האם בני הזוג היו ידועים בציבור והאם ניתן לתבוע מכח הלכת השיתוף?

ידועים בציבור, הלכת השיתוף  –  עו"ד גירושין, ידועים בציבור בחיפה – ניסיון מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח, מאות לקוחות ממליצים

תלה"מ 11642-07-19

רקע עובדתי:

1. הצדדים הכירו בשנת 2012, כאשר לכל אחד מהם ילדים ממערכת יחסים זוגית קודמת. האשה עסקה ב…, בעוד האיש עסק בעבודות …, תוך ניהול הליכים מול רשויות המס. בשלב ראשון, התגוררו יחדיו בדירתה השכורה של הנתבעת.

• בראשית שנת 2013 הגישו שני הצדדים הצעות לרכישת דירה מכונס נכסים. ביוני 2013 נחתם הסכם לרכישת דירה לפיו הנתבעת תרכוש הדירה במחיר המוסכם על כונס הנכסים, בין השאר באמצעות כספים שחסכה ובאמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא, כאשר היא הלווה העיקרית בה ואחיה משמש ערב.

• במהלך 2014 החלו להתגורר בדירה זו, אך בסוף אותה שנה חייהם המשותפים נקלעו למשבר ובדצמבר 2014 יצא התובע מהדירה. באוגוסט 2015 נפרדו, לאחר מספר חדשים חזרו להיפגש ולבסוף נפרדו סופית.

• ביום 4/7/19 הגיש האיש כתב תביעה כלפי האשה, בו טען כי דירת המגורים משותפת, כאשר העסק שניהל מימן את חייהם המשותפים. לפיכך טען כי עליו לקבל מחצית שווי דירת המגורים, מחצית דמי שימוש עבור יחידת הדיור הסמוכה לה, מחצית שווי מכוניתה, מחצית כספים שיצאו מחשבון העסק לחשבונות הנתבעת או אחיה ומחצית כספים שקיבלה עבור העסק ולא הפקידה בחשבון הבנק של העסק.
• ביום 12/2/20 הגישה הנתבעת כתב הגנה, בו טענה כי מדובר בדירה מגורים שלה, הרשומה בבעלותה ומומנה על ידה באופן מלא, לרבות המיטלטלין ויחידת הדיור, כאשר את המכונית רכשה ממקורותיה שלה. לגבי העסק, טענה כי התובע דרש ממנה לאפשר לו לרשום את העסק בבעלותה ולנהל את ענייניו הכספים באמצעות חשבון בנק שיירשם על שמה,  בטענה כי הדבר יהיה מוצלח יותר משיקולי "תכנון מס". רק בדיעבד התחוור לה כי היה שקוע בחובות, בגינם ננקטו הליכים גם כלפיה. בכספים שהגיעו השתמשה על מנת לפרוע חובות העסק הכושל שניהל התובע. במצב דברים זה, אין כל הצדקה לדרוש ממנה דבר.

• ביום 23/7/20 הוגש כתב תביעה מתוקן בו נתבקש סעד הצהרתי לעניין הזכויות בדירה, מכוחה טען התובע כי זכאי למחצית הדירה מכח הלכת השיתוף, נוסף על שאר הטענות שהועלו בכתב התביעה המקורי.

עיקרי טענות התובע

• לטענתו, הצדדים ניהלו חיים משותפים מיוני 2012 ועד דצמבר 2014, כשנתיים וחצי. לאחר פרידתם חזרו לעמוד בקשר לסירוגין עד לפרידתם המוחלטת בסוף שנת 2018 .

• עוד לטענתו, הנתבעת עבדה כ…, בעוד הוא ניהל עסק מכניס בענף ה…. לצורך ניהול העסק ומימון חייהם המשותפים, הקימו יחד עסק בענף ה… ושמו "….". את העסק ואת החשבון בו התנהל (בבנק מזרחי-טפחות) רשמו בבעלות הנתבעת בשל מגבלות שהוטלו עליו ומשיקולי תכנון מס.

• לטענתו, בשנת 2013 רכשו דירה מכונס נכסים תמורת 1,080,000 ₪ באמצעות עו"ד אילן מלול. בהסכמת שניהם הדירה נרכשה בבעלות הנתבעת, אך מקורות המימון היו משותפים.  כספי עסק ה… שלו מימנו הסכום הראשוני בסך 90,000 ₪ שהופקדו בחשבון הנתבעת,  בנוסף נטלו הלוואה מובטחת במשכנתא בסך 685,000 ₪, כאשר ההחזר החודשי עמד על 4,000 ₪. בנוסף נטלו במשותף הלוואה בסך 280,000 ₪ ממר משה ד'.

