דיני משפחה

כיצד יפסוק בית המשפט בתביעת אישה להכרה בזכויות הפנסיה בטענה של ידועה בציבור?

עו"ד חברות – עו"ד אבירם כהן

עו"ד פינוי מושכר –  עו"ד אבירם כהן

עו"ד צוואות בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עו"ד  הסכם ממון בחיפה  – עו"ד אבירם כהן 

עו"ד  הסכם חיים משותפים בחיפה – עו"ד אבירם כהן 

עו"ד  ידועים בציבור בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משמורת בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד  מזונות בבחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עו"ד  צוואה בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עו"ד צוואה הדדית בחיפה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד  לענייני ירושה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין בתל-אביב  – עו"ד אבירם כהן 

עו"ד משפחה בתל-אביב – עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן 

עו"ד מומלץ לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין בקריות – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין בחדרה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין בחוף הכרמל  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד רישום בתים משותפים בחיפה, עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין הרצליה – עו"ד אבירם כהן 

עו"ד מקרקעין נתניה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד מקרקעין בזכרון יעקב – עו"ד אבירם כהן

תלה"מ 21133-06-19 

רקע עובדתי: 

  1. התובעת עתרה להכרת הצדדים כידועים בציבור החל מיום 15/2/2001 ועד ליום 16/2/2018, איזון זכויות הפנסיה של הצדדים בהתאם לחזקת השיתוף וכן מינויו של מומחה כלכלי לצורך שומה של זכויות הצדדים.
  2. הצדדים הכירו בשנת 2001 וניהלו משק בית משותף משך מספר שנים, לכל אחד מהם גרסה שונה בתכליתה לאופן ולמשך הזמן בו התנהלה מערכת היחסים בין בני הזוג.
  3. הצדדים חתמו של הסכם ממון ויחסים משותפים ביום 19/12/2003, ממנו עולה כי בין הצדדים הוסכם על הפרדה רכושית.
  4. עיקר המחלוקת בין הצדדים נעוצה סביב דרישת התובעת לאיזון זכויות הפנסיה של הנתבע, עניין אשר לא הוזכר בהסכם הממון.
  5. בהסכם הממון עליו חתמו הצדדים ביום 19/12/2003, לא היתה כוונת שיתוף בנכסים מלבד זכויות הפנסיה וקיימת הפרדה רכושית ברורה בנכסים שכל אחד מן הצדדים צבר והביא עימו טרם ההכרות כגון מקרקעין, דירה, חסכונות, חובות, קרן השתלמות וקופות גמל.

    טענת התובעת:

  1. לתובעת יש זכות לדרוש את חלקה בזכויות הפנסיה של הנתבע, גם בהתחשב בפערים העצומים שבין הערכות הפנסיה של הנתבע אל מול אלו של התובעת.הנתבע הבטיח לתובעת כי ידאג לה למשך כל חייה ורצון הצדדים היה להחריג את זכויות הפנסיה, גם במקרה של פרידה. הנתבע אף בחקירתו הודה כי ברצונו לתת לתובעת את הזכויות בפנסיה אותן צבר כי היא ראוייה לכך.
  2. התובעת העניקה לנתבע תמיכה מלאה במהלך שנות שירותו ב…, עת עלה והתקדם בדרגות, מה שאיפשר לו להגיע לפנסיה מכובדת וקצבת נכות רפואית, לרבות צבירת ממון, רכוש וחסכונות, במקביל להטבות וזכויות רבות מ…. המעניקות לו הגנה ושפע רב.

