לאחר הליך פונדקאות הצדדים נפרדו והאישה ביקשה צו הורות פסיקתי שיכיר בה כאם הקטינים,כיצד יפסוק בית המשפט?

עו"ד הליך פונדקאות וגירושין בחיפה – יחס אישי לכל לקוח, ניסיון מקצועיות, מאות לקוחות ממליצים,יסודיות.

תמ"ש 11043-03-22 פלונית נ' פלוני ואח'

רקע עובדתי:

1. התובעת והנתבע 1 (להלן גם: האשה, האיש, בני הזוג – בהתאמה) הם בני זוג לשעבר שהקשר ביניהם החל בשנת 2005 ולאחר כ -12 שנים, בשנת 2017, הם אף מצאו לנכון להינשא בנישואין אזרחיים. במהלך הקשר הזוגי, ניסו בני הזוג להרות ולהביא ילדים לעולם ומשניסיונות אלו לא נשאו פרי, פנו יחדיו לתהליך פונדקאות באמצעות זרעו של האיש ותרומת ביצית אנונימית. בשנת 2016 נולד הקטין בהליך פונדקאות בנפאל, כאשר האיש בלבד מקבל מעמד של אב על בסיס בדיקה גנטית לפי נוהל חו"ל (ר' בתמ"ש 21430-12-15). שנתיים לאחר מכן, בשנת 2018, נולדה הקטינה בהליך פונדקאות באוקראינה כאשר, שוב, רק האיש מקבל מעמד של אב ביחס אליה (ר' בתמ"ש 2027-10-18).

2. אין כל חולק כי שני הקטינים גדלו ביחד עם בני הזוג בביתה של האשה, למעט תקופה קצרה בחודש ינואר 2021 עת לקח האיש את הקטינים לדירתו בירושלים. בהחלטה של בית משפט לנוער, הוחזרו הקטינים לבית האשה והחלטה זו עוגנה בצו ביניים של נזקקות (ר' בצב"ן 4500-08-22).

3. במסגרת התובענה , עתרה האישה להצהיר כי יש ליתן לה צו הורות פסיקתי על הקטינים.

טענות הצדדים:

4. להלן עיקר טענות האשה:

א. לידתה של תביעה זו היא לאחר שקצה נפשה במסכת ההתעללות ועינויים שהעביר אותה האיש במהלך חייהם המשותפים, כאשר בעוד היא מנסה לשמור על המסגרת המשפחתית ותפקידה כאמא לקטינים, האיש איים עליה כי ייקח ממנה את הקטינים שגדלו איתה בביתה מיום היוולדם ומכירים בה כאימם.

ב. הצדדים חיו יחדיו עובר ללידת הקטינים ואף ניסו בעצמם להרות ולהביא ילדים יחד ללא הצלחה, ומשכך פנו יחד להליכי פונדקאות, מה שמלמד על מעורבותה של האשה בתהליך הבאתם לעולם.

ג. האשה היא אמם של הקטינים לכל דבר ועניין וניסיון האיש להציגה 'כעוברת אורח' בחייהם הוא שקרי ונפסד. האשה, לקחה ועודנה לוקחת חלק פעיל בחייהם של הקטינים מיום היוולדם ואף קודם לכן בהליכים שנעשו למען לידתם.

ד. במשך כל שנות חייהם של הקטינים ועד לפרידה של בני הזוג (בפברואר 2022), התגוררו האיש והאשה יחד עם הקטינים, בביתה של האשה מתוך הבנה והסכמה כי הקטינים יגדלו כילדיה והמכלול כולו יהווה תא המשפחתי.

ה. באשר להליכי הפונדקאות של הקטין – לצורך כך נרתמה האשה והוצגה לבעלי הסוכנות שטיפלה בהליך כבת הזוג של האיש, אשר תחלוק עמו בנטל הגידול. האיש אף הצהיר במסמכי הבקשה מול הסוכנות כי אם משהו יקרה לו, אזי האשה תהיה אחראית על הילדים. באשר להליכי הפונדקאות של הבת הקטינה – לצורך כך נישאו בני הזוג בנישואין אזרחיים כיוון שבמדינת הפונדקאית (אוקראינה) חלה חובה שבני הזוג יהיו נשואים.

