תביעת מזונות מיום הולדת הילד או מיום קביעת האבהות, כיצד יפסק בית המשפט?

תלה"מ 66120-05-22 ח' נ' מ' ר'

רקע עובדתי:

1. השאלה שבמחלוקת הינה מועד תחילת חיוב הנתבע במזונות בנו.
2. התובעת עותרת לחיוב הנתבע במזונות הבן מיום היוולדו, 00.00.21, ולחלופין, מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. הנתבע מנגד, טוען כי יש להורות על חיובו רק מהיום בו הכיר בו בית הדין הרבני, כאב, מיום 30.7.23.
3. כבר בפתח הדבר יובהר כי הצדדים הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, בענין גובה מזונות הקטין, כפי שיפורט בהמשך, ונותרה שאלה אחת שבמחלוקת – מועד התחלת החיוב.

   רקע בתמצית

   1. הצדדים הינם הוריו של ר' ח' ר' מ' יליד 00.00.21 (להלן: "הקטין").
   2. הצדדים נישאו בקידושים פרטיים ביום 00.00.20, ואינם רשומים כנשואים.
   3. הנתבע לא נרשם כאביו של הקטין.
   4. ההליכים המשפטיים שבין הצדדים החלו ביום 30.1.22 בבקשה לצו הגנה שהגישו אבי התובעת והתובעת כנגד הנתבע.
   5. ביום 27.2.22 הגישה התובעת תביעה לצו מניעה קבוע, בה עתרה להוציא צו האוסר על הנתבע להתקרב אליה או "לבנה הקטין".
   6. ביום 13.3.22 הגישה התובעת בקשה ליישוב סכסוך.
   7. ביום 16.3.22 הגיש הנתבע תביעת אבהות. הנתבע עתר לביצוע בדיקת רקמות וטען שיש להשית את ההוצאות על התובעת בשל סירובה לרשום אותו כאבי הקטין.
   8. ביום 24.3.22 הגישה התובעת, במסגרת תיק יישוב סכסוך, בקשה למזונות זמניים. באותו המועד הגישה גם בקשה למשמורת זמנית. בבקשה זו טענה שהנתבע טרם הוכר כאביו של הקטין. המותב הדן בתיק, חברתי כבוד השופטת ונקרט, קבעה ביום 1.5.2022 כי "משלטענת המבקשת עצמה קיים ספק באבהותו של הקטין, לא ברורה בקשתה למזונות זמניים. בנסיבות הענין, ומשקיים ספק באבהות המשיב כלפי הקטין, ומשהוגשה תביעת אבהות לא מצאתי בשלב זה לפסוק מזונות זמניים".
   9. ביום 15.5.2022 נסגר תיק י"ס.
   10. ביום 25.5.22 הגישה התובעת תביעה בעניין הקטין בה עתרה לקבוע את האחריות ההורית על הקטין בידה, להורות על מינוי פקידת הסעד, לקבוע כי הסדרי השהות של הקטין עם הנתבע ייקבעו על ידי פקידת סעד ובפיקוח, ובכפוף לעריכת בדיקת מסוכנות. כן עתרה התובעת למתן זכות חתימה יחידה בכל הקשור לחינוכו ולבריאות של הקטין.
   11. ביום 26.5.22 הגישה התובעת תביעת מזונות.
   12. הנתבע הגיש ביום 15.6.22 בקשה למחיקת התביעה בטענה שמדובר בעזות מצח להגיש תביעות מזונות ובד בבד לטעון כי קיים ספק באבהותו. כן הוסיף הנתבע כי העיכוב בביצוע הבדיקה נגרם בעטיה של התובעת, שמיאנה להעביר מסמכים במועד. התובעת מנגד טענה שאין ממש בטענות הנתבע לעניין אי העברת המסמכים על ידה.
   13. ביום 20.7.22 קבע בית המשפט כי משעומדת ותלויה תביעת אבהות, לאחר שהתובעת העידה שקיים ספק לעניין אבהות הנתבע, וטרם בוצעה בדיקת הרקמות, אין הצדקה לחייב את הנתבע במזונות הקטין. יחד עם זאת בית המשפט לא מצא למחוק את תביעת המזונות וקבע כי יידרש אליה לאחר קבלת בדיקת הרקמות.
   14. ביום 30.7.2023, הוכר הנתבע כאביו של הקטין, בפסק דין שניתן על בית הדין הרבני, בעילת "רוב בעילות אחר הבעל".
4. ביום 30.1.2024, בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמות בכלל ההליכים שהתנהלו ביניהם, שקיבלו תוקף של פסק דין
5. המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים הינה מועד תחילת חיוב הנתבע במזונות הקטין, ומכאן פסק דין משלים זה. יחד עם זאת הוסכם בין הצדדים, סעיף 6 להסכמות, להעמיד את סכום המזונות לתקופה שיפסוק בית המשפט, על סך של 1,400 ₪ לחודש.