1. עוד טוען כי השקיעו סך של  300,000 ₪ בשיפוץ הדירה ורכשו במשותף ריהוט בסכום של כ- 100,000 ₪. כל הסכומים שולמו מכספי העסק שהוזרמו לחשבונותיה של הנתבעת.

עיקרי טענות הנתבעת

1. טענתה המרכזית היא כי נפלה קורבן למעשה תרמית והונאה של התובע, הן כלפיה והן כלפי המדינה במסגרת הליכי פשיטת הרגל בהם נקט.

1. עוד טוענת כי מערכת היחסים ביניהם היתה קצרה ביותר, החלה ביוני 2012 והסתיימה בדצמבר 2014, כך שלא ניתן להחיל עליהם את הכללים החלים על ידועים בציבור.

1. באשר לדירה, טוענת כי מדובר בדירה שלה בלבד, אותה רכשה ממקורות כספיים שהיו לה עובר למערכת היחסים עם התובע  והשייכים רק לה. טוענת כי הסכום הראשוני עבור הדירה בגובה 400,000 ₪ שולם ממקורותיה שלה, אותם קיבלה במסגרת גירושיה מבעלה הקודם, בצירוף כספים שחסכה.

1. בנוסף נטלה הלוואה מובטחת במשכנתא בסך 685,000 ₪, כלווה יחידה ופרעה מלוא התשלומים החדשיים ממקורותיה שלה. באשר לטענתו כי נדרשה להציג הכנסות גבוהות יותר על מנת לקבל ההלוואה, טוענת כי מדובר בטענה שאינה משמעותית הואיל וקיבלה אישור עקרוני ע"ס 630,000 ₪. את ההפרש יכולה היתה לקבל גם מאביה. 

1. מקורות הכנסתה היו עבודתה כ…, כאשר בתחילה שכרה עמד על 3,800 ₪ לחודש, אך בהמשך עלה ועמד על 7,800 ₪ לחודש. בנוסף קיבלה דמי מזונות עבור ילדיה מנישואיה הקודמים בגובה 1,200 ₪ לחודש.

1. תשלום נוסף עבור הדירה נעשה באמצעות הלוואה שנטלו ממר ד'. הלה הגיש כנגדם תביעה, בפסק הדין נקבע כי על כל אחד מהם לפרוע מחצית הסכום וכך עשתה.  במסגרת זו,  שילמה לו ישירות 23,000 ₪  וסך נוסף של 138,000 ₪ אשר שולמו במלואם ע"י אביה.

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד פסק:

1. עיון בטענות הצדדים, בעדויות ובראיות, מלמד כי דין התביעה להידחות הן בשל ספק בדבר היות הצדדים ידועים בציבור והן בשל העדר תחולת הלכת השיתוף על הנכסים מושא התובענה. בנוסף, טענתו בדבר תרומתו לרכישת הדירה מעוררת קושי רב שעה שהתברר כי הצהיר הצהרות שונות לחלוטין בהליך פשיטת הרגל, בה הצהיר כי חובותיו עולים על 8 מליון ₪ ונוצרו שנים רבות טרם החיים המשותפים.
2. הלכת השיתוף, כידוע, חלה רק על ידועים בציבור, כאשר השיתוף יחול רק ביחס לנכסים לגביהם הוכחה כוונת שיתוף. ר' סקירת הפסיקה בעניין זה בפסק הדין המקיף שניתן בבית המשפט המחוזי על ידי כב' השופטת ג. לוין בת"א (ב"ש) 26338-12-21 רביב נ' בוימגאר

1. בעניין שלפנינו, עיון בכתב התביעה, לרבות זה המתוקן, מעלה כי ב"כ התובע כלל לא נקט בביטוי "ידועים בציבור". כל טענתו היא כי מדובר היה ב "בני זוג". גם בסיכומים לא נטען כי מדובר בידועים בציבור. למעשה, האזכור היחיד לעניין זה הוא בשני העמודים האחרונים לסיכומים, תחת הכותרת "נספח פסיקה לבני זוג הידועים בציבור"

• הנתבעת בסיכומיה טענה כי מדובר היה בקשר קצר ביותר, ללא ילדים משותפים, אשר בסופו של דבר התגלה כקשר אשר מטרתו היחידה היא להוציא ממנה כספים שלא כדין.

