המאמר נרשם ע"י:

 עורך דין גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין גירושין תל-אביב  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני גירושין תל-אביב –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בתל=אביב –  עו"ד אבירם כהן

סוגיה זו נידונה בתיק תלה"מ :  19435-11-18

רקע עובדתי:

טענות התובע

1. לטענת התובע, מאז החתימה על הסכם הגירושין חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות. לטענתו, שינוי הנסיבות חל הן במישור חלוקת הזמן ההורי, הן במישור הכלכלי נוכח השינוי בהכנסות הצדדים והן במישור הדיוני זאת לטענתו נוכח קביעת ההלכה בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו].

2. התובע טוען כי מאז מועד החתימה על הסכם הגירושין משמורת הקטינים הוגדרה כמשותפת, והורחבו זמני שהותו עם הקטינים זאת בהתאם לפסק דין המשמורת.

3. לטענת התובע מצבו הכלכלי גרוע ונאלץ להיעזר באביו לצורך תשלום המזונות. התובע טוען כי עובד במשרה מלאה ב***[עסק] המשפחתי של אביו ומשתכר 7,500 ₪ לחודש בלבד וצירף לתביעתו 16 תלושי שכר התומכים בטענה זו. לטענתו טענה זו לא נסתרה במהלך ההליך ואין בעבודה כי עובד ב*** של אביו כדי ליצור חזקה לפיה שכרו פיקטיבי. נוסף על כן טען כי הנתבעת לא ביקשת לזמן את אביו או רואה החשבון שלו למתן עדות. התובע טוען שמנגד מצבה הכלכלי של הנתבעת השתפר מאוד מאז הגירושים כאשר היא נוהגת ברכב חדש ויקר, מרבה לנסוע לחו"ל, נופשת עם הקטינים בארץ ורכשה לשלושת הקטינים מכשירי טלפון יוקרתיים.

4. לטענתו, מנסיבות אלו נוצר מצב של "הורה עשיר" לעומת "הורה עני", כאשר ידו אינה משגת בין היתר כי חלקו הארי של משכורתו מופנה לצורך תשלום דמי המזונות, שעה שהקטינים נמצאים אצלו חצי מהזמן. לטענתו הקטינים מתלוננים על כך שאינו יכול לקנות להם את מה שהם רוצים, בניגוד לאמם.

טענות הנתבעת

5. לטענת הנתבעת, התובע מנהל הליך זה בחוסר תום לב, עת הגיש תביעה זהה בבית הדין הרבני, שם הכתיר את התביעה כביטול הסכם כאשר הלכה למעשה מדובר בהפחתת מזונות וזאת במטרה להתיש אותה כלכלית ונפשית, וכן שעה שהוא אינו עומד בתשלום דמי המזונות שנקבעו לו למעלה משנה (וגובה חובו בהוצל"פ עומד על 77,118 ₪) גם כשמשמורת הקטינים הייתה אצלה בלבד. בטופס הרצאת הפרטים מיום 30.5.19 ציינה הנתבעת כי הסכום האחרון שהתובע שילם למזונותיו היה 2,000 ₪ ביום 14.10.18.

6. לטענתה, היא והקטינים מתגוררים בבית הוריה המסייעים לה בטיפול בהם, מוציאים אותם מדי יום מן המסגרות ודואגים לכל מחסורם. הנתבעת טוענת כי התובע התלונן פעמיים תלונות שווא במשטרה לפיה הוריה מפעילים אלימות כלפי הקטינים ואילו התלונה נשללה על ידי העו"ס בתיק המשמורת.

7. לטענת הנתבעת, בפועל התובע מתעלם מכל חובותיו הכלכליות, הרגשיות והנפשיות של הקטינים וכל הנטל ממשיך ליפול על כתפיה, גם בימים בהם אמורים לשהות עמו. כאשר הם אינם מרגישים טוב, היא זו המטפלת בהם ושוהה עמם ובימים בהם הם רשומים לחוגים ונמצאים עם האב, הוא מסרב לקחת אותם והיא זו שנאלצת להסיע אותם. לטענתה, בזמנים בהם שוהה עמם, אינו מעסיק את הקטינים או מבלה איתם מחוץ לבית וכל מטרתה של התביעה למשמורת משותפת נועדה על מנת להקטין את דמי המזונות. לטענתה, מלכתחילה מדובר באב שכל רצונו במשמורת משותפת נבע מבצע כסף בלבד, כפי שבא לידי ביטוי במסגרת תסקיר עו"ס לסדרי דין.

