דיני משפחה

כיצד יפסוק בית המשפט המחוזי בערעור בגין פס"ד שנתקבל לטובת האב בגין תביעת ניכור הורי ולשון הרע?

עו"ד  הסכם ממון חיפה  עו"ד אבירם כהן 

עו"ד  הסכם חיים משותפים בחיפהעו"ד אבירם כהן 

עו"ד  ידועים בציבור חיפהעו"ד אבירם כהן

עו"ד משמורת חיפהעו"ד אבירם כהן

עו"ד  מזונות בחיפה  עו"ד אבירם כהן

עו"ד  צוואה חיפה  עו"ד אבירם כהן

עו"ד צוואה הדדית חיפה  עו"ד אבירם כהן

עו"ד  לענייני ירושה חיפהעו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה חיפהעו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין תלאביב  עו"ד אבירם כהן 

עו"ד משפחה תלאביבעו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין חיפה  עו"ד אבירם כהן 

עו"ד מומלץ לענייני גירושין בחיפהעו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין קריותעו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חדרהעו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין חוף הכרמל  עו"ד אבירם כהן

עו"ד רישום בתים משותפים בחיפה, עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין הרצליהעו"ד אבירם כהן 

עו"ד מקרקעין נתניהעו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין זכרון יעקבעו"ד אבירם כהן

עמ"ש 63448-06-20 פלונית נ' פלוני

רקע עובדתי: 

  1. המערערת והמשיב נישאו ביום  XXX ונולד להם ילד ביום XXX (להלן: הקטין). כשהיה הקטין כבן 3 שנים ביקשה המערערת להיפרד וביוני 2011 הגישה תביעה לקבוע שהמשמורת על הקטין תהיה בידיה וכי המשיב יראה את הקטין "תחת פיקוח במרכז קשר ולאחר שיקבל הדרכה הורית" תוך שביקשה להורות על הגשת תסקיר (תמ"ש 20716-06-11). בכתב התביעה באותו תיק ראשון מיוני 2011 מתרצת המערערת את תביעתה להסדרי שהות של המשיב רק תחת פיקוח ובמרכז קשר בטענה, שהאב שותה לשכרה וסובל בעיות נפשיות הנזקק לטיפול פסיכיאטרי.
  2. לאחר דיון וחקירת העובדת הסוציאלית ביום 15.7.2012 נערך תסקיר נוסף בספטמבר 2012 ובו עודכן בית המשפט כך:

"בדיקות אלכוהול : בידי אישורים רפואיים עדכניים מתאריך 20.8.2012 ו– 3.9.2012 החתומים על ידי רופאת המשפחה של (המשיב). מהאישורים הרפואיים עולה כי המשיב מוכר לרופאה כ-5 שנים, "לא ידוע כשותה אלכוהולבדיקות מעבדה של תיפקודי כבד תקינותהפציינט נקי מאלכוהול". עוד עולה מהאישורים, כי נערכו 3 בדיקות ואין צורך בהמשך הבדיקות, היות ו"תיפקודי כבד יכולים להשתנות רק פעם ב– 4 חודשים". 

