התובעת ביקשה צו האוסר על הנתבע להיכנס לדירת המגורים המשותפת של
הצדדים, מכח זכות הקטינים למדור שלו ושקט
סוגיה זו נידונה תלה"מ 28804-08-21
רקע עובדתי:
- הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 00.00.2009, ומנישואיהם נולדו הקטינים.
- יחסי הצדדים עלו על שרטון, ובחודש ינואר 2021 עזב הנתבע את הדירה שבבעלות משותפת של הצדדים (להלן:"הדירה"), ועבר להתגורר בבית הוריו.
- יש לציין כי בין הצדדים מתנהלות תביעות נוספות בענייני הרכוש ובענייני הקטינים לפני בית הדין הרבני.
- ביום 28.11.2021 התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם, במסגרתו נשמעו עדויות הצדדים וסיכומיהם לבקשה.בסמוך לסיום הדיון הודיע הנתבע כי ניתנה החלטה על ידי בית הדין הרבני ביום 27.11.2021 לפיה הורה בית הדין כי בשלב זה אין למי מהצדדים רשות להפר או לשנות אחת מהחלטות קודמות של בית הדין הרבני שניתנו בכלל הנושאים
- ביום 29.11.2021 הוגשה תגובת התובעת לפיה התובעת סבורה כי אין בהחלטת בית הדין כדי לשנות דבר. ביום 30.11.2021 הוגשה תגובת הנתבע אליה צורפה החלטת בית הדין מיום 03.10.2021 במסגרתה נקבע כי במקום בו לנתבע אין מקום מתאים לארח את הקטינים ניתנו מספר חלופות שהן קיום המפגש בדירה בנוכחות התובעת, קיום המפגש בדירה ללא נוכחות הנתבעת או אי קיום המפגש, כאשר זכות הבחירה בין החלופות נתונה לתובעת.
בית המשפט לענייני משפחה פסק:
- בראשית הדברים יש להדגיש כי במסגרת הבקשה דנן לא נדרש סעד של הוצאת הנתבע מהדירה אלא מניעת כניסתו בלבד וזאת שעה שאין חולק כי הנתבע אינו מתגורר בדירה דרך קבע מחודש ינואר שנה זו. טענות הנתבע בדבר הסיבות לעזיבתו אינן רלוונטיות לבקשה זו, בין אם עזיבתו נעשתה מרצונו הטוב ובין אם זו נעשתה על פי דרישת או אילוצי או איומי התובעת הרי שתוצאת הדברים היא כי הנתבע אינו מתגורר בדירה כעשרה חודשים קודם למועד הגשת הבקשה.
- שיקול מרכזי שעל בית המשפט לשקול הוא בבירור העובדה אם בן הזוג שנגדו מתבקש הצו מתגורר בדירה או יצא ממנה בשל הסכסוך בין הצדדים וחזר לאחרונה או שאף במועד הדיון בבקשה הוא מצוי מחוץ לדירה "אלא שמפעם לפעם מבקש הוא לממש את 'זכותו' כבן זוג בדירת המגורים וחוזר אליה לצורך הפרעה וירידה לחיי בן זוגו המסוכסך עמו…מובן ואין צריך לומר, שבמקרה האחרון מבין שלושת מקרים שציינו יהא בית המשפט נוטה למתן צו איסור כניסה – ובמקרה זה מדובר אכן באיסור כניסה ולא בחיוב יציאה – יותר מאשר במקרה השני, ובמקרה השני יקל עליו יותר מאשר מתן הצו במקרה הראשון, שבו פירושו ומשמעותו של הצו הוא גירושו של אדם מדירתו על כל המשתמע מכך"
- מכאן שרף התנאים למתן צו שעה שבן הזוג מתגורר מחוץ לדירה בעת הגשת הבקשה נמוך יותר מאשר בשני המקרים הנוספים המתוארים בפסק הדין שם.
- וכפי העולה מעדותו של הנתבע היחסים בין הצדדים מתוחים מאוד ויכולים להגיע לכדי התלקחות והתפרצות. הנתבע אישר כי הקטינים עלולים להיפגע מחשיפה למתיחות הזו, כי קיימת בעיית תקשורת בין הנתבע לבין התובעת כי האווירה בבית עכורה טעונה ובלתי נסבלת וכי הקטינים עדים למתיחות הזו כאשר התובעת נכנסת לדירה.
