דיני משפחה

האם ניתן להחיל את עקרונות החלוקה הלא מאוזנת אף ביחסי לזוגות ידועים בציבור עליהם חלה חזקת השיתוף?

המאמר נרשם ע"י:

 עורך דין גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עורך דין גירושין תל-אביב  – עו"ד אבירם כהן

עורך דין משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

 

סוגיה זו נידונה בתיק: עמ"ש 56634-06-20

רקע עובדתי

  1. הצדדים חיו יחדיו כידועים בציבור מיום 31.12.01 ועד ליום 1.6.12, מועד בו עזבה המשיבה את בית הצדדים ואשר נקבע ע"י בית משפט קמא כמועד הקרע.
  2. המערער עורך דין המנהל משרד עורכי דין המעסיק עורכי דין רבים והמשיבה, אשר עבדה כדיילת אוויר עת הכירו הצדדים, לא עבדה במהלך החיים המשותפים, ומעת לידת בנם הבכור של הצדדים שימש המערער כמפרנס היחיד בבית.
  3. לצדדים שלושה ילדים – י., בגיר יליד 00.00.02; י., יליד 00.00.06; א., יליד 00.00.08. 
  1. הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה ובכלל זה מגורים במדור מרווח, נסיעות לחו"ל, העסקת אוֹפֶּר במשרה מלאה, שהייה במלונות יוקרה וכיוצ"ב, ובדומה הילדים השתתפו בחוגי העשרה, היו מנויים לתאטרון ולקחו חלק בקייטנות קיץ.
  2. ביום 2.3.11, רכשו הצדדים בית בישוב **** בעלות של כ- 7,050,000 ₪ (להלן – הבית ו/או בית המגורים). התמורה שולמה חלקה מהון עצמי וחלקה באמצעות משכנתא בני הזוג נכנסו להתגורר בבית בחודש 12/11, היינו מספר חודשים מועט קודם לפרידתם.
  3. ביום 12.12.13 הגישה המשיבה את תביעותיה הנזכרות בפתיח.
  4. בחוות דעתו מצא המומחה, בין השאר, כי הבית נרכש בעלות של  7,075,445 ₪ וזאת באמצעות הלוואת משכנתא בסך של 5,874,738 ₪, כספים שהתקבלו ממכירת דירה שהייתה בבעלות המשיבה טרם לקשר הזוגי בין הצדדים בסך של 619,973 ₪, וכספים משותפים לצדדים בסך של 580,734 ₪.
  5. המומחה הוסיף ובחן בחוות דעתו את סוגיית נכסי הקריירה והמוניטין של הצדדים ומצא כי המשיבה עבדה כדיילת אוויר בחברת אל על, ובמהלך חייהם המשותפים של הצדדים סיימה תואר ראשון בתקשורת וניהול, אך לא עסקה בתחום. לאחר סיום עבודתה, למדה 3 קורסים שונים במקצועות הידרותרפיה, שיאצו והדרכת שחייה לתינוקות, אך ניסיונותיה לעסוק בתחומים אלו לא צלחו, ממילא אין לייחס לה נכסי קריירה (עמ' 16 לחוות הדעת המתוקנת).
  6. מאידך, המערער היה שותף לאורך השנים בשותפויות שונות של משרדי עורכי דין המובילים בתחומם, הוא ידוע כלטיגטור מוביל בתחום האזרחי ובכלל זה בתחומי ההגבלים עסקיים, אגודות שיתופיות, חדלות פרעון ועוד.  כך צוין כי המערער פעל באמצעות חברת ארנק  – חברת אבקן (עמ' 16 לחוות הדעת המתוקנת), ולפיכך לצורך בירור נכסי הקריירה שלו נבחנו אף הכנסות החברה. המומחה מצא כי המערער נכנס לקשר הזוגי "כאשר בידו כבר נכסי קריירה" בהיותו עו"ד פעיל, שותף שווה בשותפות בינונית עם הכנסות נאות.  ואולם במהלך הקשר הזוגי לא הושבח אותו מוניטין  שכן בין השנים 1999 ל – 2003, מועדים הסמוכים לתחילת הקשר בין הצדדים, הייתה ההכנסה  השנתית הממוצעת (ברוטו) של המערער כ – 1,057,361 ₪ (עמ' 25 לחוות הדעת המתוקנת) ובשנים הסמוכות למועד הפירוד הייתה הכנסתו הממוצעת דומה – 1,075,754 ₪
  7. המומחה העריך, אפוא, כי  שוויו של המוניטין של המערער לא עלה,  במהלך 10.5 שנות הקשר הזוגי, וכי בהתייחס לשיטת המכפיל ואף לשיטת עודף הכנסות על הכנסה נורמטיבית,  הוא עמד על סך של כ – 1,500,000 ₪, סך אשר, כאמור, לא השתנה במועדים שבין תחילת הקשר לסיומו