  1. אירועי חודש ספטמבראוקטובר 2013לאחר שהעובדת הסוציאלית הודיעה לצדדים כי בכוונתה להרחיב את זמני השהות כך שהקטין ילון אצל המשיב בסופי שבוע, החלה סדרת פעולות שכללה טענה שהקטין חולה ולכן אי אפשר לקחתו, העברת הקטין לבית סבתו והגשת תביעות הדדיות בעניין הטרדה מאיימת. 
  2. בהמשך לדברים הללו, באוקטובר 2013, טענה המערערת בפני העובדת הסוציאלית כי הקטין סיפר לסבתו, אימה של המערערת, כי המשיב נוגע באיבר מינו, ובהמשך הקטין בליווי המערערת סיפר זאת לגננת שלו שהזמינה עו"ס חוק נוער. באותו יום שלחה אימה של המערערת מכתב למנכ"ל משרד הרווחה ובו תיארה את פגיעתו של המשיב בקטין. לקטין נערכה חקירת ילדים והמשיב הוזמן לחקירה בה הכחיש בכל תוקף פגיעה כלשהי בקטין. חוקרת הילדים לא יכלה לקבוע מהימנות והתיק נדון לגניזה. בתסקיר נקבע כי למרות שהמערערת מסרבת להרחבת זמני השהות ומציירת את המשיב כמסוכן הרי שהמסקנה היא שניתן להרחיב את זמני השהות.
  3. אירועי חודש אפריל 2014המערערת דיווחה שהקטין מספר שאביו "נכנס עמו למקלחת נועל את הדלת מסבן את איבר מינו במקלחת, מנשק אותו בכוח, מדגדג אותו עד שיוצא לו פיפי במכנסיו". הגננת שוחחה עם הקטין והוא סיפר לה על מעשי אביו וכמה דקות לאחר מכן התקשרה המערערת לשאול מה היה בשיחה. הקטין עבר חקירת ילדים, וגם לאחר המקרה השני העובדת הסוציאלית המליצה על המשך זמני השהות כפי שהם, עד שהפרקליטות החליטה אחרת. ביהמ"ש המחוזי החליט שביקורי הקטין עם המשיב יהיו בפיקוח. סופו של דבר שהתיק השני נסגר על ידי הפרקליטות בנובמבר 2015 מ"חוסר ראיות"
  4. אין מחלוקת כי הקטין אינו בקשר עם אביו מאז שנת 2017 (מאז היותו כבן 8) ועד היום. 
  5. במרץ 2017 הגיש המשיב שתי תביעות. האחת, לביטול מזונות הקטין בשל ניתוק מוחלט ממנו השנייה, תביעה כספית בעילות של ניכור הורי, נגישה, לשון הרע, רשלנות והפרת חובה חקוקה בשל התנהלות המערערת כלפי המערער

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב  פסק:

  1. בית המשפט קבע כי "טענות הנתבעת הן לעניין האלכוהול, הן לעניין הדיכאונות והן לעניין הפגיעה המינית לא אמת היו, ואין נפקא מינא אם נסגרו התלונות כולן מחוסר אשמה שמא "רק" מחוסר ראיות." (סעיף 43 לפסק הדין).

וכך קבע גם: "ברור כעת כי טיעוני הנתבעת לעניין אלכוהוליזם או דיכאון אצל התובע היו "ניפוח" מגמתי של אירועי מה בכך במקרה הטוב וכזב לשמו במקרה הרע, אך נשאלת השאלה, האם באמת צריכה או יכולה היתה הנתבעת לטעון ובמרץ, בכל מקום אפשרי, כי התובע פגע מינית בקטין בבחינת טעות שבתום לב?" (סעיף 49 לפסק הדין).

בהמשך הוא כותב: "למעשה, הדעת נותנת כי הנתבעת ואמה חברו עלמנת להרתיע את התובע מקשר עם יוצא חלציו וככל שאמר הקטין דבר מה, לא חזר הוא אלא בדיעבד על מידע אשר "שתלה" בו אמו ואולי אף סבתו." (סעיף 61 לפסק הדין).

  1. כתוצאה מאותן קביעות עובדתיות נקבע בפסק הדין כי המערערת עוולה כנגד המשיב בעוולת  הנגישה, כיוון שההליכים, הפניות והתלונות של המערערת הסתיימו לטובת המשיב, ואף "לא רק שאדם סביר לא היה נוהג כנתבעת, אשר בעצמה לא האמינה, כנראה, כי מדובר בעניין רציני אלא שסביר כי מדובר בהתנהגות במזיד, שמטרתה הייתה להיפטר מנוכחות האב בחיי הבן." 
  2. כמו כן נקבע כי המערערת עוולה כלפי המשיב בלשון הרע, כאשר פרסמה כי התובע ביצע מעשים של פדופיליה ותקיפה לגורמים שאינם גורמים רלוונטיים כגון המשטרה ובית המשפט וכי למערערת לא עומדות הגנות מכוח סעיפים 15 ו16 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).
  3. כך גם נקבע כי המערערת חייבת לפצות את המערער בגין היותה הורה מנכר, כאשר בשל התנהלותה נותק הקשר בין המשיב לבין בנו. וכך היא גם אחראית ברשלנות ובהתנהגות בחוסר תום לב.
  4. בית המשפט קמא פסק פיצוי בסך של 150,000 ₪ בקבעו שהפיצוי הנפסק אינו צריך להיות נמוך מזה האפשרי עלפי חוק איסור לשון הרע למשל, אך לאו דווקא בסך המקסימאלי וכן יש להביא בחשבון גורם הרתעה ופיצוי מוגבר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק בערעור