   תמצית טענות התובעת

6. לטענת התובעת יש לחייב את הנתבע במזונות הקטין ממועד לידתו, קרי מיום 19.08.2021, לחלופין ממועד הגשת הליך יישוב הסכסוך על ידה, ביום 13.03.2022.
7. עוד טוענת התובעת שבהתאם להוראות תקנה 15ב' לתקנות להסדר התדיינות במשפחה תשע"ו-2016, יש לראות את מועד הגשת התביעה למזונות, כמועד שבו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך, קרי ביום 13.3.22.

   תמצית טענות הנתבע

8. הנתבע עותר כי מועד החיוב יהיה מעת החלטת בית הדין הרבני בדבר הכרתו כאבי הקטין, קרי מיום 30.7.23.
9. לטענת הנתבע התובעת עשתה כל אשר לאל ידה, במשך כשנתיים, על מנת למנוע ממנו לפגוש את הקטין ועל כן לא ברורה תעוזתה לטעון כי יש לפסוק מזונות לקטין מיום לידתו. טענה זו לשיטתו הינה בבחינת עשיית עושר ולא במשפט.
10. לשיטתו של הנתבע, התובעת הטילה ספק באבהותו, לאורך כל ההליך, הן בכתבי הטענות והן בדיונים שהתקיימו בפני הערכאות השונות, והתנגדה לכל קשר או מעורבות של הנתבע בחיי הקטין. התובעת עמדה על כך שעד שתוכח אבהותו של הנתבע לא יתקיימו זמני שהות בינו לבין הקטין. התובעת אף כתבה לנתבע מפורשות שישכח מלראות את הקטין וכינתה אותו "תורם זרע".

    בית המשפט לענייני משפחה פסק:
    

11. אקדים את המאוחר ואציין כי לאחר שבית המשפט נדרש לטענות הצדדים הוא קובע כי מועד חיוב הנתבע במזונות הקטין יחל ביום בו הוכר, על ידי בית הדין הרבני, כאביו של הקטין, קרי מיום 30.7.23 
12. התובעת עותרת לחייב את הנתבע במזונות הקטין מיום היוולדו, 00.00.2021, כאשר את הליך יישוב הסכסוך פתחה ביום 13.3.2022, קרי 7 חודשים לאחר הולדת הקטין. את תביעת המזונות הגישה התובעת ב 26.5.2022, קרי כ- 9 חודשים לאחר פתיחת הליך י"ס. הלכה למעשה התובעת עותרת לחיוב מזונות לפני הגשת התביעה.
13. סוגיה זו עלתה בתלה"מ (משפחה חיפה) 49183-07-21 פלונית נ' פלוני (נבו 07.04.2022) ושם צוינה ההלכה לפיה "כידוע, באשר לאפשרות התובעת לתבוע "למפרע" – עבור התקופה הקודמת להגשת התביעה נקבע כי למי מההורים אשר נשא בפועל בהוצאות הקטינים נתונה הזכות לפנות לבית המשפט בתביעה להחזר ההוצאות למפרע: "…כמו בכל חוב כספי רגיל, לא יום הגשת התביעה קובע, אלא יום היווצר העילה ומעשים בכל יום שאדם תובע היום, וזוכה למפרע למיום היווצר העילה (כל עוד לא התיישנה)….." (ראו: ע"א 1375/93 אביטבול נ' אביטבול פ"ד נ' (1) 215. ראו גם: תמ"ש (חד') 3710/06 ש.ח. ת.ז נ' ר. נ. ת.ז [פורסם בנבו] (10.4.07))".
14. במקרה דנן התובעת לא הגישה תביעה כספית ורק מטעם זה לבדו יש לדחות את עתירתה לחיוב מיום היוולדו של הקטין.
15. לחלופין עותרת התובעת לחייב את הנתבע במזונות הקטין מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, תוך שהפנתה לפסיקה הקובעת כי יראו את מועד תביעת המזונות כאילו הוגשה ביום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. הנתבע מנגד הפנה את בית המשפט לפסיקה הקובעת חריגים בענין מועד חיוב המזונות.
16. בכל כתבי הטענות טענה התובעת כי היא אינה יודעת אם הנתבע הינו אביו של הקטין. הלכה למעשה, התובעת היא זו אשר מיוזמתה הטילה ספק באבהותו.

