהיו בבעלות הבלעדית של מי מבני הזוג ואשר שווין לא יאוזן בין הצדדים, על פי חוק ו/או על פי הסכמת הצדדים – לא יאוזנו בין הצדדים ויחולו על הצו שהינו הבעלים של הנכס או הזכות" 

3. ההסכם אושר על ידי בית הדין הרבני ברמת גן.

4. בתביעתה הרכושית של המערערת היא טענה, בין השאר, כי יש לקבוע לה זכויות בשתי החברות הרשומות על שם המשיב, אשר האחת מהן היא החברה, הנזכרת בהסכם הממון, והשניה אינה נזכרת כלל בהסכם הממון והוקמה בחודש 12/02 כאשר ראשי התיבות בשם החברה מאזכרות למעשה את שמה (להלן – החברה האחות), וכי הייתה כוונת שיתוף ברורה בזכויות אלו מצד המשיב ומתוך שכך אף באה פעילותה האינטנסיבית בחברה תוך הצגתה בפני אחרים במצגות של החברה כשותפה בחברה. ממילא, כך לסברתה, אין מקום לקיים את הסכם הממון ככתבו וכלשונו אחר שהצדדים עצמם סטו ממנו בהתנהגות תוך ערבוב כספיהם הפרטיים וכספי החברות. כך נטען כי אף ביחס לבית המגורים אשר כמחצית מעלותו מומנה באמצעות משכנתא שנטלו הצדדים יחדיו יש לקבוע את זכויותיה בו בשיעור של מחצית.

5. בית המשפט עמד על לשונו הברורה והחד משמעית של הסכם הממון וכן על כך ששינוי של הסכם ממון בדרך של התנהגות מתקיים אך במקרים נדירים וחריגים נוכח הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 (להלן – חוק יחסי ממון או החוק),  המגדירות את חשיבותו של הסכם ממון שאושר, וכי הסכם שכזה יבוטל אך ורק על ידי הסכם מבטל שיערך בכתב ויאושר אף הוא  על ידי ערכאה מוסמכת. בית המשפט קמא מצא כי המערערת לא עמדה ברף הגבוה הנדרש לביטולו ואיונו של הסכם ממון בדרך של התנהגות.  עוד עמד בית המשפט על כך שהמערערת סיימה את לימודי המשפטים ושימשה כעורכת דין בפועל ובוודאי הבינה את משמעות הוראות הסכם הממון והדרך לשינויין. עוד  התרשם בית המשפט כי הסכם הממון היה נוכח בנישואי הצדדים וכי אלו באו לקיצם, בין השאר, נוכח התעקשותו של המשיב בעמידה על תניות הסכם הממון ככתבן וכלשונן.

6. בית המשפט הוסיף, סקר וניתח את עדויות כלל עדי המערערת ומצא כי אין בהן להוכיח כי הצדדים התנהלו באופן המלמד על כך שהמערערת היא שותפה בחברה. כך נמצא כי לא היה בסמכותה לפטר עובדים, היא לא חתמה על המחאות של החברה, היא לא ניהלה את כספי החברה, לא היה לה כרטיס ביקור המגדיר את תפקידה כפי טענתה, וכיוצ"ב. אומנם המערערת הייתה דמות מובילה בחברה ועובדת משמעותית ובכירה בה וככזו קידמה  עניינים רבים בחברה ואולם בשל תפקידה זה היא קיבלה משכורת חודשית סדורה ככל עובד שכיר, ואין בדבר להעמיד אותה כבעלת זכויות בחברה בניגוד ללשונו הברורה של ההסכם.

7. בית המשפט הוסיף ודחה את טענות המערערת כי החברת האחות הוקמה במשותף על ידי שני הצדדים, שכן לא צורפו מסמכי התאגדות לפיהם מדובר בחברה שהקימו שניהם יחדיו, והיא אף הוקמה קודם לנישואי הצדדים. בית המשפט עמד על כך שהסכם הממון מחריג במפורש מהשיתוף גם חברות אחרות ו"כל גוף עיסקי שיתווסף, יסתעף או יחליף ו/או ינבע מהחברה ו/או העסק" (סע' 4.1.1. להסכם הממון).

8. כך נקבע כי אין זה סביר שבסמוך לחתימת הסכם הממון הקימו הצדדים חברה נוספת וקבעו, בניגוד למוסכם בהסכם ממון, כי החברה תהא משותפת למרות רישומה על שם המשיב בלבד כבעל מניות וזאת ללא כל מסמך המסדיר זאת, שהרי אם אכן כך הייתה כוונתם מדוע נרשמה החברה על שם המשיב בלבד. לעניין זה הוצגו, בין השאר,  פרוטוקול אסיפה מיוחדת מחודש 12/03 שהתקיימה בנוכחות המערער בלבד ורישומו של המשיב כבעל מניות יחידי בחברה. בית המשפט אף הוסיף והתרשם מהעולה מתמלול שיחה בין הצדדים שנערכה לאחר הליך גישור, כי המערערת מלינה על המשיב, כי לא הראה לה כוונות שיתוף בנכסים, והדברים מחזקים את גרסתו שלו להעדר שיתופיות או הצגת כוונת שיתוף ספציפי.