טענת הנתבע

  1. בשנת 2002 עבר הוא להתגורר עם התובעת בדירתה, עד לפרידתם של השניים בשנת 2011, עת עזב הוא את דירתה ועבר להתגורר בדירתו ולא ביום 16/2/2018 כפי טענת התובעת. מאז, שמרו הצדדים על קשר חברי ויחסים טובים אך לא חזרו מעולם להיות זוג או ידועים בציבור, גם לשיטת התובעת לא חזרו הם לחיות יחדיו תחת קורת גג אחת.
  2. מי שיזם את עריכת הסכם הממון היתה התובעת אשר עבדה בעבודה מסודרת ובעלת נכסים רבים, מתוך רצון לשמור על רכושה וזכויותייה.
  3. הסכם הממון בין הצדדים מסדיר במפורש גם את זכויות הפנסיה, שכן בפרק ה"כספים וחשבונות הבנק" נכתב –  "לרבות כספי ביטוח וגמל….". 
  4. להחרגת זכויות הפנסיה אותן תובעת התובעת, אין כל זכר בהסכם.
  5. הצדדים מעולם לא התכוונו להחריג את זכויות הפנסיה והתובעת העלתה זאת לראשונה רק במסגרת הגשת תביעתה.

בית המשפט לענייני משפחה פסק:

  1. ידועים בציבור הם בני זוג שהחליטו לקשור גורלם האחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין, אך מטעמים שונים השמורים עמם בדרך כלל, נמנעו הם מלמסד את יחסיהם הזוגיים בנישואין דתיים או אזרחיים. מכאן המושג "ידועה בציבור כאשתו" ו"ידוע בציבור כבעלה". ההכרה המשפטית בבני זוג כ"ידועים בציבור" נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים יחד כנשואים, למעמדם של בני זוג נשואים לצרכים של ממש ולא רק לשם ההצהרה.
  2. בפסיקה נקבעו שני תנאי סף לקיומה של מערכת יחסים בין ידועים בציבור:

חיי משפחה וניהול משק בית משותף.

  1. התנאי הראשון – "חיי משפחה" – מורכב מחיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואשה המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו.וראה גם: ע"א 6434/00 דנינו נ' מנע.
  2. אחד המבחנים המרכזיים בפסיקה לקיום "חיי משפחה" הינו תקופת חיים משותפים משמעותית. הרצון והמחויבות למסד קשר קבוע וארוך טווח הינו אחד מהמוטיבציות של בני זוג לקיים קשר נישואין פורמלי ולקבל על עצמם את מערך הזכויות והחובות הנובע ממעמד זה. לפיכך, בניסיון לבחון אם אכן מערכת היחסים בין הצדדים מדמה מערכת יחסים של זוג נשוי (שרק במקרה זה יוכרו כ"ידועים בציבור"), יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה". 
  3. התנאי השני –  "משק בית משותף" –  מכוון למקרים בהם אין המדובר בסתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים האחד בשני בקשר של גורל חיים.
  4. גם בבחינת קיומו של 'משק בית משותף', יש להתחקות אחר מאפיינים הקיימים בניהול משק בית על ידי בני זוג נשואים, כמו, מגורים תחת קורת גג אחת, ניהול חשבון בנק משותף ועוד.
  5. שני תנאים אלו – חיי משפחה ומשק בית משותף – להכרה בבני זוג כידועים בציבור, שזורים ושלובים אלה באלה, הם תנאים מצטברים והם בגדר מבחנים עובדתיים, ולכן השאלה אם פלונית היא ידועתו בציבור של אלמוני, היא שאלה עובדתית שיש להכריע בה בהתאם לתשתית הראייתית במקרה הספציפי הנדון.
  6. ואלו הם חלק מן הפרמטרים אשר נקבעו בפסיקה לצורך הכרעה ביחסים שבין בני זוג כיחסי "ידועים בציבור":
  • מגורים משך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף, בה מעבירים עיתותיהם לרבות ארוחות וסעודות משותפים.
  • יוצאים ומבלים יחד, לבד ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל.
  • דואגים אחד למשנהו מי במימון ומי בביצוע מטלות הבית.
  • מביעים דאגה האחד לשני ולמצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו.
  1. המבחן סובייקטיבי ודינמי. "אין לך מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים. שונים הדברים מזוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וגורמים רבים אחרים שלא נצליח למנותם ולמצותם".
  2. באשר לשאלת נטל ההוכחה לקיומם של יחסי "ידועים בציבור", נקבע בפסיקה כי בשלב הראשוני, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הטוען למעמד של "ידוע בציבור", על פי הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", ובמקרה זה שלפני, על התובעת.
  3. הצדדים היו במערכת יחסים ממושכת, החל משנת 2001 עת הכירו ועד לשנת 2018, במהלן התגוררו יחדיו, עברו פרידות, עזיבת הנתבע את דירת המגורים ובהמשך אף חזרו למערכת יחסים כזו אח אחרת, עד לתחילת שנת 2018, לסירוגין ולא באופן מתמיד.
  4. משך השנים בהן התגוררו יחדיו, ניהלו הצדדים משק בית משותף, מי ערך קניות, מי בישל, מי נשא בעיקר התשלומים, כל אחד בהתאם לתרומתו. גם לאחר עזיבת הנתבע את דירת המגורים, המשיך הוא בתשלום חשבונות ואף ערך קניות מעת לעת, כך לפי התובעת.

