האם בית הדין יאפשר למבקש להשוות להצעה בהתמחרות לפירוק שיתוף

מאמר פירוק שיתוף – התמחרות  –  עו"ד אבירם כהן  – עו"ד גירושין בחיפה

רקע עובדתי:

1. למעשה תחילה הגיש המשיב את בקשתו, שממנה נודע כי אכן התקיימה התמחרות, בהתאם להחלטת בית הדין הרבני. בבקשה לא נאמר מפורשות כי בסיומה של ההתמחרות נקבע זוכה, אלא כי היה בה מציע שהציע סכום של 5,700,000 ש"ח ומבוקש לאפשר למשיב להשוות להצעה זו, כשלא ברור אם מבוקש כך למרות הכרזת זוכה בהתמחרות או כי מבוקש כך מבלי שיוכרז זוכה.
2. בבקשתו טען המשיב כי קבלתה תהיה "בלי שאף אחד ייפגע", אולם טיעון זה מתעלם מן הפגיעה בצד ג', הזוכה האמור.
3. ההנחה שהמערערת אכן לא תיפגע, שהרי התמורה שתקבל תהיה זהה, אינה מובנת מאליה: המערערת טוענת כי מגמת המשיב היא לעכב את ההליך.

בית הדין הרבני פסק:

• שאלה דומה לשאלה שבנדון עלתה בבית הדין הרבני האזורי בנתניה ונדונה בתיק 261073/13, באותו מקרה אומנם אחד הצדדים הוא שזכה בהתמחרות והבקשה, של הצד האחר, הייתה לאפשר לצד ג' שהגיש הצעות לאחר המועד לזכות בה בשל היות הצעתו גבוהה משמעותית מההצעה הזוכה.
• גם אין מדובר בהצעה גבוהה יותר אלא בבקשה להשוות ולקבל זכות ראשונים ייתכן שרלוונטי אף ביתר שאת. בית הדין הביא אפוא בקצרה את הציטוטים הרלוונטיים אף למקרה זה, דברים המוסכמים גם עלינו ושהבאתם מהווה נימוק מספיק להחלטתנו:

[…] הליך המכירה היה אמור לעבור שלושה שלבים: השלב הראשון בו מבוצעת ההתמחרות ומוכרז זוכה. בשלב זה ישנה שמאות, יש מסגרת למכירה הכוללת את הסכמות הצדדים לקניה ולמכירה, נקבע מחיר לעסקה, ויש טווח של זמן לתשלום עבור העסקה. השלב השני הוא חתימת הסכם מכר שעיקרו הרחבת סעיפים טכניים רבים הנוגעים לעסקה ונועדו להגן על כל אחד מהצדדים בעסקה. השלב השלישי הוא שבית הדין מאשר את הסכם המכר, והעסקה יוצאת לפועל בצורה רשמית. בנדון דידן הושלם למעשה ההליך הראשון שהוא לב העניין, כאשר על הסיכום חתמו כונסות הנכסים ובא כוח הקונה. אולם שני השלבים הבאים לא בוצעו.

• השאלה ההלכתית העולה, באיזה רגע נקבע הקניין כך שלאחריו לא ניתן עוד להתחרט ואיזה משקל הלכתי יש לכל אחד מהשלבים הבאים. אם נאמר שהשלב הראשון משמעותו זכיית האשה בעסקה לפי התנאים שנקבעו בשלב ההוא, הרי שהשלבים הבאים שעיקרם טכניים אינם יכולים לגרום לביטול העסקה בצורה חד־צדדית, אם לא שמדובר בהפרת כללים יסודית של תנאים על ידי מי מהצדדים שנקבעו בשעת גמר ההתמחרות של העסקה.
• המשיב, המבקש לבטל את הזכייה בהתמחרות, מוחזק הוא כלפי הזוכה (וגם אם אינו מוחזק כלפי המערערת, המתנגדת לכך, הלוא אין ספק שהיא לא זכתה ולא ביקשה לזכות בחלקו בנכס וממילא אין משמעות למוחזקתו לעניין זה), אך מאידך גיסא ברור בנדוננו שלכולי עלמא אין איש מהצדדים רשאי לחזור בו מההסכמה למכור לזוכה, ואין לא מקום לשאלת 'קים לי' ולא צורך בנימוקים מדוע אין לומר 'קים לי', שכן בנדוננו אין המשיב מבקש לחזור בו מן המכירה לזוכה כדי למכור לאחר בשער גבוה יותר, או אף משום שיש אחר המציע מחיר גבוה יותר (ללא עליית שער כללית), אלא כדי להותיר את הנכס בידיו, ובתוך כך גם לרכוש את חלקה של האישה באותו מחיר שמבקש הזוכה לרכוש אותו, ובכהאי גוונא שוודאי אין 'תרי תרעי' ודאי שאינו רשאי לחזור בו, וכל שכן שאינו רשאי לדרוש למעשה לאכוף אף על המערערת את חזרתה בה ממכירת חלקה בנכס לזוכה ומכירתו חלף זאת לו – למשיב – עצמו, תוך שהיא נעשית בכלל 'מחוסרי אמנה'.
• 8.        וודאי שבית הדין אינו יכול לאשר את עסקת המכירה שבמסגרתה יקנה הוא את חלקה של המערערת בניגוד לסיכום עם הזוכה.
• בית הדין מצטט להלן קטעים מפסק דין בג"ץ 509/00 אילן לוי נ' ראובן מ' ברכה. פסק דין זה צוטט פעמים רבות בבתי משפט שונים כאשר הם דנו בסוגיות שונות הנוגעות בזכייה במסגרת מכרז (ע"ע בפסק דין ע"מ 766/08, בש"א 10518/08, בש"א 10663/08, בבית משפט מחוזי בחיפה בפני השופטים וסרקרוג, כהן ועמית מיום 15/07/08, וכן ברשות ערעור בבית המשפט העליון בפני השופט גרוניס בתיק 4891/04 ב):