5. להלן עיקר טענות האיש:

א. תנאי הסף לצו הורות פסיקתי אינם מתקיימים כלל עת הצדדים לא ניהלו קשר זוגי עובר להבאת הקטינים לעולם וכן מעולם לא היה שום רצון ועניין לאשה להיות חלק מהליך הפונדקאות של הקטינים. האשה מכוונת בתביעתה להכרה במעמדה מתוקף 'זיקה לזיקה', אך אינה ממלאת אחר התנאים שנקבעו בפסיקה, שכן לא נחתם הסכם הורות משותפת, ההורות אינה תולדה של חיים משותפים, לא הייתה מעורבות האשה בהליכי הפונדקאות, אין בנמצא הסכמה משפטית ליצירת ההורות וכי מועד הפנייה לערכאות בשיהוי כבד. לפיכך, טוען האיש כי אף אחד מהמבחנים לא מתקיים בענייננו.

ב. טרם לידתו של הקטין, הצדדים לא חיו יחד כלל והקשר ביניהם היה לפרקים וטלפוני בלבד. הצדדים לא ניהלו משק בית משותף, לא קיימו תא משפחתי לפני הולדת הקטין, הקשר היה ידידותי ולא רציף. למעשה המעבר למגורים משותפים החל רק חודשיים לאחר לידתו של הקטין.

ג. האשה מתארת בעצמה יחסים עכורים שידעו יותר ירידות מעליות וכי לא היה רצון אמיתי של האיש לחלוק עמה  חיים משותפים עובר ללידת הקטינים.

ד. אין מחלוקת כי הצדדים ניסו להרות ביחד אך משניסיונות אלו לא צלחו, פנה האיש בעצמו ולבדו להליכי הפונדקאות.

ה. האשה לא הייתה חלק מהליכי הפונדקאות של הקטינים. המסמך היחיד עליו חתמה מול סוכנות תמוז בהליך הפונדקאות של הקטין, דווקא קבע כי אין לה שום מעמד ביחס לקטין. כפועל יוצא, האשה לא הייתה מעורבת באף חלק בתהליך ואף לא נסעה עמו לאוקראינה, למעט למשך 24 שעות לצרכים פורמליים. האשה לא סייעה בטיפול והבאת הקטינים ארצה.

ו. באשר להליך בעניינו של הקטין – האיש עשה הכל לבדו ולמענו, כולל תשלום מלא ומוחלט על ידו. האיש רצה והתעקש לעשות הכל לבד, כך שלא יהיה לאשה כל מעמד ביחס לקטינים, והיא מסיבותיה שלה, קיבלה את התנאים הללו במלואם. באשר להליך בעניינה של הקטינה – האשה הביעה התנגדות והסתייגות מהליך זה

ז. לגבי שני הקטינים האשה השתהתה כ 7 שנים לפני שפנתה לערכאות בבקשתה לצו הורות פסיקתי והדבר מדבר בעד עצמו ואין לה הסבר מניח את הדעת מדוע לקח לה 7 שנים שלמות לגשת לערכאות ולבקש את צו ההורות הפסיקתי. משך השיהוי מעיד בפני עצמו על כך שהאשה ידעה כי אין לה יד ורגל בהליכי הבאת הקטינים לעולם.

ח. בטיעוניה, האשה מנסה להיבנות מכך שיש במתן הצו להוות משום קיום טובת הילדים, אך הפסיקה ברורה ולפיה טובת הילד/ים לבדה אינה מהווה אדן לכשעצמו בכל הנוגע למתן הצו.

6. להלן עיקר עמדת האפוט' לדין:

א. טובתם הברורה של הקטינים כי בית המשפט ייעתר לבקשת האשה ויוציא תחת ידו צו הורות פסיקתי. [הערה – חרף כי חלק ניכר מעמדתה של האפוט' לדין איננו מתוך ידיעה אישית, אלא מתוך קריאת חומרים והיחשפות לעדויות, מצאתי להביאו כדלהלן].