9. בית המשפט הוסיף וציין כי הסעד החלופי שהתבקש על ידי המערערת בתביעתה לאיזון לא שיוויוני נזנח בסיכומיה לפיכך לא מצא לדון בו כלל.

10. בכל הקשור לבית המגורים בשוהם מצא בית המשפט הוא הוא נרכש בשנת 2009, נרשם על שם המערער בלבד והצדדים התגוררו בו מעת נישואיהם עד לפרידה, בוצעו בו שני שיפוצים האחד בסמוך לכניסה ב 2009 והשני ב 2015.  אלא שאף בנכס הזה נמצא כי אין למערערת חלק נוכח הוראת ההסכם הקובעת –

"כל נכס שייצבר במהלך הנישואין ויירשם על שם האיש, יהיה בבעלותו הבלעדית ולאישה לא תהא זכאית לכל זכות בו…כל נכס שייצבר במהלך הנישואין וירשם על שם האישה, יהיה בבעלותה הבלעדית והאיש לא יהא זכאי לכל זכות בו"(סע' 4.1.6 להסכם הממון).

ולעניין השבחות נקבע כי אלו –

 "לא יאוזנו בין הצדדים ויחולו על הצד שהינו הבעלים של הנכס או  הזכות" (סע' 4.3 להסכם הממון)

בית המשפט עמד על כך שבית המגורים אינו נכס המקרקעין היחיד של הצדדים וכי יש להם דירה נוספת משותפת שנרכשה לאחר נישואיהם ונרשמה על שמם בחלקים שווים.

לגבי בית המגורים, זה אומנם נרכש במהלך הנישואין אך נרשם על שם המשיב בלבד כיוון שמימונו היה מחציתו מכספי הורי המערער ששולמו ישירות למוכרים, והמחצית האחרת מכספי משכנתא אשר ההחזרים נעשו אומנם מתוך החשבון המשותף של הצדדים, אלא שאל חשבון זה הועברו כספי השכירות שקיבל המערער מנכסים אחרים השייכים לו, כספים שהיו גבוהים מדמי המשכנתא, ואלו הועברו מיד לצורך החזר המשכנתא. הווה אומר, חשבונם של הצדדים שימש אך ורק כ"צינור" או "כתחנת מעבר" לצורך העברת כספי השכירות של המשיב לצורך החזר המשכנתא ונקבע כי "הוכחה העברה קבועה של כספים ממקור חיצוני לצורך תשלום המשכנתא". ברי כי לו היה מדובר בבית משותף הייתה המערערת עומדת על כך שמיד עם רכישתו הוא ירשם על שם שני הצדדים.

כך עלה שהוסכם לכאורה על המשיב כי הזכויות בבית המגורים יחולקו בשווה בין הצדדים ככל שתיאות המערערת לחתום על הסכם הלוואה להוריו ואולם היא לא הסכימה לכך.  וכן כי ב-2009 ביקשה המערערת מהמשיב לחתום על הסכם שיתוף בדירה, וכי זה לא נחתם.

11. בית המשפט אף בחן את טיב השיפוצים שנערכו בדירת המגורים ומצא כי  אין בטענות בנוגע לשיפוצים שבוצעו על מנת להצדיק שיתוף הסותר מפורשות את הסכם הממון. כך נקבע כי גם מחשבה למכור את דירת המגורים ולרכוש דירה משותפת בתל אביב לא יצאה אל הפועל ובוטלה על ידי המערער ממילא אף בעניין זה לא ניתן למצוא הסכמה לשיתוף בדירת המגורים. ובלשונו של בית המשפט –

"ככל שהייתה מחשבה מסוימת למכירת הנכסים, היא לא הבשילה דיה. גם לא ברור כיצד היה נרשם הנכס החדש, אם היה נרכש, והאם הייתה למקורות המימון הייתה השפעה על הרישום. כאמור, ככל הנראה רק בוצעה שיחה מקדימה עם נציג הבנק לגבי גובה המשכנתא, ולאחר מכן שיחה נוספת עם גב' תשובה. לא מעבר לכך"

12. מכלל האמור, היינו – ההוראות הברורות של הסכם הממון, רישומו של המערער כבעלים יחידי בדירת המגורים,  מימון רכישת מחצית הדירה על ידי הורי המשיב ומחציתה השנייה ממשכנתא שהוחזרה מדמי שכירות השייכם לו,  שיפוצים בסכומים שאינם חריגים, העובדה שהצדדים דנו בסוגית השיתוף במהלך נישואיהם אך לא באו להסכמות בעניין והרישום לא שונה – מצא בית המשפט כי יש לדחות את טענות המערערת ביחס לדירת המגורים.