פסק דינו של בית משפט קמא

  1. בכל הקשור לבית המגורים מצא בית  המשפט לקבוע כי הבית נרכש ביום 2.3.11 בעלות של 7,050,000 ₪. החלק הארי של תמורת הרכישה מומן באמצעות משכנתא בסך של כ – 5,800,000 ₪  שנלקחה מבנק הפועלים. סכום נוסף של 619,973 ₪, הובא על ידי המשיבה ממקורותיה החיצוניים ויתרת הסכום –  580,734 ₪, שולמה באמצעות קרנות השתלמות וכספים משותפים.
  2. בית המשפט קבע כי קודם לאיזון המשאבים יש להחזיר לידי המשיבה את הסך שהעבירה לרכישת הבית מתמורת דירתה שלה שכן יש לראות בכספים אלו כספים השייכים למשיבה ואשר נצברו קודם לתחילת הקשר הזוגי ע"פ הוראת סע' 5 (א) (1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 (להלן- חוק יחסי ממון בין בני זוג) ואין לראות בהם ככספים שהוטמעו ברכוש המשותף. בית המשפט מצא כי הנכס היחיד אשר היה בבעלות המשיבה עובר לקשר הזוגי עם המערער הוא דירת המגורים שלה וכי היא ראתה בנכס זה מקור שיבטיח את עתידה הכלכלי ואת קורת הגג שלה וכי ניאותה למכור את הדירה אך ורק לבקשתו של המערער לצורך מימון רכישת הבית המשותף, אלא שבני הזוג הספיקו להתגורר בבית חודשים ספורים בלבד קודם לפירוד בניהם, לפיכך מטרת הכנסת הכספים לקופת המשותפת לא מומשה וממילא אין לראות בכספים אלו כספים שנטמעו ברכוש המשותף של הצדדים. 
  3. בכל הקשור לחלוקה הרכושית בית המשפט הוסיף והתייחס לפערי ההשתכרות המשמעותיים שבין הצדדים, כאשר הוא מעריך את הכנסתו החודשית של המערער בסכומים הנעים בין 80,000 ₪ ל – 100,000 ₪ ברוטו לחודש, ואילו את הכנסתה החודשית של המשיבה בסך של 7,500 ₪ ברוטו (סע' 85 לפסק הדין). בצד פערי השתכרות אלו בית המשפט סבר כי לא ניתן להתעלם מהסיוע של המשיבה למערער במהלך הקשר הזוגי בטיפול בקטינים אשר איפשר לו לשמש כבעלים יחיד של משרד עורכי דין המעסיק 18 עורכי דין ומגלגל מחזור כספי של כ – 8 מליון ₪ בשנה.
  4. בסופו של יום נקבע כי המשיבה זכאית לסך של 1,466,165.50 ₪ שהם מחצית מהסכומים הבאים – 1,161,642 ₪ כספי נאמנות + 394,302 ₪ יתרות כספי קופות גמל + 429,325 ₪ שווי מניות חברת המקרקעין ברומניה – 305,479 ₪ (יתרות דביטוריות) – 12,595 ₪ (איזון רכבים), כאשר הסך כולל של 1,667,195 ₪, יחולק בין הצדדים בחלקים שווים, כך שכל אחד/ת מהם זכאי לסך של 833,597.50 ₪. בצירוף סך של 619,973 ₪ הכספים שהעבירה לרכישת הבית.
  5. בנוסף נקבע כי נוכח פערי ההשתכרות והמוניטין ישלם המערער למשיבה תשלומים חודשיים בסך של 3,000 ₪ לחודש, לפרק זמן של 30 חודשים, כמזונות משקמים.
  6. בכל הקשור לסוגיית מזונות הילדים קבע בית המשפט כי הסכמות הצדדים לפיהן ישולם לכל קטין סך של 2,000 ₪ וכן 3,000 ₪ בגין מדור כלל הקטינים הן סבירות וכי לא מתקיימת עילה להגדלת המזונות.