ב. במקרה דנן מתקיימים הן תנאי הסף לעניין הזוגיות והן לכוונת הצדדים להביא ילדים יחד. מעדותם של שני הצדדים עולה כי התקיים קשר החל משנת 2005, ומשנת 2011 אף נעשו ניסיונות להביא ילדים יחד ורק כאשר אלו לא צלחו, פנו השניים יחדיו בשנת 2015  להליכי פונדקאות שבסופם נולד הקטין. החל מלידתו, הצדדים אף התגוררו תחת קורת גג אחת. חרף טענתו של האיש כי היו אלו קשרי ידידות, אין הדבר סותר את כוונת וניסיונות הצדדים להביא ילדים יחד.

ג. בשנת 2012 במהלך ניסיונות הצדדים להביא ילדים יחד לעולם הם חתמו על מסמכים כגון מסמך תרומת ביצית והצהירו כי הילד שייוולד יהיה משותף לשניהם. כאשר פנו הצדדים להליכי פונדקאות היה זה האיש אשר הצהיר על האשה כבת הזוג שלו ובכל מקרה של נבצרות שלו היא תשמש כאפוטרופוס של הקטינים שייוולדו. ולכן מכל המקובץ לעיל מתקיימים התנאים להוכחת כוונה להוריה משותפת, חרף אי חתימתה של האשה על הטפסים, אשר שלעצמה, אינה משקפת את רצונה האמיתי.

ד. הכוונה להביא את הקטינה לעולם נעשתה בזמן שהזוג כבר היה נשוי והתגורר יחד למעלה משנה וחצי. האשה הייתה מעורבת בכל ההליכים של הפונדקאות באוקראינה ואף חתומה על תעודת הלידה של הקטינה כאם מיועדת. האיש נסע לאוקראינה להביא את הקטינה בעוד האשה נשארה לטפל בקטין ואף הצטרפה בהמשך בכדי לחתום על המסמכים הדרושים לשחרר את הקטינה. עם חזרתם לארץ גדלו שני הקטינים יחד בביתה של האשה יחד עם האיש. בבקשה לבדיקת רקמות שהגישו הצדדים יחד הציגו את האשה כאימה של הקטינה. בתגובה משלימה לבקשה המגובה בתצהיר של הצדדים נכתב כי הצדדים הינם זוג מזה שנים רבות אשר חיים יחד ומגדלים את בנם הבכור יחד. ברי אין מחלוקת כי הצדדים חיו יחד עובר להבאת הקטינה לעולם וכן כי כוונת הצדדים להביא אותה הייתה משותפת, ולפי הדין האוקראיני האשה הינה אימה של הקטינה.

ה. היעדר צו הורות לאשה ביחס לקטינים מוסבר בכך שהאיש סירב לאורך השנים לתת לאשה מעמד חוקי כי חשש שהיא תיקח את הילדים ממנו. האשה נכנעה לבקשות ולתכתיבים של האיש מכיוון שאהבה אותו מאוד ורצתה להביא איתו ילדים בכל מחיר. לטענת האיש הוא אכן פחד שהאשה תיקח ממנו את הילדים ולכן סירב לתת לה מעמד חוקי וכן לטענתו האשה לא הייתה מעוניינת להביא את הקטינים לעולם ולכן לא באמת רצתה את המעמד החוקי מולם. האשה אינה מכחישה שהיו לה ספקות בקשר לנכונות הצעד של הבאת ילד נוסף לעולם נוכח הקשיים הזוגיים אך הדבר דווקא משקף אחריות וחשיבה הורית ולא ההיפך. בסופו של יום האשה כן נרתמה והייתה שותפה פעילה בכל הנוגע להבאת הקטינה לעולם.

7. להלן עיקר עמדת ב"כ היועמ"ר:

א. לאחר בחינת כלל המסמכים והעדויות שניתנו בתיק זה, יש לקבוע כי נתמלאו תנאי הסף הן לעניין הזוגיות והן לעניין כוונת הצדדים להביא ילדים יחד לעולם.

ב. בין המסמכים אשר הוגשו לבית המשפט ותומכים בתנאי הזוגיות נמצאת תעודת נישואין משנת 2017 (נספח ב לכתב התביעה), הצהרה של האיש כי האשה היא בת זוגו כחלק מנספח החוזה לפונדקאות בנפאל (נספח ג' לכתב התביעה), בקשת שני הצדדים להכרה באבהותו של האב על הקטינה מגובה בתצהירים אשר נכתב בהם כי האשה היא בת הזוג של האיש (נספח ד לכתב התביעה), במסגרת ההליך לקביעת ההורות הגנטית ישנה גם תשובת הצדדים מגובה בתצהיר בה נכתב מפורשות כי הצדדים הם בני זוג במשך שנים רבות, חיים יחד ומגדלים את בנם הבכור (ר' תשובה מיום 16.5.2022).

