מאמר זה  נרשם ע"י  עו"ד אבירם כהן , עו"ד גירושין בחיפה

עו"ד לענייני משפחה בחיפה

רקע עובדתי:

הצדדים הינם בני זוג יהודים שנישאו זל"ז ונולדו להם 3 ילדים משותפים, כולם בגירים הצדדים הינם חברי קיבוץ, כיוון שתתכנה השלכות על זכאותם לשיוך דירות בקיבוץ בו הם חיים וחברים. יש להכריע בשאלת המועד הקובע לקרע בין הצדדים.

בית המשפט לענייני משפחה פסק:

1. במציאות המשפחתית הישראלית, קיימים מקרים רבים שבהם בני זוג למעשה אינם מתפקדים יותר "כבני זוג" או כתא זוגי. מקום שאין בו זוגיות, פעמים רבות לא קיים עוד שיתוף רכושי הלכה למעשה. אלא שבשל הצורך להיזקק להליך שיפוטי מתאים לצורך התרת הנישואין או גירושין, נוצר לא אחת פער בין מועד סיום היחסים הלכה למעשה למועד התרת הנישואין או הגירושין לפי פסק דין שיפוטי
2. פער זה הוליד הצורך של בעלי דין ובתי משפט לקבוע מעת לעת (במסגרת תביעות רכושיות), מהו "המועד הקובע", המועד שממנו ואילך שוב אין שיתוף רכושי ביניהם.
3. התוצאה של קביעת מועד קובע שהוא מוקדם למועד פקיעת הנישואין על פי פסק דין הינה הקדמת מועד הפסקת השיתוף או קביעת נקודת זמן מוקדמת יותר שנכון לה יוערכו הזכויות, הנכסים והמשאבים המשותפים של בני הזוג ונכון לה הם יחולקו
4. התייחסות זו נדרשת לאור העובדה שעסקינן בבני זוג שהם חברי קיבוץ ויש לשאלת הפירוד השלכה ישירה על זכויות קניין עתידיות של שניהם.
5. בשנת 2009 תוקן חוק יחסי ממון והוספה לו הוראת סעיף 5א' המקנה סמכות רחבה ביותר לבית המשפט להקדים מועד איזון המשאבים בהתקיים אחד מהתנאים שהמחוקק קבע. אמנם הסעיף דן בזכות האיזון גופה, אך מהמפורט בסעיפיו הקטנים ניתן בהחלט ללמוד על הכרה של המחוקק במוסד המכונה בשפת דיני המשפחה "מועד הקרע".

וזו לשון הסעיף:

"5א.    (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

(ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;

(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.

(ג)  בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.

(ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.

(ה) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור."

1. סעיף חוק אחר המאפשר עריכת הסדר איזון משאבים לפי מועד שקדם למועד הגירושין או פקיעת הנישואין לפי פסק דין שיפוטי הינו סעיף 8(3) לחוק יחסי ממון שזו לשונו

".ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע."

7. בית המשפט העליון קבע בהלכת בן חיים, כי יש להבחין בין העדר חיי משפחה ובין העדר יחסים זוגיים. על–מנת שבני זוג נשואים ייחשבו לפרודים, עליהם להוכיח, כאמור, כי הם אינם מנהלים יחסים זוגיים כלל ועיקר, וזאת, להבדיל מהעדר קשרים משפחתיים.

8. אינדיקציות טובות לכך שמדובר בפרודים עשויות להיות, בין היתר: ניהול קשרים רומנטיים באופן גלוי עם אחרים או מעבר לחיים משותפים עם בן–זוג אחר; ויתור על זכויות הנובעות מסטטוס הנישואין, דוגמת מזונות בין בני–זוג, דיווח לרשויות המס התומך בטענת הפירוד והליכים בעניין משמורת על ילדים.

9. בית המשפט העליון מניח בהתאם לעניין לידאי שהוזכר לעיל, כי במקרים רבים מועד עזיבת דירת המגורים המשותפת של בני–הזוג יהא המועד הקובע לתחילת הפירוד ביניהם,אך שב ומשמר שיקול הדעת השיפוטי לראות גםבצעדים אחרים המעידים באופן מובהק על הפרידה בין בני–הזוג, ואשר ראוי יהיה למנות את מועד הפרידה החל מרגע התרחשותם.

10. בהמשך לאמור לעיל התרשם בית המשפט כי

• בני הזוג לא מקיימים יחסי אישות מזה מספר רב של שנים.
• בני הזוג מודים בקיומה של נקודת אל חזור ביחסיהם בתקופת שיפוץ דירתם או בסמוך לה וזאת בינואר 2008.
• לשני הצדדים חשדות עמוקים (חלקם מבוססים יותר וחלקם פחות), כי בן/ת הזוג האחר קיים קשרים רומנטיים עם אחרים.
• אף אחד מהצדדים לא עשה לשיקום הקשר הזוגי לאחר ינואר 2008.
• המשבר בזוגיות גרר לתוכו גם את הילדים והאיש נהג אף להפריד בין מזון הילדים במקרר לבין מזון האשה.

11 בית המשפט פסק כי הקרע בין בני הזוג החל בשנת 2008 ולא בשנת 2010 כפי שטענה האישה.

משרד עורכי דין אבירם כהן ושות' – עו"ד גירושין בחיפה, ממוקם סמוך לבית המשפט לענייני משפחה  ולבית הדין הרבני בחיפה.

המשרד  מתמחה בכל היבטי דיני המשפחה, תוך טיפול מקצועי, יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות גירושין מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.