- זכותם של קטינים שהם מקטני קטנים, כמו חלק מן הקטינים שלפני, למדור שלו ושקט תלויה גם בקיום מדורה השקט של האם. נפסק כי שלילת המדור השלו מן האם שוללת מניה וביה גם מן הקטין את מדורו השלו והתנכלות לאם משליכה על הקטין במישרין
- ובמצב דברים בו הנתבע מזה חודשים רבים אינו מתגורר כלל בבית זכאית התובעת גם לפרטיות במקום מגוריה וללא קשר עם זכויותיו הקנייניות של הנתבע בדירה שאינן שנויות במחלוקת.
- יפים לעניינו הדברים שנקבעו בפסק הדין בעניין בר"ע 71/96 מושלין נ' מושלין (לא פורסם, 25.09.1996), כדלקמן:
"לא מדובר בסילוק אדם מביתו והשלכתו ממדורו.
המבקש בחר בעצמו להחליף את מדורו ועל כן הסעד רק מונע ממנו כניסה להבדיל מסעד הרחקה מן הבית…
.הרגשה לא טובה (בלשון המעטה) היא לאדם הבא הביתה ונוכח שבהעדר בקרו בו אחרים ונהגו בו כבשלהם תוך הוצאת חפצים.
לא ביהמ"ש הוציא את המבקש מן הבית אלא המבקש הוא שהוציא עצמו מן הדירה, ועל כן כפי שהוא סגל לעצמו דרכי חיים אחרות, עליו לאפשר זאת אף למשיבים שיוכלו לסגל חיים בלי המבקש.
אין בצו משום נטילת הבעלות בבית מן המבקש אלא הבטחת מדור שקט ושלו שהוא חייב למשיבים ….".
- בנסיבות המקרה דנן די במתיחות הקשה בין הצדדים שאינה שנויה במחלוקת ואשר מתעוררת על פי דברי הנתבע כל אימת שהוא והתובעת מצויים בדירה ביחד, ואשר אין חולק כי משפיעה על הקטינים, ובכך שהנתבע בכניסתו לדירה בוחן את אופן התנהלותה של התובעת בניהול הבית, כדי להוות עילה למתן הצו שעה שכאמור לעיל הנתבע ממילא כבר אינו מתגורר בדירה.
- מכל המקובץ לעיל אני מורה כדלקמן:
נאסר על הנתבע להכנס לדירה XXX.
במקום בו ייקבע על ידי בית הדין הרבני בהליך בעניין הקטינים כי זמני השהות יתקיימו בדירת הצדדים יהא הנתבע רשאי להיכנס לדירה בתנאים שייקבעו לכך בהחלטת בית הדין, אם תינתן, ולפרקי הזמן שייקבעו במסגרתה.
הו יעמוד בתוקפו לפרק זמן של 12 חודשים
המאמר נרשם
עו"ד מיסוי מקרקעין תל-אביב – עו"ד אבירם כהן
ע"י עורך דין מקרקעין קיסריה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מקרקעין חדרה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מקרקעין עתלית – עו"ד אבירם כהן
עורך דין התחדשות עירונית חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מקרקעין ונדל"ן מומלץ בחיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין פינוי מושכר בחיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין חוזים חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מקרקעין ונדל"ן מומלץ בתל-אביב – עו"ד אבירם כהן
עורך דין גירושין תל-אביב – עו"ד אבירם כהן
עורך דין לענייני גירושין תל-אביב – עו"ד אבירם כהן
עורך דין לענייני משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מומלץ לגירושין בתל=אביב – עו"ד אבירם כהן
עורך דין גירושין חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין לענייני משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין הסכם ממון חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין הסכם חיים משותפים בחיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין ידועים בציבור חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין משמורת חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מזונות בחיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין צוואה חיפה – עו"ד אבירם כהן
עורך דין עריכת צוואה הדדית – עו"ד אבירם כהן
עורך דין מקרקעין תל-אביב – עו"ד אבירם כהן
עורך דין לענייני ירושה חיפה – עו"ד אבירם כהן
לייעוץ בתביעת גירושין, מזונות, רכוש, משמורת ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות'
סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 – טל: 04-8645801
סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 – טל: 0733701874