ג. חקירות הצדדים אף הן חיזקו את טענות האשה לגבי זוגיות ארוכת שנים (הגם שהייתה סוערת וידעה עליות ומורדות) וכללה רצון משותף להבאת ילדים יחד. חקירות האיש העלו קושי הוא סתר את עצמו פעמים רבות ולא ידע ליישב את הסתירה שבין ידידות אפלטונית לניסיון ממושך להביא ילדים יחד ומגורים משותפים.

דיון והכרעה:

ג.1. – הדין החל:

8. צו הורות פסיקתי הוא צו אשר פותח על ידי הפסיקה במטרה לתת מענה ליחסי ההורות שנוצרו בעקבות התקדמות המדע והטכנולוגיה בכל הקשור להליכים של הבאת ילדים לעולם, וכן מענה לסוגי משפחות מודרניות שנוצרו בעת האחרונה והרכבן שונה מהתא המשפחתי הרגיל. צו הורות פסיקתי יכול שיינתן על בסיס ארבעה אדנים, שאחד מהם ידוע בשם 'זיקה לזיקה', כלומר, מתוקף קשר זוגיות עם בעל או בעלת הזיקה הגנטית (ר' בהרחבה בבע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים (פורסם בנבו, 1.4.15)).

9. לאחר 'לידתו' של צו ההורות הפסיקתי החלו לזרום גם המקרים המשפטיים "הקשים" בהם בני הזוג נפרדים ואין הסכמה של אחד מבני הזוג בדיעבד ולאחר הולדת הקטינים למתן הצו. בית המשפט העליון היה נחרץ בקביעותיו בבע"מ 4741/21 פלונית נ' פלונית (נבו, 21.7.2022), נאמר כי: "יש להקפיד על ההפרדה המתחייבת בין מערכת היחסים הזוגית בין ההורים לבין הקשר בין כל אחד מההורים לילד. אכן, במקרים רבים, ההורות המשפטית נוצרת כתולדה של מערכת יחסים זוגית. אולם, היא אינה תלויה בהמשך קיומה. במקרים רבים, מערכת היחסים הזוגית חדלה מלהתקיים, בעוד שההורות נותרת בעינה. מערכת היחסים בין הורה לילד אינה לווית חן הנשרכת אחר מערכת היחסים הזוגית. היא עולם ומלואו, ועומדת בפני עצמה" (ר' בפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק ארז בעמ' 26).

על כך הוסיף כבוד השופט נ' הנדל: "בבוא בית המשפט לבחון – במועד בו הוגשה הבקשה – האם להעניק צו הורות, עליו לתת את דעתו גם לעובדות העבר, כגון: האם בני הזוג היו שותפים להבאת היילוד לעולם, במסגרת קשר זוגיות בו שהו "עובר להיריון וללידה". כאשר מדובר ביילוד שנולד לתוך מסגרת זוגית, מתוך כוונה ששני בני הזוג ישמשו לו כהורים, והם אכן נהגו כך, יש למציאות זו משקל רב מנקודת המבט של השיקולים שביסוד אדן הזיקה לזיקה: טובת הילד, זכויות הצדדים המעורבים להורות" (שם, בעמ' 19).

התקיימות תנאי הסף:

10. אקדים את המאוחר ואציין כי מצאתי ששני תנאי הסף התקיימו במלואם ועוד מצאתי כי ההליך אשר כפה האיש על האשה, נגוע בחוסר תום לב קיצוני, תוך שהוא "מזגזג" בטענותיו ובהצהרותיו בהליכים שונים. לצערי הרב, וכפי שאראה להלן, הליך זה הוא דוגמא ומופת להתנהלות קלוקלת של בעל דין, לכילוי זמן שיפוטי, לבזבוז משאבים לריק ולגרימת צער לאשה. כפי שאראה להלן, טענותיו של האיש בהליך שבפני קורסות מתוך דבריו והצהרותיו בהליך קודם, ועל זה נאמר:  "כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד" (סנהדרין, מ"ד, ב). 