בית המשפט המחוזי פסק בערעור

  1. אין מחלוקת כי בני הזוג היו ידועים בציבור בתקופה שבין 12.01 ועד ל 1.6.12.  

הוראות חוק יחסי ממון אינן חלות על בני זוג ידועים בציבור, יחד עם זאת חזקת השיתוף בנכסים עשויה לחול אף על 'ידועים בציבור' בהתקיים הנסיבות המתאימות לכך – היינו, בעבור זמן והתייצבות הקשר בין בני הזוג, כל זאת באם אינם שומרים על הפרדה רכושית

  1. אין מחלוקת בין הצדדים כי על הרכוש אותו צברו בתקופת הקשר הזוגי יש להחיל את חזקת השיתוף
  2. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם בנסיבותיו של העניין יש מקום לחלק את הרכוש והזכויות אותם צברו הצדדים במהלך החיים הזוגיים באופן שווה, היינו – מחצה על מחצה, או שיש מקום לחרוג מאופן חלוקה זה נוכח פערי ההשתכרות ופערי היכולות הכלכליות שבניהם, בצד זה עלתה השאלה האם יש מקום לחלוק בדרך זו או אחרת במוניטין האישי של המערער – אם וככל שנצבר במהלך הקשר הזוגי. 
  3. הילכת חזקת שיתוף הנכסים בין בני זוג לידתה בפסיקת בית המשפט. וכפי שמצאנו בלשונו של כב' הש' מ. אלון, היא מהווה "דוגמה מובהקת של חקיקה שיפוטית, שלידתה על אדני בית משפט זה" (ע"א 630/79 ליברמן נ. ליברמן, [פורסם בנבו] (1981) ועוד ראו  באריכות בספרו המרתק – מעמד האישה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ה – 2005, עמ' 237- 254). הלכה זו התגבשה נוכח מציאות כלכלית וחברתית הרואה את היחסים בין בני הזוג כיחסים בין שווים ומכאן גם תכליתה – הגשמת תפיסה ערכית הנשענת על עקרונות השיוויון והצדק מחד, ומתן אוטונומיה לרצון בני הזוג מאידך (ע"א 45/90 עבאדה נ. עבאדה, [פורסם בנבו] (1994)); וכן בפירוט רב בפסק דינו של כב' הש' ריבלין– בבע"מ 4623/04 פלוני נ. פלונית [פורסם בנבו] (2007), עוד ראוי לעיין בסוגיה זו באשר להתפתחות החלת החזקה בספרו של המלומד ש. ליפשיץ, השיתוף הזוגי, עמ' 111-145, ובספרו של המלומד נ. שלם, יחסי ממון ורכוש הדין והפסיקה בעמ' 58-61).
  4. כידוע, עיקרה של הילכת השיתוף הוא – "חזקה החלה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף, כי הרכוש בבעלותם המשותפת …" (ע"א 1915/91 יעקבי נ. יעקבי וקנובלר נ. קנובלר [פורסם בנבו] (1995); ע"א 5640/94 חסל נ. חסל [פורסם בנבו] (1997) ועוד רבים אחרים).
  5. אך האם אפשר כי לגבי בני זוג עליהם חלה חזקת השיתוף יחולק הרכוש שלא מחצה על מחצה, כפי שמאפשר חוק יחסי ממון ביחס לבני זוג שנישאו לאחר 1.1.74? על מנת לענות על שאלה זו נבחן תחילה את המנגנון או כפי שהדבר מכונה לא אחת – ארגז הכלים, אותו נותן חוק יחסי ממון בידי הערכאה השיפוטית על מנת לסטות מחלוקת הרכוש "הקלאסית" –
  6. המחוקק הישראלי לא התעלם מהאפשרות לפיה מתקיים חוסר איזון ביכולות הכלכליות של בני הזוג אשר עשוי בסופו של יום גם לאחר איזון המשאבים להותיר צד כאשר הוא חלש מהבחינה הכלכלית באופן ניכר מבן זוגו. לשם כך תוקן סע' 8 לחוק יחסי ממון הנותן בידי ביהמ"ש סמכות לחרוג מכללי האיזון הרגילים בדרך של גריעת נכסים מכלל האיזון (סע' 8 (1) לחוק) שינוי המועד לתחשיב האיזון (8 (3) לחוק),  ובעיקר האפשרות שלא לאזן את הנכסים מחצה על מחצה וזאת תוך התחשבות בנכסים עתידיים, בכושר השתכרותם של הצדדים וכיוצ"ב
  7. אכן, הובהר בפסיקה כי השימוש בחריגי סע' 8 לחוק יחסי ממון יעשה באופן מדוד וזהיר על מנת שלא לפרוץ את הכלל – חלוקה מחצה על מחצה, שכן גם שמירה על הכלל היא מאינטרס הציבור – לא זו בלבד שהיא שומרת לרוב על השוויוניות הנדרשת אלא שיש בה לחסוך בזמן שיפוטי הנדרש לצורך "הינדוס" שיטות תחשיביות מיוחדות בכל תיק ותיק. מתוך שכך נשמר הכלל לכללו של הציבור וחריגו לחריגיו