    ספק באהבות הנתבע
    

17. גם בדיונים שהתקיימו בפני הערכאות השונות, שבה התובעת וחזרה על אותה גרסה, לפיה אינה יכולה לדעת אם הנתבע הינו האב, תוך שציינה כי חוסר הידיעה נובעת נוכח היותה באותה התקופה, עם גברים נוספים.
18. באופן מפתיע, בסיכומיה, נעלמו טענות הספק באבהות, וכל שנרשם כי "הנתבע היה צריך לברר את אבהותו והתובעת שיתפה פעולה באופן מלא עם ההליכים שיזם הנתבע".
19. עוד טענה התובעת בסיכומיה, כי שיתפה פעולה עם בירור הליכי האבהות, והכחישה את טענות הנתבע כאילו פעלה לניתוק הקשר שלו עם הקטין.
20. נוכח האמור לעיל, בית המשפט אינו יכול לקבל את התעלמות התובעת מטענותיה בענין הספק באבהותו של הנתבע, שאחרת כל ההליך היה מתייתר.
21. לא מן הנמנע כי שינוי גרסת התובעת מעיד כי היא בעצמה אינה סבורה כי עתירתה למזונות קטין מיום היוולדו יכולה לדור יחדיו עם הספק שהעלתה בדבר אבהותו.
22. במקרה דנן פעל הנתבע נחרצות על מנת לבדוק אבהותו, ודרכו היתה ארוכה ולא קלה, דרך שהחלה ביום 16.3.2022, בהגשת התביעה לבית משפט זה, המשיכה בבית הדין, והסתיימה בפסק דין של בית דין רבני גדול ביום 30.7.2023, קרי כשנה וחצי לאחר מכן.
23. בית משפט זה סבור כי הזמן הרב שחלף, מאז החל הנתבע בהליך בדיקת האבהות ועד שניתן פסק הדין הקובע כי הוא אביו של הקטין, לא יכול לעמוד לו לרועץ, ולהעמיד אותו היום בפני חיוב מזונות עבר למשך מספר לא מבוטל של חודשים – 27 במספר.
24. נראה כי לו היה הנתבע "מרים ידיים" או עוצר באמצע ההליך, אבהותו לא היתה נקבעת לעולם, והתובעת לא היתה עושה דבר לשם כך.
25. בית המשפט סבור כי המקרה דנן בהחלט נופל בחריגים אשר יכולים לאפשר לו להורות על חיוב במועד מאוחר יותר, ובמקרה דנן מיום הכרת הנתבע כאביו של הקטין, בשל הנימוקים שיפורטו להלן.
    שלילת הקשר בין הקטין לנתבע
    