11. נלך מעט אחרונה בזמן, אולם נישאר בבית משפט זה ובתיק אשר נוהל על ידי הצדדים בעניינה של הבת הקטינה (ר' תמ"ש 20-27-10-18, שייקרא להלן: ההליך הקודם). ביום 2.10.18 הוגשה בקשה משותפת מאת בני הזוג לעריכת בדיקה גנטית להוכחת אבהותו של האיש על הבת הקטינה, לה צורפו תצהירים של האיש ושל האשה, ובהם נרשם (הדגשות לא במקור): "מבקשת 2 הינה אזרחית ותושבת מדינת ישראל, זוגתו של מבקש 1". עוד נרשם: "במשך תקופה ארוכה ניסו המבקשים להגדיל את התא המשפחתי ולהביא ילדים משותפים לעולם" (ר' בסעיף 4). עוד מצאנו כי: "חלומם של המבקשים לא פסק לרגע ועל כן פנו המבקשים להליך של הפרייה חוץ גופית" (שם, סעיף 5). ובסעיף 8 לבקשה, שנזכיר נתמכת בתצהירי שני הצדדים, נרשם והוצהר כי: "… האם הפונדקאית אשר נושאת את ילדתם…". במסגרת בקשה נוספת שהוגשה לתיק הנ"ל ביום 11.12.18, נרשמו הדברים הבאים שהם לא פחות ממדהימים בהתחשב בטענות האיש בהליך שבפני (הדגשות לא במקור): "ביום 00.00.2018 נולדה ביתם הקטינה של המבקשים בסיום הליך פונדקאות באוקראינה…" (ר' סעיף 1 לבקשה). עוד נרשם כי: "המבקשים הינם בני זוג מזה שנים, הינם חיים יחד ומתגוררים יחד ומגדלים את בנם הבכור [שם הקטין]…" (שם, סעיף 8). ובהמשך: "לאור זוגיותם, בני הזוג החליטו להינשא זה לזה בקפריסין. נישואי המבקשים בקפריסין אפשרו למבקשים לפנות להליך פונדקאות באוקראינה" (שם, סעיף 9). ואילו בסעיף 10 לבקשה, שנזכיר, נתמכת בתצהירי שני בני הזוג, נרשם: "המבקשים שוהים באוקראינה בטפלם בביתם…".

מתוך דברי האיש בלבד ומתוך הצהרותיו, עולים וניצבים עשרה עיקרים, ואלו הם:

א. הצדדים הם בני זוג;

ב. הצדדים ניסו להגדיל את התא המשפחתי, כאשר התא כולל את האיש, האשה והקטין;

ג. חלומם של הצדדים היה להביא ילד/ה נוספת;

ד. מתוך אותו חלום וכסוג של הגשמתו, הם פנו יחדיו להליך שבעקבותיו נולדה הקטינה;

ה. האם הפונדקאית נושאת את ביתם המשותפת (הקטינה);

ו. ביום 00.00.18 נולדה ביתם הקטינה;

ז. בני הזוג מוספים להתגורר יחדיו ומזה שנים;

ח. הם מגדלים את בנם הבכור (הקטין) ;

ט. בני הזוג נישאו זל"ז;

י. המבקשים מטפלים יחדיו בביתם (הקטינה).