בית המשפט המחוזי פסק בערעור

13. הוראות חוק יחסי ממון קובעות את יחודו ומרכזיותו של הסכם הממון. הפרק הפותח בחוק מוקדש לדרכי עריכתו של הסכם זה ובכלל זה חיוב הכתב הקשיח העומד בבסיס עריכתו (ודוק – דרישת הכתב לעניין הסכם ממון לא התרככה בפסיקה דוגמת דרישת הכתב  באשר לעיסקת מכר מקרקעין או מתנה, והיא נחשבת כדרישה מהותית ולא צורנית גרידא, וראו כדוגמה – תה"ס 64455-11-16 א.ג נ' י.ג. [פורסם בנבו] (2017)), כך גם בכל הנוגע לצורך באישורו על ידי ערכאה או גוף המוסמכים.

14. רק בהעדרו של הסכם ממון בין בני זוג יכנסו לתוקפן הוראות איזון המשאבים שיצר המחוקק בחוק יחסי ממון, אשר מפורטות אך ורק בפרק השני בחוק, שבא לאחר הפרק הפותח שעניינו הסכם הממון. כבר מסדר הפרקים בחוק, אתה למד על חשיבותו והעדפתו של הסכם הממון ככלי לקביעת אופן חלוקת ממון בין בני זוג. התערבות בית המשפט בהוראות ההסכם, שנחתם בין הצדדים, ואושר על ידי גורם שלישי, תהא חריגה ביותר.

15. בסעיף 1 לחוק יחסי ממון הובהר כי גם שינוי של הסכם ממון צריך להיות בכתב ובסעיף 2 לחוק נדרש אישורו לפני ערכאה מוסמכת. אין חולק כי בנדון הסכם הממון לא שוּנָה בכתב ובוודאי שהשינוי לא אושר על ידי ערכאה מוסמכת.

16. הסכם הממון לא שונה בכתב וממילא אף שינוי שכזה לא אושר על ידי ערכאה מוסמכת.

17. למעשה עניין זה יש בו להוות תחילה וסוף לדיוננו, שכן הסכם הממון קובע באופן ברור כי נכס שנרכש במהלך הנישואין הזכויות בו תהיינה למי שהן רשומות על שמו ובדומה אף השבחות שנעשו בנכס – יהא אשר יהא מקור ההשבחה – תזקפנה לטובת בעל הזכויות הרשום (ראו סעיפים 4.1.16 וסעיף 4.3 להסכם הממון). ממילא בית המגורים, אשר נרשם על שם המשיב בלבד, שייך למשיב ללא קשר למקורות המימון של הבית ואף בהינתן שהושבח במהלך שנות הנישואין בדרך של שיפוץ וכיוצ"ב, יהיו אשר יהיו מקורות כספי השיפוץ.

18. בהתאם אף החברות הרשומות על שם המשיב תהיינה שייכות לו בלבד. ואכן שתי החברות שבמחלוקת הוקמו טרם הנישואין ורשומות על שם המשיב, והוא הבעל המניות היחיד בשתיהן – הן בחברה והן בחברה האחות. ודוק, לעניין החברות סע' 4.1.1 להסכם הממון קובע מפורשות כי בנוסף לחברה הרי ש"כל גוף עיסקי שיסתעף ו/או יתווסף ו/או יחליף ו/או ינבע וכד' מהחברה או העסק, לרבות הפרש שוויה/ם מיום הנישואים ועד למועד חלוקת המשאבים" יהא שייך למשיב. החברה האחות עוסקת באותו תחום בו עוסקת החברה והיא בגדר גוף עיסקי שנוסף על החברה וממילא מעת שבעליה הרשום של החברה האחות, שהוקמה עוד קודם לנישואי הצדדים, הוא המשיב, הרי שהזכויות בה שייכות למשיב בלבד כפי הוראות הסכם הממון וכפי קביעת בית משפט קמא.

19. הערעור בעניין התביעה הרכושית נדחה זולת לעניין איזון הזכויות הסוציאליות שנצברו על ידי הצדדים במהלך תקופת הנישואין, אשר יאוזנו בין הצדדים בחלקים שווים.

מחפשים עו"ד גירושין והסכמי ממון בחיפה מומלץ עם ניסיון רב ומקצועי

עורך דין גירושין בחיפה – אבירם כהן ושות' משרד עורכי בחיפה
פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' משרד עורכי דין גירושין בחיפה נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין. טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com
* אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.
המאמר נרשם על ידי :
עורך דין גירושין, צוואות, ירושות חיפה – מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח
עורך דין גירושין, צוואות ירושות, יוקנעם – ניסיון עם קבלות
עו"ד גירושין צוואות ירושות הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון
לייעוץ בנושא , גירושין בחיפה – יש לפנות לעורך דין אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 – טל: 048645801
סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874