חובתו של הנאמן לקדם את תכלית תפקידו לכנס את נכסי החייב ולמצות מתוכם את מרב התמורה לצורך חלוקתה השוויונית בין הנושים, מן הצד האחד, וחובתו לבצע את תפקידו בדרך הוגנת ובתום־לב, מן הצד האחר, מחייבות לא אחת עריכת איזונים ראויים בין אינטרסים שונים הראויים להגנה העשויים להתנגש ביניהם […]

התערבותו של בית המשפט בהסכם מכר שנקשר עם זוכה בהליך תקין והוגן ובתמורה סבירה והמרתו בזוכה אחר שהצעתו גבוהה יותר הן נדירות וחריגות ביותר ויעשו בנסיבות מיוחדות בלבד […]

1. אין להוציא מכלל אפשרות כי בנסיבות חריגות ביותר ייתכן שהיה מקום להיזקק אף להצעה מאוחרת אילו ניתן הסבר מניח את הדעת לאיחור ובהינתן משמעות כלכלית מיוחדת להצעה החדשה ובכפוף לכך שהייתה ניתנת למציעים אחרים הזדמנות להשוות הצעותיהם, ומקום שלא היה בכך משום פגיעה מהותית בציפייה לגיטימית של צד שלישי שהספיק בינתיים להתקשר עם הנאמן בחוזה מכר. אולם תנאים אלה לא נתקיימו במקרה דנן
2. ההסכם עם המערערים שהוגש לאישור היה סביר מבחינת התמורה שנקבעה בו ומבחינת יתר תנאיו. ההליכים שקדמו להתקשרות בו היו תקינים והוגנים. מנגד – ההצעה המאוחרת של המשיב הוגשה תוך סטייה בולטת מלוח זמנים שנקבע ותוך הקניית יתרון בלתי־הוגן למציע שנתאחר בלא הסבר סביר לכך. התמורה שהוצעה על ידיו בסופו של התהליך לא נשאה עמה יתרון כלכלי בולט ומכריע שהיה בו כדי להטות את הכף, בבחינת נסיבה מיוחדת וחריגה, לטובת השיקול הזה לעומת השיקולים החשובים של שמירה על הגינותם של הליכי מימוש הנכסים והגנה על אמון הציבור בהם וכיבוד הציפייה הסבירה של הזוכה המקורי כי הסכם תקין וראוי שנקשר עמו אכן יאושר

בבג"ץ זה נקבעו מספר כללים:

א. שיקול השוויון במכרז גובר על שיקול השגת תמורה גבוהה יותר.

ב. כאשר נערכת התמחרות תקינה שבה יש זוכה בתום־לב, אין לאפשר אחר כך סטייה ממתווה ההתמחרות.

בג"ץ מדגיש את הנזק הרב שעלול להיגרם למוסד ההתמחרות אם בתי משפט לא יגנו כראוי על זוכים תמי לב בהתמחרות. ויתנו הזדמנות בלתי־הוגנת לצדדים שלא השתתפו בהתמחרות להציע הצעות משופרות.

ג. בית משפט לא יתערב בהליך מכירה ולא יחליף את שיקול דעתו של הנאמן [והוא הדין: הכונס] אלא במקרים נדירים ביותר.

1. בית הדין פסק תוצאת ההתמחרות היא כאמור המחייבת, ההסכם יושלם בהתאם לה ויוגש לאישורו של בית הדין האזורי וזה יאשר אותו לאחר שיבחן טענות לגופו, ככל שתהיינה כאלה, ויכריע בהן.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  משפחה וגירושין חיפה   –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין  משפחה וגירושין יוקנעם   –  עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין הרצליה ורמת השרון – עו"ד אבירם כהן

לייעוץ בנושא , פירוק שיתוף בדירת מגורים – יש לפנות  לעורך דין  גירושין ביוקנעם וחיפה  משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874