  8. הפסיקה הבהירה כי הנסיבות המיוחדות בהן יעשה בית המשפט שימוש בהוראות סע' 8 לחוק מתייחסות לאחת הקבוצות הבאות –
  • סיבות הקשורות ביכולות הכלכליות של כל אחד מהצדדים לאחר גירושיהם, וחוסר איזון בולט באופן מיוחד מבחינה כלכלית.
  • נסיבות מיוחדות הקשורות בצבירות נכסים על שם מי מבני הזוג. מקרה בו לאחד מבני הזוג נכסים חיצוניים רבים (מירושה או ממתנות) ומקרה בו אחד מהצדדים בחר להכניס זכויותיו החיצוניות לקופה המשותפת בעוד השני מסרב לעשות כן וכיו"ב.
  • נסיבות הקשורות בהתנהגות מי מהצדדים- מקרים בהם התנהגות הצדדים מביאה לכך שתחושת הצדק מתקוממת כנגד יישום פשטני של הוראות חוק יחסי ממון. כך למשל במקרים של פירוד ממושך בין הצדדים, מקרים של הימורים והוצאת נכסים לטובת מעילה באמון ויש הסוברים כי גם מקום בו מדובר באלימות.
  1. אחר שהבהרנו הדברים לעניין אפשרות החלוקה הרכושית שלא מחצה על מחצה לגבי בני זוג שהוראות חוק יחסי ממון חלות עליהם, נשאל האם ניתן להחיל את עקרונות החלוקה הלא מאוזנת אף ביחסי לזוגות עליהם חלה חזקת השיתוף?
  2. הפסיקה סברה כי יש להשוות, ככל הניתן, ביישום ההלכה הנוגעת לחלוקת רכוש בין זוגות לגביהם חל חוק יחסי ממון ולבין אלו לגביהם חלה חזקת השיתוף וזאת על מנת שלא יווצרו – סוגי התקשרויות שונות ולהם דינים שונים. כך נקבע בפסיקת בית המשפט כי הלכות שמקורן בהלכת השיתוף יחולו גם ביחס להוראות חוק יחסי ממון
  3. בנדון לא ניתן לחלוק על העובדה שבין הצדדים קיימים פערים עצומים בכל הקשור לכושר ההשתכרות שלהם ויכולותיהם הכלכליות.
  4. ואם כן מתקיימים בנדון, לכאורה, שלושת התנאים הנדרשים לבחינת חלוקה רכושית החורגת מחלוקה רגילה – א. פער כלכלי משמעותי בין הצדדים עם סיום הקשר הזוגי, ב. פער משמעותי במעמד התעסוקתי בין "בן זוג ביתי" לבן זוג קרייריסט"  ג.  תקופה משמעותית של קשר זוגי (וראו עמ"ש (חי) 31035-09-16, ש.ג נ' ד.ג [פורסם בנבו] (2017) הנ"ל).  
  5. לסברתנו בנסיבות הנדון יש בה לעורר חוסר נוחות, שהרי לא זו בלבד שהטענה להחרגת הסכום הנזכר לא הועלתה כלל בכתב התביעה שהוגש ע"י המשיבה, הרי שהדבר, העברת סכום כספי לרכישת בית מהודר, נעשה מרצונה והסכמתה של המשיבה ועצם העובדה כי בסופו  של יום המדור החלופי לא סיפק לה את אותו בטחון מדורי לאורך זמן לו ציפתה וקיוותה בסופו של יום אין בה כשלעצמה להצדיק, לכאורה,  את הוצאת הסך הנזכר מהקופה המשותפת.  לסברתנו יש בידי בית המשפט להגיע בנדון לצדק חלוקתי באופן שונה ונכון יותר.
  6. בית המשפט המחוזי פסק כי נוכח פערי ההשתכרות והיכולת הכלכלית המשמעותיים שבין הצדדים, ובהתחשב בכך שלמעלה ממחצית מהסך הנזכר הורתו ברכוש שהיה למשיבה עובר לתחילתו של הקשר הזוגי (תמורת הדירה שבבעלותה), וכן בהימשכותו של הקשר הזוגי בין הצדדים והעובדה שבמהלכו נולדו להם שלושה ילדים אשר המשיבה שקדה על טיפוחם וחינוכם, והתחשב בצורך לאפשר למשיבה הנדרש להוסיף ולגדל את ילדיה גם אחר פרידת בני הזוג ועל מנת שלא ליצור לילדים בית עשיר אל מול בית עני אנו סבורים כי ראוי להוסיף למשיבה מחלקו של המערער בזכויות המשותפות סך נוסף של 250,000 ₪ על מנת להביא לצדק חלוקתי והוגנות באיזון הזכויות. 
  7. רכוש וזכויות הצדדים יאוזן באופן שהמשיבה תקבל לידיה סך של 1,337,175 ₪ נכון למועד החלוקה שנקבע בפסק הדין של בית משפט קמא. (1,087,175 ₪ +250,000 ₪) וזאת תחת הסך של  1,466,165.50 ₪. שנקבע ע"י בית משפט קמא. 