מכאן כי מתקיים היסוד של ניהול משק בית משותף, למצער עד שנת 2011.

  1. הפרמטרים לבחינת מערכת היחסים של ה"ידועות בציבור" בין בני הזוג מתקיימים במלואם, הן באשר לניהול חיי משפחה כבעל ואשה והן באשר לניהול משק בית משותף, ואדגיש כי כך היה עד לשנת 2011, על כך אין חולק – לא על ידי התובעת ולא על ידי הנתבע, וכך אני קובע.
  2. הצדדים כאמור אינם נשואים, לפיכך אין חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג – 1973, ומכאן איפוא שאין ולא היתה עליהם כל חובה שבדין לאשר את ההסכם ביניהם בבית המשפט.
  3. לצורך בחינה של זכויות הפנסיה יש לבחון את הוראות ההסכם עליו חתמו הצדדים, ממנו אפרט את הסעיפים הרלוונטיים, וכך נכתב:

"……………..

והואיל וברצון הצדדים לקבוע את יחסי הממון ביניהם, את תנאי התקשרותם, הן בחייהם המשותפים והן במקרה של פירוד.

אי לכך הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

2. זכויות בנכסי בן הזוג:

מוסכם בין הצדדים כי אין בהסכם או בעובדה שהצדדים חיים חיים משותפים במשק בית משותף כדי לפגוע בקניינם של כל אחד מהם או להקנות למי מהם זכויות בנכסיו של השני.

……………………

7. כספים וחשבונות בנק:

כספים וחשבונות בנק השייכים לאחד הצדדים ולרבות כספי ביטוח וגמל, יישארו בבעלותו הבלעדית של אותו צד ולצד השני לא תהא כל זכות בהם.

אם יחליטו הצדדים על שיתוף כלשהו בכספיהם, הם יפתחו לצורך כך חשבון משותף, אשר הכספים שיצברו בחשבון זה בלבד יהיו שייכם לשניהם במידה שווה.

………………..

10. סיום ההסכם:

  1. הסכם זה יכנס לתוקפו ביום חתימתו והוא ימשיך להתקיים עד אשר יסתיים בקרות אחד מהאירועים הבאים:
  1. הצדדים הסכימו על סיום ההסכם.
  2. פטירת מי מבין הצדדים.
  3. תוך שבועיים ימים מן היום שתודיע ….בכתב ל…. על כוונתה לסיים את ההסכם.

……………………….

13. שינוי ההסכם

כל שינוי בהסכם ייעשה בכתב בלבד וייחתם ע"י שני הצדדים, כתוספת או כנספח להסכם.

…………..".

  1. הצדדים קבעו בהסכם עליו חתמו כי כל שינוי עליו יחתמו הצדדים, ייעשה בכתב בלבד כתוספת או כנספח להסכם ואם יעשה בדרך אחרת, לא יהא בר תוקף.
  2. סעיף 10 להסכם, הדן על סיומו של ההסכם, מפרט כי אחת האפשרויות לסיומו של ההסכם

(סעיף 3) ומכוון רק להודעת התובעת על כוונתה לסיים ההסכם.

