האם  משמעות קניית הדירה במצבה כמות שהוא(As IS ) והחתימה על נספח השינויים הינה כי התובעים

ויתרו על זכותם לטעון טענות בשל אי התאמה הקשורה בדירה והנתבעת פטורה מחיוביה?

רקע עובדתי

התובעים התקשרו בשנת 2014 עם הנתבעת שהיא חברה קבלנית בהסכם מכר לרכישת דירה

בהסכם המכר נרשם כי התובעים רכשו את הדירה  As is. התביעה הוגשה לאחר שהתובעים גילו בדירה ליקויי בניה.

בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר העריך את עלות התיקונים בדירה ב– 100,000 ₪

לטענת התובעים התגלו בדירה ליקויים המעידים על בניה רשלנית בניגוד להסכם המכר ובניגוד לתקנים הדרושים ע"פ דין. התובעים בכתב התביעה תבעו  180,000 ₪.

הנתבעים טענו כי התובעת לא פנתה אליהם לתיקון הליקויים.

לטענת הנתבעת הממכר נרכש כשהוא בנוי ומושלם,"as is" כשהדבר מצא את ביטויו הן במסגרת סעיף 2.ה.

להסכם המכר והן במסגרת סעיף 4 לנספח השינויים להסכם, אשר קבע בין היתר כי הקונה מאשר כי הוא בדק

הכול לשביעות רצונו המלאה ללא כל טענה ו/או תביעה כלפי המוכר.

המצב המשפטי

עת עסקינן בחוזה מכר דירה עליו חלות הוראות חוק המכר דירות ניתנת הגנה מיוחדת לקונה לאור חוסר השוויון

המובנה בפערי הכוחות.

סעיף 12 לחוק המכר הכללי הקובע כי קונה אינו זכאי להסתמך על אי התאמה שידע עליה בעת כריתת החוזה אף

על חוק המכר דירות אשר הינו קוגנטי.

על מנת לקבל פטור מאחריות על הנתבעת להוכיח, כי התובעים ידעו על הליקויים הספציפיים והתקנים הרלוונטיים

לגבי כל רכיב ורכיב ורמת תקינותו הנדרשת, ועדיין בחרו להתקשר בהסכם המכר, כשכאמור לא נדרש מהם

לבדוק עניינים שבמומחיות.

בית המשפט פסק:

1. הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התובעים התקשרו בהסכם תוך ידיעה ברורה לקיומם

של הליקויים בדירה לרבות התקנים הרשמיים והתקנים שאינם רשמיים.

1. מומחה מטעם בית משפט, המהנדס קבע בחוות הדעת את קיומם של ליקויים שאינם קוסמטיים אלא מקצועיים.
2. כאמור אין בכך כדי להעיד כי התובעים במועד החתימה על ההסכם חתמו עליו תוך ויתור על הליקויים אשר התגלו בדירה.
3. לאור התנהלות הנתבעת פסק ביהמ"ש כי הליקויים יתוקנו ע"י קבל אחר
4. הנתבעת תשלם לידי התובעים בגין עלות תיקון הליקויים סכום של 87,919 ₪, סכום הכולל מע"מ וכן תוספת ביצוע העבודה ע"י קבלן מזדמן.