8. לטענת הנתבעת, בפועל היא זו הממשיכה לשאת בהוצאות הנוגעות לצרכי הקטינים, לחיי החברה והחוגים שלהם, לטענתה היא זו הרוכשת את מלוא בגדיהם (גם לזמני שהותם אצל התובע), ציוד לבית הספר וכן שהיא זו המעורבת בכל הקשור למסגרותיהם השונות. הנתבעת פירטה בתצהירה עשרה מקרים אשר ממחישים לטענתה את חוסר תפקודו של התובע. לטענתה, התובע מוכן לממן חוג אחד בלבד לכל קטין, והיא זו שאינה מחסירה מהקטינים דבר. יתרה מכך טוענת שבביתו של האב אין לקטינים תנאים המאפשרים קיום נוח כאשר שלושתם ישנים בחדר אחד.

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה   פסק:

9. נטל ההוכחה מוטל על הטוען לשינוי הנסיבות (קרי: התובע). הנטל הינו כבד משקל ויש צורך בשכנוע של ממש שיצדיק סטייה מהמוסכם. פסק דין למזונות צופה מטבעו פני עתיד, כך שרק שינוי משמעותי בנסיבות, אשר לא נצפה ולא ניתן היה לצפות מראש, עת הגיעו הצדדים להסכמות וניתן פסק הדין, יצדיק בחינה חוזרת של בית המשפט בסוגיית המזונות (ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי [פורסם בנבו] דינים עליון לח 312; תמ"ש (נצ') 9897-11-09 א.א. נ' ר.א. (פורסם בנבו, 24.12.11).
10. גם כאשר בית משפט או בית דין דתי מאשר הסכם, אליו הגיעו הצדדים, אזי אין הוא חותמת גומי והוא בודק, מאשר ונותן תוקף של פסק-דין להסכמות הצדדים. מה גם, שבבוא הצדדים לבית המשפט לאשר הסכם, חזקה כי עשו זאת לאחר שקלא וטריא, בדרך כלל לאחר התייעצות עם עורכי דין, ולאחר איזונים רבים ואחרים, הנוגעים לעיתים לויתור ברכוש כזה או אחר. לעיתים הניתוק וההתבוננות בפריזמה צרה אך ורק בסוגיית המזונות, במנותק מכלל הוויתורים, שנעשו על-ידי הצדדים בעת עריכת ההסכם, חוטאת למטרה העיקרית ואינה נכונה (בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים
11. הלכה פסוקה היא שאין לראות הבדל בין פסק-דין שניתן על ידי בית-המשפט בסיומו של הליך משפטי, לבין פסק-דין שאישר הסכם מזונות בנוגע לסוגיה דנן. בשני המקרים לא תהא הלכת 919/15 כשלעצמה עילה לטענה בדבר שינוי נסיבות או עילה להגשת "תביעה עצמאית" (תמש (ת"א) 29329-07-16 מ. ג' נ' א. ג'.
12. תנאי שינוי הנסיבות הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה, זאת על ידי בחינת השאלת הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי והכנסתו; כיצד התנהל בתשלום מזונותיו השוטפים מאז פסק הדין הפוסק מזונות; האם יצר חובות או הקפיד על תשלומים שוטפים ובמועד. בחינת "שינוי נסיבות מהותי אינה רק לנוכח שינוי בהכנסת בן/בת הזוג בלבד, אלא המצב הכלכלי בכלל.
13. ביום 6.9.2018 ניתן פסק דינו של כב' סגן הנשיא השופט א' זגורי בתלה"מ (נצ') 10726-05-18 א.ק. נ' ע.ק. (פורסם בנבו, 6.9.2018) בו קבע כי יש לנקוט באותו "שביל זהב" המוזכר בפסיקתו של כב' השופט נ' סילמן, ולפיו אין בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] כשלעצמה כדי להוות לבדה "שינוי נסיבות מהותי", אך יחד עם זאת, מקום שזמני שהות הינם דומים והאחריות ההורית בפועל אכן משותפת ולא מדובר במניפולציה גרידא של אב המבקש לבטל חיוב במזונות או להפחיתם, הרי שכי יהיה בשינוי נסיבות עובדתי קל יותר מבעבר (מבחינת מצב כלכלי של הצדדים) כדי להתערב בחיוב במזונות. יחד עם זאת, קבע כי באשר לדמי מזונות אשר נקבעו בהסכם הכולל איזונים רכושיים ואחרים, יש לבחון את תום ליבם של אבות המעוניינים בקיום הסדר אחריות הורית משותפת, המקיימים הסדרי שהות נרחבים עם ילדיהם ולא מי שאך מבקשים להקטין את המזונות על בסיס הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] ואינם יכולים להוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוסף לאותה הלכה. כמו כן קביעת כב' השופט א' זגורי כי יש להיזהר מפני מקרים שבהם האחריות ההורית אינה משותפת אלא "על הנייר" בלבד.
14. התובע מבסס את טענותיו בדבר השינוי המהותי שחל על שלושה: האחד- שינוי בזמני השהות שלו עם הקטינים וקיום משמורת משותפת הלכה למעשה; השני- שינוי במצבם הכלכלי של הצדדים, והשלישי- בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] ששינה לטענתו, המצב המשפטי הקיים בנוגע לפסיקת המזונות.
15. בדיקת תחולתו של שינוי נסיבות אינה נעשית כאילו הגיעו הצדדים לראשונה לפתחו של בית המשפט, אלא יש לבדוק האם חל שינוי נסיבות מהותי לרעה מהמועד בו ניתן פסק הדין, והאם מדובר בשינוי היורד לשורשו של פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים ומהווה את נקודת המוצא המחייבת (ראו: ע"א 315/78 לוי נ' לוי, פ"ד לג (1) 22 (1978)).