אין אני יודע מה טעם לא ניתנה גם לנתבע בהסכם אפשרות זו באותה חלופה.

  1. אך, משניתנה הודעת התובעת ביום 1/4/2014 במכתב המופנה אל הנתבע, בו מודיעה היא לו כי "הסכם הממון ושיתוף שנחתם ביננו בתאריך 19/12/2003 בטל ומבוטל", לא יכול להיות חולק כי הסכם זה אינו בעל תוקף משפטי או חוזי כלשהו והתובעת קיימה את הוראות ההסכם כדין.
  2. אין בידי לקבל טענתה, כפי שעלתה בשאלות ב"כ כי אין לראות בהסכם כמבוטל שכן הודעתה של התובעת ניתנה ב"עידנא דריתחא".
  3. לשונו של ההסכם בין הצדדים לשון ברורה היא ואינה משתמעת לשתי פנים וברי כי הצדדים התכוונו להפרדה רכושית בכלל נכסיהם, ללא שהחריגו זכות כלשהי מהסכם זה, גם לא את זכויות הפנסיה של מי מהם.
  4. כ"כ לצורך הגדרת בני זוג כידועים בציבור לשם קבלת קצבת שאירים, יש לעמוד על תכליתו של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 לעניין זה (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"), והיא להעניק לאלמנה קצבה על מנת לשמר את רמת חייה, פחות או יותר, כפי שהיתה לפני פטירת בן הזוג.

(ראה: עב"ל (ארצי) 1169/01 אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי {פמ"מ [פורסם בנבו] – 10/5/2004}).

סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "אלמנה" כך: "אלמנה" – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו".

בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, מוגדרת "אשתו" כך: "אשתו" – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".

כלומר, ידועתו בציבור של מבוטח תחשב כ"אלמנה" כדרישות החוק לביטוח לאומי, בהתמלא שני תנאים מצטברים: בשעת פטירתו של המבוטח היא היתה ידועה בציבור כאשתו, בשעת פטירתו של המבוטח, היא גרה עימו.

אין ספק שנסיבותיו של המקרה אשר לפני אינן דומות והתובעת אינה עומדת באף לא אחד מן התנאים הקבועים בחוק זה.

  1. תביעת האשה לקבלת זכויות הפנסיה של הנתבע או חלקן נדחית.

עורך דין גירושין תל-אביב  – עו"ד אבירם כהן 

עורך דין לענייני גירושין תל-אביב –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין לענייני משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בתל=אביב –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן 

עורך דין לענייני גירושין בחיפה – עו"ד אבירם כהן 

עורך דין לענייני משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מומלץ לגירושין בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין הסכם ממון חיפה  – עו"ד אבירם כהן 

עורך דין הסכם חיים משותפים בחיפה – עו"ד אבירם כהן 

עורך דין ידועים בציבור חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין משמורת חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין מזונות בחיפה –  עו"ד אבירם כהן

עורך דין צוואה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין עריכת צוואה הדדית – עו"ד אבירם כהן

עורך דין  לענייני ירושה חיפה – עו"ד אבירם כהן

להגשת תביעה הצהרתית  של ידועה בציבור   ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' :

 עורך דין לענייני גירושין בחיפה  סניף חיפה, שד' פלי"ם 2 – 04-8645801

עורך דין לענייני גירושין בתל-אביב  סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 –  0733701874

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה.  

הקלק לשיתוף המאמר

Facebook

משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

צרו קשר

טל' – 04-8643926

פקס – 04-8645801

נייד – 052-8772822

שעות פעילות

א' – ה' – 8:00-17:00

ו' – סגור

שבת – סגור

מיקום

שד' פלי"ם 2,

בניין אורן 1, קומה ראשונה,

חיפה, 3309502