  1. טענות המערערת בערעור הן כנגד הכרעות עובדתיות של בית המשפט קמא ובהן נוהג בית המשפט של ערעור שלא להתערב. ראו ברע"א 9304/17 פלוני נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (4.1.2018) והאסמכתאות שם. בית המשפט קמא שמכיר את המשפחה ואת סיפור חייה וכבר דן במספר תיקים של אותה משפחה, הוא גם זה ששמע תיק זה ואת העדים שהעידו בפניו והגיע למסקנה כי הוא אינו נותן אמון בגרסת המערערת, אשר, כדבריו, "פועלת ב"חוסר מעצורים" כדי לשבש ולהכביד על ביצוע זמני השהות" (סעיף 51 לפסק הדין). והשאלה היא האם מעשיה עולים כדי נגישה, לשון הרע, וניכור הורי. 
  2. לעניין הפרדת הקטין מהמשיב, שופכת אור הקלטה שצירף המשיב לכתב הגנתו בתביעה הראשונה, שהגישה נגדו המערערת ובה טענה שיש להרחיק את המשיב מהקטין בטענות שווא שהוא אלכוהוליסט וסובל ממחלות נפשיות, ולכן מסוכן להשאיר הקטין בקרבתו ללא פיקוח והוא נדרש לזמני שהות רק במרכז קשר (תמ"ש 20716-06-11). לכתב ההגנה שהגיש המשיב באותו תיק ביולי 2011 הוא צירף הקלטה בגדרה נשמעות המערערת והסבתא (אימה של המערערת) מאיימות על המשיב שלא יראה את הקטין אם יערים קשיים בדרכה של המערערת לגט וחלוקת רכוש. בין היתר נאמר שם: "אתה לא תראה את הילדאני נשבעת לך, אני אקח אותו, אני אשים לך אותו באיזה, באיזה מוסד של הדתיים בירושלים, אתה תמות, אתה לא תראה אותו. תזכור מה אני אומרת לך" והמשיב אומר: "מאיימת עלי עכשיו שלא אראה את הילד, שאם אני לא חותם," ואימה של המערערת עונה: "…לא תראה את הילד."
  3. גם הגורמים המקצועיים שטיפלו במשיב, במערערת ובקטין במשך שנים הגיעו למסקנה שהמערערת החליטה להוציא את המשיב מחייה ועל מנת לעשות זאת החליטה במודע להוציאו גם מחיי הבן.
  4. בית המשפט ואנשי הרווחה הגיעו למסקנה שכל פעם שניסו להרחיב את זמני השהות של הקטין עם אביו הוגשה תלונה כזו או אחרת מצד המערערת.
  5. לעניין עוולת הנגישה אביא את סעיף 60 לפקודת הנזיקין במלואו:

"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפללמעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברתנגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים."

"תנאי הוא שההליך "נסתיים לטובתו" של התובע בעילה זו, אך אין ללמוד מכך על היפוכו של דבר, דהיינו, שהעובדה שההליך "נסתיים לטובתו" מעידה על היותו "הליך נפל". לעילה זו רכיבים רבים, שראשון להם ואולי החשוב בהם הוא "זדון" ומשנהו "בלי סיבה סבירה ומסתברת"."