• מן הבחינה הפרוצדורלית, בהעדר טענה קונקרטית לגבי היות הצדדים ידועים בציבור בכתב התביעה ובהעדר טענה קונקרטית בסיכומים (מלבד ההפניה לפסיקה בעניין זה בסיכומים) ניתן היה לומר כי אין מקום לדון בעניין זה. עוד ניתן היה לומר בהעדר טענה קונקרטית להיותם ידועים בציבור נשמטת הקרקע לגבי הטענה בדבר תחולת הלכת השיתוף. עם זאת, נוכח ריבוי השאלות בעניין זה במסגרת החקירות הנגדיות, ניתן לראות בכך מעין הרחבת חזית הדדית, ולכן יש לברר גם עניין זה.
• מן הבחינה המשפטית, הלכה פסוקה היא לפנינו כי על מנת להוכיח היותם של צדדים כידועים  בציבור, יש להוכיח קיום משק בית משותף תחת קורת גג אחת למשך תקופה ממושכת בת שנים ארוכות, בדומה למצב הדברים השורר בין בני זוג נשואים. ר' לעניין זה פסק הדין המקיף שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת על ידי כב' השופטת פאני גילת כהן בתמ"ש (ק"ג) 65209-12-15 פלוני נ' אלמונית  (נבו, 3.6.19), בו נקבע:

"אחד המבחנים המרכזיים שנקבע בפסיקה לצורך בחינת קיומו של התנאי הראשון, שעניינו הוא, כאמור, חיי משפחה הוא תקופת חיים משמעותית. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך היא נדבך בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה". ר' ע"מ (חי') 264/05 פלונית נ' אלמוני.

נוכח הספק האמור ובשל ריבוי הטענות ביחד לכל אחד מהנכסים שעל הפרק, מצאתי לבחון תחולתה של הלכת השיתוף לגבי הנכסים מושא התובענה. לשם כך, יש לבחון קיומה של כוונת שיתוף לגבי כל אחד מהנכסים.

• לגבי דירת המגורים הרשומה בבעלות הנתבעת בלבד, מן העדויות עולה כי לא היתה לצדדים כל כוונת שיתוף לגבי דירה זו, התובע הצהיר כי אין לו דירה, בעוד הנתבעת מימנה את רכישת הדירה כמעט לבדה, ללא כל תרומה מהותית מצידו של התובע.
• מן הבחינה המשפטית, דירת המגורים היא אמנם "גולת הכותרת" של הלכת השיתוף, אך גם לגביה יש לבחון קיומה של כוונת שיתוף, על פי נסיבות העניין.

בתמ"ש (ק"ג) 65209-12-15 פלוני נ' אלמונית  (נבו, 3.6.19) פסקה כב' השופטת פ. ג. כהן כי דירת המגורים שנרכשה בבעלות התובע אינה משותפת לו ולנתבעת, חרף העובדה שחיו יחדיו כ- 20 שנים והביאו לעולם 3 ילדים משותפים, וזאת בהעדר כוונת שיתוף ביחס לדירה.

בת"א (ב"ש) 26338-12-21 רביב נ' בוימגאר פסקה כב' השופטת ג. לוין (נבו, 19.2.23) כי דירת המגורים הרשומה בבעלות האיש אינה משותפת לאשה, בהעדר כוונת שיתוף לגביה.

• בעניין שלפנינו, בחינת כלל הנתונים הנדרשים מעלה כי לצדדים לא היתה כל כוונת שיתוף לגבי הדירה. מדובר בדירה שנרכשה על ידי האשה ועבורה, בין השאר בשל היותו של התובע פושט רגל אשר צבר חובות בסכום העולה על 8 מליון ₪, והכל כפי שיפורט להלן.

• ראשית, בהסכם רכישת הדירה מצויין שמה של הנתבעת בלבד, ללא כל אזכור לגבי שמו של התובע. עו"ד מלול אשר ערך את הסכם המכר הודה בעדותו כי לא נדרש כל "תצהיר בן זוג" (עמ' 11 ש' 16). העובדה ששני הצדדים הגישו הצעות לרכישת הדירה, כאשר ההצעה שזכתה היא הצעתו של התובע כאשר בפועל הנתבעת היא שרכשה הדירה בסכום האמור, אינה משנה דבר, כפי שציין עו"ד מלול בעדותו (עמ' 8 ש' 24 לפרוטוקול) כל שנדרש לכונס הנכסים הוא קיומן של שתי הצעות ואפשר כי זוהי הסיבה לכך ששניהם הגישון הצעות, כאשר מלכתחילה הכוונה היתה שהנתבעת היא שתרכוש הדירה.

שנית תקופת החיים המשותפים בדירה זו (ברח' ….) ארכה שלושה חדשים בלבד, כפי שהעידה הנתבעת בעדות שלא נסתרה  (עמ' 23 ש' 4-3).