 

עו"ד גירושין חיפה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד גירושין תל-אביב  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד משפחה תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

עו"ד נדל"ן ומקרקעין  עתלית – עו"ד אבירם כהן

עו"ד נדל"ן ומקרקעין  קיסריה  – עו"ד אבירם כהן

עו"ד נדל"ן ומקרקעין זכרון יעקב חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד נדל"ן ומקרקעין  חיפה – עו"ד אבירם כהן

עו"ד נדל"ן ומקרקעין  תל-אביב – עו"ד אבירם כהן

עו"ד בתים משותפים חיפה, אבירם כהן 

להגשת תביעת רכוש ניתן לפנות אל משרד עו"ד אבירם כהן ושות' :

 עורך דין גירושין בחיפה  סניף חיפה, שד' פלי"ם 2 – 04-8645801

עורך דין גירושין בתל-אביב  סניף תל-אביב, רח' הארבעה 28 –  0733701874

 

משרד עו"ד אבירם כהן ושות' מתמחה בכל היבטי דיני משפחה,תוך טיפול מקצועי יסודי ומעמיק בכל מקרה ומקרה לרבות סוגיות מורכבות תוך הפגנת ראיה אסטרטגית של המקרה וידע נרחב בכלל הפסיקות והחקיקות בתחום זה. 

 

הקלק לשיתוף המאמר

Facebook

משרד עו"ד אבירם כהן ושות'

צרו קשר

טל' – 04-8643926

פקס – 04-8645801

נייד – 052-8772822

שעות פעילות

א' – ה' – 8:00-17:00

ו' – סגור

שבת – סגור

מיקום

שד' פלי"ם 2,

בניין אורן 1, קומה ראשונה,

חיפה, 3309502