  1. על מנת להוכיח את יסוד הזדון שומה על התובע להראות כי "קיים מניע נפסד לפתיחת ההליך המשפטי שאינו עולה בהכרח בקנה אחד עם המטרה של אכיפת החוק" [ת"א (מחוזי מר') 5726-08-07 זילברבוים נ' מועצה מקומית גני תקווה [פורסם בנבו] (27.5.2009)]. בין היתר נסמך בית המשפט באותו עניין על דבריו של עמוס הרמן בספר "מבוא לדיני הנזיקין", שלפיו "על מנת להצליח בתביעת נגישה, על התובע להוכיח שהנתבע פעל בזדון, שהנתבע ידע שאין בסיס עובדתי להאשמה, שהמניע שדחף אותו היה רצון להרע, להזיק ולפגוע, ולא הרצון לשמור על החוק."
  2. בית המשפט קמא היה משוכנע שעסקינן ב"זדון" כאשר קבע: "לא רק שאדם סביר לא היה נוהג כנתבעת, אשר בעצמה לא האמינה, כנראה, כי מדובר בעניין רציני אלא שסביר כי מדובר בהתנהגות במזיד, שמטרתה היתה להיפטר מנוכחות האב בחיי הבן."
  3. הפיצוי שצריך היה לפסוק בגין עוולת הנגישה, שבמקרה זה היה בנושא שהוא מן הגרועים האפשריים, אשמת ביצוע עבירת מין כלפי בן, כאשר שתי תלונות הוגשו בעניין זה, ואף לא אחת מהן הגיעה לכלל כתב אישום הוא 80,000 .
  4. אשר ללשון הרע, נראה שהיא מתייחסת בעיקר לכך שהאם פנתה לגננת של הבן, לתקשורת ולאנשים בקבוצת תמיכה אליה שייך המשיב ופרסמה את תלונתה על מעשיו הנטענים של המשיב וכן צעקה בפני השכנים כי המשיב הוא "פדופיל" ו"חולה נפש" (ראו עמוד 48 שורות 36-30 לפרוטוקול מיום 15.1.2019). גם בגין כך זכאי המשיב לפיצוי והייתי מציעה להעמידו על סך של 40,000 .
  5. לכך נוסיף את הניכור ההורי שלא יכולה להיות מחלוקת של ממש שהמערערת הסיתה את הקטין כנגד אביו (ראו למשל דברי העובדת הסוציאלית בתסקיר כבר בפברואר 2013) והפיצוי בגין כך יועמד על 30,000 ₪ ובכך הפיצוי הוא על הצד הנמוך. ראו לעניין זה פסק דינו של חברי, השופט נפתלי שילה בתמש (ת"א) 3970-06-15‏ ‏ פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] 26.8.2016, אשר פסק סך של 36,000
  6. כאשר מביאים בחשבון את כל העוולות שנעשו למשיב נראה כי אכן הפיצוי שנפסק לו הוא על הצד הנמוך, אך משהמשיב לא הגיש ערעור שכנגד הרי שבוודאי יש מקום לאשר את הסכום במלואו.

עורך דין גירושין תלאביב  עו"ד אבירם כהן 

עורך דין לענייני גירושין תלאביב  עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה תלאביבעו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בתל=אביב  עו"ד אבירם כהן

עורך דין גירושין חיפה  עו"ד אבירם כהן 

עורך דין לענייני גירושין בחיפהעו"ד אבירם כהן 

עורך דין לענייני משפחה חיפהעו"ד אבירם כהן

עורך דין משפחה חיפהעו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה  עו"ד אבירם כהן

עורך דין הסכם ממון חיפה  עו"ד אבירם כהן 

עורך דין הסכם חיים משותפים בחיפהעו"ד אבירם כהן 

עורך דין ידועים בציבור חיפהעו"ד אבירם כהן

עורך דין משמורת חיפהעו"ד אבירם כהן

עורך דין מזונות בחיפה  עו"ד אבירם כהן

עורך דין צוואה חיפהעו"ד אבירם כהן

עורך דין עריכת צוואה הדדיתעו"ד אבירם כהן

עורך דין  לענייני ירושה חיפהעו"ד אבירם כהן

להגשת תביעת נזיקית, ניכור הורי ולשון הרע  במשפחה ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' :

 עורך דין לענייני גירושין בחיפה  סניף חיפה, שד' פלי"ם 2 – 04-8645801

עורך דין לענייני גירושין בתלאביב  סניף תלאביב, רח' הארבעה 28 –  0733701874

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.  

הקלק לשיתוף המאמר

Facebook

משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

צרו קשר

טל' – 04-8643926

פקס – 04-8645801

נייד – 052-8772822

שעות פעילות

א' – ה' – 8:00-17:00

ו' – סגור

שבת – סגור

מיקום

שד' פלי"ם 2,

בניין אורן 1, קומה ראשונה,

חיפה, 3309502