13. אם לא די בכך, הרי שלנוכח דבריו הנכוחים של האיש בהליך הקודם, הוא מושתק מלטעון אחרת בהליך שבפני. בבע"מ 8943/22 פלוני נ' פלונית (נבו, 15.3.23) סיכמה כבוד השופטת י' וילנר את הדין החל בנוגע להשתק ואת התפתחות הפסיקה, עד היום, לאמור: "כידוע, כלל ההשתק השיפוטי מונע מבעל דין להעלות טענות סותרות בהליכים שונים. זאת, גם כאשר בעלי הדין בשני ההליכים אינם זהים (ראו: ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S.A, פ"ד מח(4) 133, 196 (1994)). כלל זה נועד, בעיקרו של דבר, לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור במערכת המשפט (ראו: רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט(6) 625, פס' 9 לפסק דינו של השופט גרוניס (2005)). לתכלית זו שני פנים: מבחינה מוסרית, הכלל מתמקד בתום-לבם של בעלי הדין ונועד למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי; מבחינה מעשית, הכלל מבקש למנוע הכרעות סותרות של טריבונלים שונים (ראו, למשל: ע"א 1445/11 מרטינז נ' רילוב, פס' 24 [פורסם בנבו] (26.12.2012); ע"א 6181/08 וינוקור נ' ממונה מס ערך מוסף עכו, פס' 10 [פורסם בנבו] (28.8.2012)). בעבר, תחולתו של כלל ההשתק השיפוטי הותנתה בכך שטענתו הרלוונטית של בעל הדין התקבלה במסגרת ההליך האחר (ראו, למשל: רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בע"מ נ' פרידמן, פ"ד נ(5) 418, 422 (1997)). במרוצת השנים רוכך תנאי זה, לכדי דרישה שלבעל הדין צמחה "הנאה" כלשהי כתוצאה מהעלאת הטענה שעל הפרק (ראו: עניין בית ששון, בפס' 11 לפסק דינו של השופט גרוניס; בר"מ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ, פס' 14-11 לפסק דינו של השופט פוגלמן [פורסם בנבו] (4.5.2015)); ואף ביחס לנחיצותה של דרישה מרוככת זו ניתן למצוא עמדות שונות בפסיקתו של בית משפט זה (ראו: רע"א 2401/21 ג'עוני נ' נחלת שמעון בע"מ, פס' 35 לפסק דינו של השופט סולברג וההפניות שם [פורסם בנבו] (1.3.2022)). אציין כי לגישתי, צמיחתה של "הנאה" כלשהי כתוצאה מהעלאת טענה מסוימת, איננה, ככלל, תנאי לקביעה כי בעל דין מושתק מלטעון את היפוכה. זאת, בעיקרו של דבר, לנוכח רציונל ההשתק שעניינו הגינות ותום-לב, שאינו מתמקד בתוצאת ההליך כי אם בהתנהלות בעל הדין, וממילא, תחולתו אינה מותנית בקיומה של "הנאה" כזו או אחרת (ראו: עניין בית ששון, בפס' 10 לפסק דינו של השופט גרוניס, וכן חוות דעתו של השופט רובינשטיין; עניין וינוקור, בפס' 13). לנוכח האמור, אף בהנחה שהייתה מתקבלת טענת המבקש, שלא צמחה לו "הנאה" מהעלאת הטענה האמורה בהליך ההוצאה לפועל, לא היה בכך, לגישתי, כדי להוביל למסקנה שלפיה הוא אינו מושתק מלטעון את היפוכה בהליך דנן" (

14. האם הצדדים היו בגדר בני זוג?

15. האיש מנסה לבנות נראטיב משל הקשר בין בני הזוג היה אפלטוני ולא מחייב, ואף כאשר נשאל בעניין השיב כי הם היו בגדר "ידידים" (ר' עמ' 35, ש' 20). כשנשאל אם הוא ניסה להביא עם עוד ידידות ילדים לעולם תיאר את ניסיונות הצדדים להרות יחד כהרפתקה שלא צלחה, ובמילותיו: "היה לנו קשר ידידותי וחשבתי שאם היא רוצה לנסות אז זה אפשרי" (ר' עמ' 37, ש' 15). בסעיף 4 לתצהירו הוא אף מצהיר כי גם ניסה להגיע להסכמות עם נשים אחרות להבאת ילדים אך אלו לא יצאו לפועל. כאשר נשאל מה היה קורה אילולא האשה כן הייתה מצליחה להרות מזרעו ענה: "תראה, אם היא תיכנס להריון זה משנה את המצב למצב שמח, אבל לי אישית לא הייתה, אני פשוט הסכמתי לעזור לה כי היא רצתה לנסות, למצות את ההליכים שהיא יכולה לעשות אז ברגע שהסתבר שהיא לא יכולה לקיים דברים בכוחות עצמה אז היא אמרה שהיא תנסה, תעשה ניסיון לקיים הליך שבו היא אם נושאת" (ר' עמ' 37, ש' 6 ואילך). האיש הוסיף לאמור: "אני לא רציתי להביא איתה ילדים לעולם, אני רציתי להביא ילדים לעולם עבור עצמי בלבד" (ר' עמ' 36, ש' 10 ואילך; ר' גם סעיפים 7-8 ל