שלישית, מימון רכישת הדירה בגובה 1,055,000 ₪, כמצויין בהסכם המכר (מוצג ת/1), שולם ברובו המכריע על ידי הנתבעת, כפי שיפורט להלן:

• נמצא כי הנתבעת מימנה כלל התשלומים עבור הדירה בגובה 1,055,000 ₪, ועוד 23,000 ₪ בגין החוב כלפי מר ד' מטעם העסק, בעוד התובע לא שילם דבר עבור הדירה.

• טענת התובע לפיה מימן יחד עם הנתבעת את רכישת הדירה מתוך העסק שניהל, עומדת בסתירה מוחלטת לנתונים העולים מהליך פשיטת הרגל אשר פתח במקביל להגשת תובענה זו, מבלי לציין הדבר בכתב התביעה ואף לא בזה המתוקן, עד אשר נתגלה הדבר בהליך ההוכחות וניתן אישור בית המשפט המחוזי להמשך בירור ההליך. עיון בבקשה לפשיטת רגל מיום 30/7/2019 בתיק 73281-07-19 מעלה כי האיש עצמו טען שחובותיו עומדים על 8,175,255 ₪ (!), כאשר רובם ככולם נוצרו טרם החיים המשותפים
• טענתו העקרונית של התובע לגבי עצם קיום זכויות בדירה, אף היא עומדת בסתירה לטענותיו בהליך פשיטת הרגל. עיון בפרק ו' לבקשה לפשיטת רגל, אשר כותרתו "נכסים וזכויות", מעלה כי בתשובה לשאלה מס' 1 (עמ' 19 בטופס) "האם לחייב, לבן הזוג או לילדיו הקטינים או לילדיו הבגירים הגרים עימו זכויות בנכס מקרקעין?" השיב התובע בפשטות: "לא". הדבר מלמד על כך שגם בעיני עצמו, לא היה הבעלים של דירה זו. אמנם בהמשך, במקביל לישיבת ההוכחות כאן, הגיש בקשה לבית המשפט של פשיטת הרגל בעניין ההליך המתנהל כאן לגבי הדירה, אך בעת הגשת הבקשה היה ברור לו כי אין לו זכויות בדירה. גם אמירה זו יוצרת השתק שיפוטי מפני כל טענה סותרת.
• באשר לטענה בדבר דמי שימוש ראויים, דינה להידחות משני טעמים: האחד הוא העובדה שמדובר בדירה הנמצאת בעלות הנתבעת, כפי שצויין קודם לכן. השני היא העובדה שהאיש עזב את הדיר  מרצונו, כך שבכל מקרה על פי הלכת זרקא (בע"מ 9881/03)  אין יסוד לטענותיו.

לאור כל האמור לעיל, נפסק כדלקמן:

• התובענה נדחית על כלל חלקיה. דירת המגורים הרשומה בבעלות האשה שייכת לה בלבד ולנתבע אין בה כל חלק.
• הנתבעת אינה חבה לתובע תשלום כלשהוא.
• הנתבע ישלם הוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בגובה 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, תוך 30 יום.

עורך דין ידועים בציבור  בהרצליה – מדוע לבחור במשרד עו"ד  אבירם כהן ושות' בהרצליה ?

אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גרושין, הסכמי ממון, צוואות וירושות , ידועים בציבור  הינו משרד בעל מוניטין וניסיון רב ומוכר בהרצליה   בתחום דיני המשפחה והגירושין. המשרד ידוע בעבודה היסודית והמקצועית וביחס הרציני לקהל לקוחותיו. המשרד מתרכז בטיפול בתיקי גירושין, שבזכותם נצבר מוניטין רב והצלחות משפטיות רבות בתחום הגירושין בחיפה. המשרד מספק טיפול דיסקרטי ואמין ללקוחותיו

מחפשים עו"ד גירושין, ידועים בציבור, צוואות ירושות  והסכמי ממון בהרצליה מומלץ ומקצועי?

עורך דין גירושין בהרצליה  –  אבירם כהן ושות' משרד עורכי בהרצליה

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גירושין בהרצליה  נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

* אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  גירושין, צוואות, ירושות, הסכמי ממון,ידועים בציבור  בחיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין גירושין,משפחה,הסכמי ממון, ידועים בציבור, צוואות ירושות,הסכמי ממון  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עורך דין גירושין,משפחה,הסכמי ממון, ידועים בציבור, צוואות ירושות,הסכמי ממון הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון

לייעוץ בנושא , ידועים בציבור – יש לפנות  לעורך דין  אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874