Written by סוגיה זו נידונה ברמ"ש 6447-04-21 פלוני נ' אלמונית
רקע עובדתי:
בית המשפט המחוזי בחיפה פסק:
בית המשפט המחוזי בחן את טענות המבקש והגיע למסקנה כי אין אינן מגלות עילה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא, ואני מחליט לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, וזאת מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").
אין זה מדרכו של בית משפט של ערעור להתערב בקביעת שיעור המזונות, הנתונה להערכתו ולשיקול דעתו של בית המשפט שפסק בעניינם, ובפרט שלא להתערב בקביעת שיעור המזונות הזמניים, לגביהם בית המשפט אינו עורך ניתוח מקיף של הראיות ואינו חייב לבחון את מכלול הראיות (בע"מ 6088/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 1.8.2006); בע"מ 928/06 פלונים נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן ביום 2.2.2006)). התערבות ערכאת הערעור בסכום המזונות הזמניים לא תעשה אלא במקרים חריגים (רע"א 324/88 אדר נ' אדר, פ"ד מב(3) 347; ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן פ"ד לח(4) 105; בע"מ 2911/10 פלוני נ' פלונים [פורסם בנבו] (ניתן ביום 5.5.2010), מקרים בהם בית המשפט שלערעור מוצא כי המזונות נפסקו על יסוד שיקולים מופרכים או תוך התעלמות משיקולים שהיה צריך לתת את הדעת עליהם (ע"א 192/82 סדן נ' סדן, פ"ד לו(4) 169; ע"א 469/84 הדרי נ' שני פ"ד לט(3) 197).
איני סבור שהמקרה שלפניי הוא מקרה כה חריג ויוצא דופן או כי תוצאת ההחלטה מעידה על טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.
למעשה, חלק ניכר מטענות המבקש בבקשת רשות הערעור מנותקות לגמרי מקביעות ביהמ"ש קמא ומסקנותיו. כך לדוגמא, המבקש מלין על כך שביהמ"ש קמא "לא נתן כל משקל לגילם של הילדים" (ס' 3 לבר"ע) אך מההחלטה עולה בבירור כי המבקש והמשיבה חויבו במזונות הקטינים על בסיס אותו בסיס חוקי וביהמ"ש קמא לא יצא מנקודת הנחה לפיה גילם של הקטינים הוא פחות מגיל 6 (שאז החיוב כדי צרכיהם ההכרחיים היה מושת על המבקש באופן אבסולוטי לאור דינו האישי). עוד טוען המבקש כי "הגשת התביעה מטעמה של המשיבה כנגד המבקש הינה יוצרת מצב דברים אבסורדי ולא סביר שעה שאינה מצליחה וטורחת כלל למצוא עבודה….כמו כן מדוע על המבקש לשאת בתשלום בגין העובדה שהמשיבה אינה מתאמצת למצוא עבודה" (ס' 32-33 להחלטה) – ובכך מתעלם המבקש מהעובדה כי למרות שהמשיבה אינה עובדת ביהמ"ש קמא לצורך החלטתו קבע את הכנסת המשיבה על סך של 7,400 ₪ (ר' ס' 7 להחלטה), שמקורם בדמי אבטלה, ואף ציין קודם לכן כי המבקש לא הביא כל ראייה להכנסות נוספות של המשיבה (ס' 5 להחלטה. אציין כי גם בבקשת רשות הערעור שלפניי לא טוען המבקש כי על ביהמ"ש היה לקבוע את השתכרותה הפוטנציאלית של המשיבה או השתכרותה בפועל בסכום אחר). דוגמא נוספת היא טענת המבקש כי לא היה מקום להשית עליו תשלום מדור כלשהו בעבור הקטינים וזאת משום ש"השכירות אותה משלמים הצדדים הינה כמעט שווה בשווה ונוכח זמני השהות שהינם שוויוניים" (ס' 23 לבר"ע) – ועיון מעמיק בהחלטת ביהמ"ש קמא מגלה כי לא לקח כלל את רכיב מדור הקטינים בחשבון במסגרת החלטתו ובודאי שלא חייב את המבקש בסכום עודף כלשהו בגין רכיב זה ( בס' 8 להחלטה, במסגרתה אמד ביהמ"ש קמא את צרכי כל קטין על סך של 2,500 ₪, אין כל התייחסות לחלקם של הקטינים בעלות שכר הדירה – לא בדירת המבקש ולא בדירת המשיבה).