16. האיש מתייחס לאשה ולמעמדה בחייו, כך: "אני לא ראיתי בה אמא של הילדים אף פעם וגם לא ראיתי בה מישהי שמתאימה לגדל ילדים עם הזמן, ראיתי בה פחות ופחות מישהי שיכולה לגדל ילדים, אני ראיתי בה ידידה, אני שמחתי שהיא יכולה לשהות עם הקטין פרק זמן מסוים כאשר אני בחו"ל, לא מעבר לזה" (ר' עמ' 39, ש' 1 ואילך). כיצד דבריו אלו עולים בקנה אחד עם הצהרותיו בהליך הקודם, לאיש הפתרונים.

17. בהינתן הפער הקיצוני בתפיסת הקשר, מקובלת עליי הטענה שלאורך הקשר כולו האשה הייתה נתונה לרצונותיו וגחמותיו של האיש. בני הזוג התחתנו לאחר הולדת הקטין בשנת 2017 (ר' נספח ב' לכתב התביעה) ואף הצהירו על עצמם כבני זוג בתביעה להכרה באבהות האיש ביחס לקטינה (ר' נספח ד' לכתב התביעה). על כך ניסה האיש לומר כי מדובר בנוסח משפטי אשר השתמש בו ב"כ הקודם ואשר מעיד על הפרוצדורה הנדרשת ולא על המהות של הדברים: "לי לא הייתה שליטה על מה שהוא כותב, הוא כותב את הדברים שלדעתו נדרשים כדרך הנכונה להצגת הדברים עבור הרשויות. יש לו נוסח קבוע וככה הדברים מתנהלים" (ר' עמ' 43, ש' 31 ואילך). אומר כי עדותו של זו האיש יותר מאשר העידה על פרקליטו הקודם, היא העידה על האיש אשר אינו בחל להעיד ולהצהיר כי, הלכה למעשה, חתם בהליך הקודם על תצהיר שאיננו אמת, או במילים פחות 'מכובסות' – חתם על תצהיר שקרי! וישאל התם, מה לנו ליתן אמון בתצהירו של האיש בהליך שבפני ובעדותו בפני אם הוא עצמו מודה בפה מלא כי הגיש לבית המשפט במסגרת ההליך הקודם תצהיר שקרי?!

מתוך עדויות הצדדים, אני מסיק כי האיש אכן התייחס לאשה כבת זוגו לצורך הבאת הקטינים לעולם, שאחרת מדוע שיינשא לה?! עוד עולה כי האיש ביקש להפר את מאזן הכוחות ההורי למפרע, כך שרק לו תהיה הרשות והזכות לעשות כרצונו בקטינים. האיש גם אינו מכחיש שהדבר נבע מפחדיו שהאשה תיקח לו את הילדים: "אני חושב שהייתה לה תוכנית סדורה, ארוכת טווח לקחת לי את הילדים" (ר' עמ' 39, שורה 11). האשה מאששת כי אכן מה שהנחה את האיש באופן הבניית הזוגיות בכל הנוגע לפרוצדורה ומעמדה היה פחד בלתי מוסבר פן האשה תיקח ממנו את הקטינים: "אבל הוא רוצה לדעת, להבטיח את עצמו שאם יבוא יום ניפרד ונריב אני לא אוכל לקחת אותם ואני קניתי את הלוקש הזה, זה הכל"

האם הייתה כוונה משותפת להרות?

18. גם לשאלה זו בחרתי להשיב בחיוב, ואנמק. מלבד הדברים הברורים שנאמרו על ידי האיש בהליך הקודם, אין חולק כי הצדדים ניסו להרות בשנת 2012 מזרעו של האיש ומביצית של האשה (ר' סעיף 7 לכתב התביעה, וכן סעיף 47 לכתב ההגנה). משלא צלחו ניסיונות בני הזוג, הם פנו יחדיו לאפיק של הליכי פונדקאות כאשר גרעין המחלוקת היא על רצון ומעורבות הצדדים בהליך.