16. ממצב בו שהו הקטינים עם האב כ- 40% מהזמן, בעקבות פסק הדין בתביעת המשמורת, חולקים הקטינים את זמנם בין בתי הוריהם באופן כמעט שווה, 50-50.

17. הנתבעת העידה בחקירתה הנגדית שמצבה הכלכלי השתפר והיא זו שבחרה לא לשכור דירה אלא להתגורר אצל הוריה, לטענתה היא עושה זאת על מנת לעמוד בהחזרי הלוואות

18. הנתבעת העידה שבגין רכבם של הצדדים מסוג ג'יפ *** אשר על פי הסכם הגירושין נשאר בחזקתה, נאלצת לשלם מדי חודש 2,980 ₪ (עמ' 17 ש' 10-11), דבר המעיד על יכולת לשאת בתשלום הגבוה יחסית ולהחזיק את הרכב.

19. אחד מהרכיבים עליהם סומך התובע את תביעתו הוא שיפור במצבה הכלכלי של הנתבעת. האשה העידה כי אכן ישנו שיפור במצבה הכלכלי, ודו"חות הרווח והפסד אותם צירפה מעידים על מגמת שיפור משמעותי בהכנסותיה. כך בשנת 2017 היה הרווח שלה לפני מס 91,616 ₪, בשנת 2018 – 133,052 ₪, ובשמונה חודשים ראשונים בשנת 2019 163,750 ₪. אין צורך לומר כי מדובר בשיפור משמעותי ומגמת עליה חדה מכ-7,000 ₪ נטו לחודש לכ-17,000 ₪ (משוער לאחר מסים). לא נסתר מעיני השינוי בהכנסות החודשיות בין ארבעת החודשים הראשונים ב2019 שצורפו להרצאת הפרטים לאלה בארבעת החודשים העוקבים, שצורפו לתצהיר העדות הראשית, שהביאו לירידה בממוצע.

20. אשר על כן, בחינת נסיבות המקרה על רקע ההלכה בדבר שינוי נסיבות מקימה את המסקנה כי בענייננו, הוכח שינוי נסיבות על ידי התובע. הגדלה קלה של זמני השהות של האב עם הקטינים והשיפור במצבה הכלכלי של הנתבעת, יש בהם יחד עם הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] כדי להוות שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכום דמי המזונות באופן זהיר.
21. סכום המזונות עליו הסכימו הצדדים אשר על פי ההסכם עומד כיום על הסך של 5,000 ₪ לחודש כולל מדור, הוא על הרף הנמוך לשלושה קטינים.
22. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים שתוארו בהרחבה לעיל, אני קובעת כי דמי המזונות יופחתו מעתה, והתובע מחוייב להעביר לנתבעת בעבור מזונות הקטינים ומדורם, סך של 2,400 ₪ לחודש ("דמי המזונות") 800 ₪ לכל קטין.

עו"ד גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין תל-אביב  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין  עתלית – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין  קיסריה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין קריות – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חדרה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חוף הכרמל  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד רישום בתים משותפים בחיפה, עו"ד אבירם כהן

להגשת תביעה בנושא של הפחתת דמי מזונות  ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' :

 עורך דין לענייני גירושין בחיפה  סניף חיפה, שד' פלי"ם 2 – 04-8645801

עורך דין לענייני גירושין בתל-אביב  סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 –  0733701874

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.