אשר לטענת המבקש לפיה על-פי הפסיקה הנהוגה צרכי קטין המחלק את זמנו בין שני בתים עומדים על סך של 2,250 ₪ לחודש ואלו ביהמ"ש קמא קבע בעניינו את צרכי כל אחד מהקטינים על סך של 2,500 ₪ לחודש (ס' 8 להחלטה) – סכום של 2,250 ₪ הוא אכן סכום שנקבע ע"י מותבים שונים בערכאות שונות כסכום שעל דרך הכלל שיעור צרכי קטין המחלק את זמנו בין שני הבתים לא יפחת ממנו (ראו לעניין זה רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 נ. נ' נ'. פורסם בנבו; עמ"ש (תל אביב) 12792-10-19 – , פורסם בנבו ; עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ' ל.צ.ס. [פורסם בנבו] ; תלה"מ (ירושלים) 6984-07-19 – פלונית נ' פלונ[פורסם בנבו] י, עמ"ש (חיפה) 56000-10-18 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] ; עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו נ' א.ו [פורסם בנבו] ורבים אחרים). ביהמ"ש קמא בחר במקרה זה לאמוד את צרכי כל קטין בעניינו בסכום מעט גבוה יותר (בכ-10%). ייתכן ובחירתו זו לא נומקה כדבעי אך לא ניתן לומר כי היא סוטה מהפסיקה המנחה באופן שמצדיק מתן רשות ערעור.
טענת המבקש כי כיוון שהקטינים שוהים פרקי זמן שווים בין הצדדים אז הוא נושא בעבור הקטינים במחצית מצרכיהם ( שלפי קביעת ביהמ"ש קמא עומדים על סך 7,500 ₪ ולפי עמדת המבקש צריכים היו להיקבע על סך של 6750 ₪) וסכום זה יש לקזז מחובתו לפי יחס הכנסות הצדדים (65 – 35) ממלוא עלות צרכיהם ( 7500 ₪ לפי קביעת ביהמ"ש קמא ו-6750 ₪ לפי עמדת המבקש) מתעלמת מהאבחנה שביצע ביהמ"ש קמא, גם אם באופן גס, בין הצרכים תלויי השהות לצרכים שאינם תלויי שהות (ר' בס' 8 להחלטה). בהתאם לבע"מ 919/15 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו 19.7.17 ) יש לערוך אבחנה בין צרכים תלויי שהות שלצורך קביעתם יש לבחון כמה זמן שוהים הקטינים אצל כל אחד מההורים לבין צרכים שאינם תלויי שהות שלצורך קביעתם יש לבחון רק את יחס ההכנסות. במילים אחרות: לצורך קביעת שיעור המזונות של רכיבים כמו מזון ומוצרי היגיינה יש לבחון בנוסף ליחס הכנסות של כל אחד מההורים, גם את יחס זמני השהות, היות שעלות רכיבים אלו היא פונקציה של משך השהות שהקטין נמצא בביתו של כל אחד מהוריו. אולם, ביחס להוצאות כגון תספורת, תשלום לטלפון נייד, קניית ילקוט, צורכי לימוד – המשתנה היחיד הוא יחס ההכנסות ולא זמני השהות, היות שאין קשר בין עלות רכישת מוצרים אלו לבין זמני השהות שהקטין נמצא אצל כל אחד מההורים (ר' בעמ"ש 12792-10-19 הנ"ל). מס' 8 להחלטת ביהמ"ש קמא משתמע כי ביהמ"ש קמא ראה במשיבה, לצורך ההחלטה, כ"הורה מרכז" משבעבור התשלום שנקבע בסעיף זה שישלם המבקש לידיה הוא ממלא את חובתו לשאת בשורה של צרכים שאינם תלויי שהות של הקטינים ( כדוגמת תספורת לקטינים ותשלומי טלפון נייד ולמעט הוצאות שפורטו בס' 9 להחלטה) שאותם תצטרך המשיבה לשלם ישירות לגורמים. מטעם זה יש גם לדחות טענת המבקש כלפי חיובו בתשלום 65% מהוצאות החינוך והרפואה של הקטינים שלגישתו אינה ברורה "לאור העובדה שהקטינים שוהים אצלו בזמנים שווים…."
עו"ד משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן
עו"ד גירושין תל–אביב – עו"ד אבירם כהן
עו"ד משפחה תל–אביב – עו"ד אבירם כהן
עו"ד גירושין חיפה – עו"ד אבירם כהן
עו"ד מומלץ לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן
עו"ד מקרקעין קריות – עו"ד אבירם כהן
עו"ד מקרקעין חדרה – עו"ד אבירם כהן
עו"ד מקרקעין חוף הכרמל – עו"ד אבירם כהן
עו"ד רישום בתים משותפים בחיפה, עו"ד אבירם כהן
עו"ד מקרקעין הרצליה – עו"ד אבירם כהן
עו"ד מקרקעין נתניה – עו"ד אבירם כהן
עו"ד מקרקעין עתלית – עו"ד אבירם כהן
עו"ד מקרקעין קיסריה – עו"ד אבירם כהן
להגשת תביעה בנושא של הפחתת דמי מזונות ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' :
עורך דין לענייני גירושין בחיפה סניף חיפה, שד' פלי"ם 2 – 04-8645801
עורך דין לענייני גירושין בתל–אביב סניף תל–אביב, רח' הארבעה 28 – 0733701874
משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.