19. אמנם, הצדדים לא חתמו על הסכם הורות משותפת ורק האיש בעצמו היה חתום מול חברת תמוז, אך הצדדים כן חתמו על נספח לחוזה הפונדקאות שם נכתב כי האשה היא בת הזוג של האיש וכי היא תמלא תפקידו במידה והוא לא יוכל לקבל את הילדים, קרי אפוטרופוסית בפועל לילדים (ר' נספח א' לכתב התביעה).

20. בתסקיר מיום 28.5.23 נכתב כי האשה והקטינים מנהלים יחסים של אם וילדים לכל דבר ועניין: "בתוך הביקור הקטינה והקטין גילו גילויי חיבה כלפי האשה, הקטינה קפצה וחיבקה את האשה והתקיימו בין שלושתם שיחות התואמות יחסי הורים וילדים וניראה כי הם מרגישים בנוח בבית ורואים בו את ביתם וכי רואים באשה דמות הורית משמעותית, דמות אם. הם הגיבו אליה כאם, קראו לה "אמא" והיא מצידה הגיבה אליהם כילדיה לכל דבר ועניין" (שם, עמ' 5).

סיכומם של דברים:

21. תנאי הסף התמלאו הן לעניין הוכחת הקשר הזוגי והן לעניין כוונת הצדדים המשותפת להביא ילדים לעולם יחדיו. האשה הוכיחה את הזוגיות שלה עם האיש, את אהבתה חסרת התנאים (זו שהובילה לכך שמעולם לא קיבלה את המעמד הראוי לה מלכתחילה) ומעל לכל את רצונה בהבאת הקטינים ותרומתה הבלתי ניתנת לביטול בגידולם. לא נעלמה מעיניי העובדה שהחיים בבית המשפחה הספציפית הזו היו לא מיטיבים ודרשו מעורבות של גורמי רווחה, הדבר מן הסתם אף התבטא בקושי אצל הקטינים. אך גם לשיתוף הפעולה עם רשויות הרווחה וניסיון להיטיב עם הילדים נרתמה האשה בצורה מעוררת התפעלות וגם בכך יש ללמד כי ליבה במקום הנכון הגם שדרושה לה עזרה הכוונה והתייעצות עם גורמים מוסמכים.

עורך דין משפחה וגירושין בחיפה – מדוע לבחור במשרד עו"ד  אבירם כהן ושות' בחיפה ?

אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גרושין, הליכי פונדקאות, הסכמי ממון, צוואות וירושות , ידועים בציבור  הינו משרד בעל מוניטין וניסיון רב ומוכר בחיפה   בתחום דיני המשפחה והגירושין. המשרד ידוע בעבודה היסודית והמקצועית וביחס הרציני לקהל לקוחותיו. המשרד מתרכז בטיפול בתיקי גירושין, שבזכותם נצבר מוניטין רב והצלחות משפטיות רבות בתחום הגירושין בחיפה. המשרד מספק טיפול דיסקרטי ואמין ללקוחותיו

מחפשים עו"ד גירושין,הליכי פונדקאות,  ידועים בציבור, צוואות ירושות  והסכמי ממון בחיפה מומלץ ומקצועי?

עורך דין גירושין בחיפה  –  אבירם כהן ושות' משרד עורכי בחיפה

פנו אלינו אל משרד עו"ד אבירם כהן  ושות' משרד עורכי דין גירושין בחיפה  נדאג ללוות אתכם בהליך הגירושין.  טל' – 04-8643926, פלא: 0528772822, מייל: aviramclaw@gmail.com

* אין באמור לעיל  בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, אלא כמידע כללי בלבד.

המאמר נרשם על ידי :

עורך דין  גירושין, צוואות, ירושות, הסכמי ממון,ידועים בציבור  בחיפה   –  מקצועיות ויחס אישי לכל לקוח

עורך דין גירושין,משפחה,הסכמי ממון, ידועים בציבור, צוואות ירושות,הסכמי ממון  יוקנעם   –  ניסיון עם קבלות

עורך דין גירושין,משפחה,הסכמי ממון, ידועים בציבור, צוואות ירושות,הסכמי ממון הרצליה ורמת השרון – מומלץ באזור השרון

לייעוץ בנושא גירושין  – יש לפנות  לעורך דין  אבירם כהן ושות'

סניף חיפה, רח' שד' פלי"ם 2 –  טל:  048645801

סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 טל': 0733701874