    • 15. בית המשפט מקבל את טענות הנתבע לפיהן התובעת פעלה לשם ניתוק הקטין ממנו, נוכח הראיות כדלהלן:
      1. במסגרת תגובתה לבקשת הנתבע למחיקת תביעת המזונות, שהוגשה ביום 30.6.22, נכתב כך: "המשיבה תאמר כי היא מתנגדת נחרצות שהמבקש יקח כל חלק בגידולו של הקטין או יהיה מעורב בחייו כל עוד לא הוכחה אבהותו…".
      2. באותה התגובה טענה התובעת "הקטין הינו תינוק חסר ישע בן כעשרה חודשים צמוד לאמו ואינו מסתובב לבד ובעצמו, ועל כן ברגע שניתן צו הרחקה מהאם ברי כי עניין זה משלים על עצם הסדרי הראיה מול המבקש".
      3. ביום 13.2.23 הגיש הנתבע בקשה לבית המשפט, בה טען כי הזמן חולף, כי טרם ניתן אישור לביצוע בדיקת הרקמות, וחלפה שנה מאז הגשת תביעת האבהות והוא מבקש לקבוע הסדרי שהות מכיוון שאינו פוגש בקטין כלל. התובעת התנגדה.
      4. ביום 14.3.23 טענה התובעת במסגרת תגובה שהגישה לעמדת היועמ"ש שיש למחוק את תביעת האבהות.
26. ביום 13.4.23 הגישה התובעת תגובה לבקשה נוספת של הנתבע לקיום הסדרי ראיה וטענה בזו הלשון: "תדגיש המשיבה כי מתנגדת נחרצות לבקשת המבקש וזאת לאור העובדה הפשוטה שטרם התברר מעמדו של המבקש בכל הקשור ולקטין ויובהר כי אף היועמ"ש התנגד לעריכת בדיקת רקמות לקטין". בהמשך טענה כך: "הבקשה מוטעית מיסודה שעה שקבע המבקש בסעיף 2 לבקשתו כי הינו אביו של הקטין וזאת בניגוד גמור להליך דנן שהינו הליך מיותר שעה שכאמור אף היועמ"ש התנגד לבדיקת הרקמות
27. מהאמור לעיל עולה כי בניגוד לטענות התובעת, היא פעלה באופן אקטיבי למניעת קשר בין הנתבע לקטין, אם באמצעות התנגדותה הנחרצת למינוי עו"ס ולקביעת הסדרי שהות כלשהם, ואם בסירובה לרישום שם משפחתו של הנתבע כשם משפחתו של הקטין.
28. בתלה"מ (משפחה אשדוד) 40374-10-17 פלוני נ' פלונית (נבו 17.01.2021) פטר בית המשפט את האב מתשלום מזונות בנו, בשל התנהלות האם אשר במכוון וביודעין נכסה לעצמה את כל הזכויות ההוריות ואיינה אותם מהאב: "התנהלות האם שמאיינת את זכויותיו ההוריות של האב ומנכסת לעצמה באופן בלעדי את כלל הזכויות ההוריות, אך מאידך מבקשת להטיל עליו חובות הוריות. מכל השיקולים, חלקם וכולם יחד, אני מוצאת בנסיבות העניין לפטור את האב מתשלום דמי המזונות ולחייב את האם לשאת בצרכיהם ההכרחיים של הקטינים…".
    במקרה דנן לא יכולה להיות מחלוקת שהתובעת פעלה לשם איון זכויותיו ההוריות של הנתבע. החל מבחירתה שלא לרשום אותו כאביו, המשך בחוסר שיתוף הפעולה המלא עם בדיקת האבהות, וכלה בהתנגדותה לקשר של הנתבע עם הקטין.
    16. לסיכום – במשך החודשים הרבים בהן התנהלו ההליכים בפני ביהמ"ש, לא אפשר ביהמ"ש לאף אחד מהצדדים לאחוז את החבל בשני קצותיו. כפי שביהמ"ש לא אפשר קביעת זמני שהות בטרם התבררה האבהות, כך לא מצא מקום לקבוע מזונות טרם הוכרעה שאלת האבהות. יחד עם זאת, את החודשים הרבים בהם נמנע מהקטין קשר עם הנתבע לא ניתן להשיב רטרואקטיבית. בזמן אמת התנגדה התובעת, בגלוי, כמבואר לעיל, לקיום כל קשר בין הקטין לאביו ולפיכך, ובהצטרף לכל המפורט מעלה, אין כל הצדקה לפסיקתם בדיעבד.
    17. התרשמותו של בית המשפט מהתנהלות ההליכים כולה היא כי הנתבע זעק ועשה כל שניתן על מנת שיכירו בו כאביו של הקטין, ולעומתו התובעת קיוותה שלא. גם אם לטענתה שיתפה פעולה עם בדיקת האבהות, נהיר כי איפשרה לחודשים, בהם סירבה לקביעת כל קשר בין הנתבע לקטין, לחלוף. בית המשפט סבור כי הצדדים ידעו טוב מכולם של מי הילד, אולם כל אחד מהם מצא את הסיטואציה שונה, ופעל להצדיקה לטובתו, תוך התעלמות מצרכי הקטין ומזכויותיו, ויש להצר על כך. ילד אינו חפץ, ומשהגיח לעולם, תוך רצון הוריו, חלה עליהם אחריות, לא רק עליו, כי אם גם על מעשיהם.
    18. לא נעלמו מעיני ביהמ"ש טענות הצדדים בעניין מחילה. נוכח נסיבותיו העובדתיות החריגות של תיק זה, ונוכח המסקנה אליה הגיע ביהמ"ש אף בלא צורך בניתוח סוגיה זו, לא מצא ביהמ"ש הנכון להיכנס לעומקה של סוגיה הלכתית זו.
    19. נוכח כל האמור לעיל הריני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת, דמי מזונות עבר, בעבור הקטין, מיום הכרת אבהותו, 30.7.23 ועד ליום 31.1.2024, היום בו ניתן פסק הדין (הקובע את תשלום מזונות הקטין מאותו יום ואילך).
    20. כאמור בפסק הדין סכום המזונות לחודשים המפורטים מעלה, עומד על סך 1,400 ₪, לחודש, לפיכך, על הנתבע לשלם לידי התובעת סך של 8,400 ₪

מחפשים עו"ד משפחה לתביעת מזונות  בהרצליה וחיפה  מומלץ  עם ניסיון רב  ומקצועי

עורך דין משפחה  וגירושין בחיפהוהרצליה   – אבירם כהן ושות' משרד עורכי בחיפה והרצליה

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גירושין בחיפה נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

* אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  גירושין, צוואות, ירושות  חיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין  גירושין, צוואות ירושות,  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עו"ד גירושין צוואות ירושות  הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון

לייעוץ בנושא תביעת מזונות לרבות גירושין בחיפה והרצליה   –  יש לפנות  לעורך דין  אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874